אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: פלאש 90

אחרי שמת מוות קליני החליט יחיאל אוהב-עמי להקדיש את חייו בהצלת חיי אחרים והמשיך ביתר שאת את פרויקט התקנת מכשירי החייאה במספר רב ככל הניתן של מקומות ברחבי הארץ.

ביומן ערוץ 7 מספר אוהב עמי על הפרויקט המיוחד ועל האירוע בו ראה, ממש כמו בסיפורים, את האור בקצה המנהרה לאחר שנשמתו התנתקה מהגוף.

מדבריו של אוהב-עמי עולה כי אמנם כבר בשנת 2008 נחקק החוק המחייב התקנת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, אך בפועל עדיין לא נקבעו הוראות יישומיות לביצוע המהלך ולא נקבעה מערכת אכיפה ובפועל התוצאה היא היעדר מכשירים שכאלה, מכשירים שיש בכוחם להציל חיי אדם בכל שכבת גיל.

לנוכח מציאות זו מקיים אוהב-עמי מגעים עם ארגונים גדולים, בתי מלון ומוסדות נוספים במגמה לשכנע אותם להתקין את המכשיר שחברת 'שא"ג שירותי רפואה' שבראשה הוא עומד משווקת. לדבריו קיימים לא מעט גורמים הטוענים בפניו כי כל עוד אין אכיפה ואין כללים מחייבים הם אינם מחויבים בפועל להתקין את המכשירים. לעומת זאת בשבוע שעבר השלימה החברה התקנה של מכשירים בכל סניפי הביטוח הלאומי, התקנה הכוללת הדרכה וליווי של אנשי החברה במשך עשר שנים מיום ההתקנה, כחלק מהאחריות למכשיר.

בנוסף לביטוח הלאומי הותקן המכשיר במספר רשתות בתי מלון ובגופים אחרים. אוהב-עמי מציין כי על פי נתונים שפרסמו קרדיולוגים ואוששו בבדיקה נוספת מדי שנה נפטרים בישראל 8200 בני אדם מדום לב והמשמעות היא מוות של כמעט אדם אחד מדי שעה. "מכת חשמל היא היחידה שיכולה להציל. בתשעים ותשעה אחוזים בשוק השני או השלישי אנשים ניצלו במידה והטיפול היה בתוך חמש דקות מרגע הפגיעה", מספר אוהב-עמי'.

אל המיזם כולו הגיע אוהב-עמי אמנם בעקבות סיפור הצלתו האישי, אך עם זאת הוא מזכיר כי בעברו היה איש מד"א שטיפל בנפגעי פיגועים רבים, בנפגעי וורסאי ועוד. אחד המקרים המוכרים ביותר בתקשורת הוא דום הלב שלקה בו שחקן קבוצת מכבי תל אביב מני לוי כאשר קבוצתו שיחקה באצטדיון טדי שבירושלים. אוהב-עמי היה אז החובש של קבוצת בית"ר ירושלים וחש לטפל בשחקן, אך קושי להכניס את האמבולנס לתחומי המגרש גרם לאבדן קריטי של עשר דקות ולוי הפך לצמח. אירוע זה היה מהמשמעותיים ביותר שהובילו להחלטתו לקדם בכל דרך את התקנתם של מכשירי ההחייאה במקומות ציבוריים וכחלק ממאמצים אלה פעל לקידום החוק שכאמור אמנם עבר בכנסת אך טרם נקבעו לו כללים ומנגנוני אכיפה.

"לפני שלוש שנים היה אולם שמחות שלא רצה להתקין את המכשיר. הצעתי לו שיתקין לניסיון. בתוך שלושה שבועות הסבתא של כלה קיבלה דום לב. היה שם הנכד ששאל אם יש מכשיר החייאה וכך הוא הציל את הסבתא במהירות וללא נזק כלשהו למוח. לא מזמן קיימנו לסבתא אירוע מיוחד", מספר אוהב-עמי המציין כי אולמות שמחות כמו גם מקומות בהם קיים עומס משמעותי על הלב, מכוני כושר, מכינות קדם צבאיות ועוד, הופכים למקומות יעד מרכזיים הנצרכים למכשירי ההחייאה.

לדבריו אירועי דום לב שבעבר היה נראה כי הם אופייניים לבני גילאי חמישים והלאה רלוונטיים היום לכל גיל. בהקשר זה הוא מספר על הצלתו של ילד כבן חמש בבריכת שחיה ועל הצלתו המתוקשרת של איש הטלוויזיה צביקה הדר בזכות קרבתו למכשיר החייאה.

אוהב-עמי מספר כי היעדר כוח במשרדי הבריאות והתמ"ת מונע את מנגנון האכיפה אך לטעמו נכון להכפיף את המנגנון  הזה לרישוי העסקים. מהלך שכזה יימנע רישיון עסק מכל בעל עסק הכולל למעלה מחמש מאות איש, כפי המצוין בחוק, במידה ולא הותקן אצלו מכשיר החייאה.

עוד מוסיף אוהב-עמי ומספר על האירוע שעבר ובו מת מוות קליני כאשר גרגר חיטה נתקע בגרונו. רעייתו וביתו הקטנה היו בבית בשעת האירוע. אוהב-עמי מספר על התחושות באותן רגעים והדברים מזכירים אינספור סיפורים קודמים על רגע ניתוק הנשמה מהגוף. האור העצום שנשקף אליו מלמעלה, "ראיתי אור מאוד חזק, כמו פרוז'קטור בעצמה של מיליארד לדים וחום אדיר". הוא מספר גם על המבט הרגוע שלו על רעייתו ובתו שבהיסטריה מהמתרחש, "ראיתי את הגופה מוטלת בתוך צלחת. הילדה בגיל שבע ראתה את הכול והייתה בצבע לבן. רציתי רק לרדת ולומר לה שזה לא נורא. קורה. אבא שלך הלך, אבל תדעי שלאבא שלך טוב למעלה, כי באמת היה לי טוב. הרגשתי שלווה. סוף סוף הגעתי לשלווה בלי טלפונים, הגעתי אל עצמה אדירה, שקט של עולם אחר לחלוטין".

לאחר ששב לחיים בעקבות מכה שהכתה רעייתו בגבו ובכך נפלט גרגר החיטה מפיו החליט להקדיש את חייו לעשיית טוב, "באותו רגע שהחליטו להחזיר אותי הרגשתי שכל יום אני רואה נס גלוי. אני מכיר אנשים מדהימים והמוטו שלי הוא להציל כמה שרק אפשר, לספר על האירוע שלי, לשבח את בורא עולם ושהאמת היא רק לעשות טוב. אני רואה את זה כל יום. אני חווה דברים מדהימים, אני מקיים כנסים ומרצה, אני משתדל להיות זה שמעביר הדרכות ומספר להם את הסיפור שלי".

יצוין כי דיון נוסף בסוגיית האכיפה והנהלים סביב התקנת מכשירי ההחייאה צפוי להתקיים השבוע בכנסת, אולם אוהב-עמי איננו מתרשם במיוחד. לדבריו ישיבות שכאלה התקיימו לא פעם והסוגיה נדחתה שוב ושוב ללא פתרון ומענה של ממש.