איך יוצאים ממעגל העוני?
איך יוצאים ממעגל העוני?פלאש 90

על אף התחזיות הקודרות וההתרעות של גורמים שונים על מצוקה כלכלית והכנסת עשרות אלפי ילדים בישראל למעגל העוני, אושרו בתחילת השנה הנוכחית הגזירות הכלכליות שכללו קיצוץ עמוק נוסף בקצבאות הילדים. מאז ההפחתה בסכום הקצבה החודשית מורגשת היטב בקרב משפחות רבות בישראל. אצל משפחות ברוכות ילדים ההפחתה הייתה דרמטית אפילו יותר והגיעה למאות שקלים בחודש, סכום לא מבוטל לכל הדעות.

"חיתוך בבשר החי"

לאה (שם בדוי), אם חרדית לשבעה ילדים מירושלים, מתארת קושי כלכלי קיומי שהלך והתגבר בעקבות הקיצוץ האחרון. "אני עובדת כמורה בבית ספר יסודי ובעלי עובד כשכיר. המשכורות לא בשמיים, ואני יכולה לומר שהקיצוץ הזה היה בשבילנו חיתוך בבשר החי. מילא אם הם היו מסתפקים בלהעלות את המע"מ, היינו עוד איכשהו שורדים. אבל יחד עם ההפחתה הזאת בקצבה, זו הייתה מכה קטלנית בשבילנו", היא נאנחת. "מאז הקיצוץ אין אצלנו בבית מותרות, רק מצרכים בסיסיים. אנחנו קונים ירקות סוג ב', לא קונים בגדים ונעליים חדשים לילדים ומשתמשים רק במה שמקבלים מהגמ"חים. עוף אנחנו אוכלים רק בשבת. כל דבר הכי קטן שאני קונה, אני חושבת אלף פעמים לפני כן", קולה של לאה נשנק. "תביני, זו התמודדות שלא נגמרת. אני מסתכלת על הילדים שלי והלב נחמץ. הם גדלים ויש להם כבר דרישות. 'אמא, תקני לי את זה', 'אמא, למה להם יש ולנו אין'. מה אני יכולה לעשות? כאמא זה מאוד קשה. זה אבסורד, כי המדינה מביאה משפחה רגילה ונורמטיבית למציאות שהיא פשוט לא יכולה לעמוד בה".

את מעלה טענות נגד המדינה, אבל אלו הילדים שלך. זו לא האחריות שלך כהורה לפרנס אותם ולדאוג לכל מחסורם?

"אין ספק שהילדים שלי הם קודם כול באחריות של בעלי ושלי. על זה אין שום ויכוח. אנחנו עושים את התפקיד שלנו באהבה גדולה, ומשתדלים מעל ומעבר שהם יגדלו לתפארת ויהיו בעלי ערכים ובני אדם טובים ומשכילים. אבל במקביל, התפקיד של המדינה הוא לעמוד מאחורינו, לתת לנו גב ולדאוג שנצליח במשימה הזו. המדינה הרי משקיעה בתיאטרון, בספורט, ברשות השידור או בעולים חדשים. למה היא עושה את זה? כי היא החליטה שזה חשוב לקיום שלה. ומה בנוגע לילדי ישראל? הם פחות חשובים? הילדים האלה הם העתיד של המדינה. כשיש ילדים עניים זה אולי בעייתי מהבחינה האישית, אבל בראש ובראשונה זו בעיה לאומית ואת זה כנראה אלו למעלה לא מבינים".

לאה מבקשת לציין כי מדיניות הרווחה נהוגה בכל המדינות המפותחות בעולם, ואינה פריבילגיה שניתנת לילדי מדינת ישראל בלבד. "בכל המדינות המודרניות נותנים סיוע למשפחות לגידול הילדים. זו לא המצאה בלעדית שלנו. אבל רק בישראל נוגסים עוד פעם ועוד פעם בתמיכה הזאת. זה כבר שנים שהקצבה הולכת ומצטמקת. אחר כך שלא יתפלאו לראות ילדים רעבים מסתובבים ברחובות", היא אומרת בכאב. "איפה הרגישות? לפיד ונתניהו הם אנשים שבעים, וכנראה שבע לא יבין רעב, ככה זה. הם פוגעים בילדים, שאפילו לא יכולים להגן על עצמם", היא אומרת.

גם שלום ח', נהג משאית נשוי ואב לחמישה ילדים בשנות הארבעים לחייו, נאנק תחת עול הפרנסה. הוא אינו משתייך למגזר הדתי ומתגורר באחת מעיירות הפיתוח. כשאני מנסה לברר עמו האם חש בתקציב המשפחתי את הקיצוץ האחרון, הוא פורץ בצחוק מריר. הזעם מורגש בדבריו: "הקיצוץ הזה הוא אסון בשבילי. אני ואשתי עובדים במשרות מלאות, אני עובד לפעמים 12 שעות ברצף, ואנחנו לא מצליחים לגמור את החודש. שנינו שכירים שעובדים קשה מאוד ומביאים בקושי פרנסה למשפחה שלנו. ואז בשיא הטבעיות האוצר הכניס את היד לכיס שלנו ולקח בחוסר רגישות מהמעט שהיה".

אבל במקביל לקיצוץ בקצבת הילדים ניתנו הטבות כלכליות אחרות, כמו צהרוניות חינם, טיפולי שיניים לילדים חינם ועוד. אולי בסופו של דבר, אתה מקבל מהמדינה אפילו יותר?

"אני באמת לא מזלזל בהטבות האלה, אבל עם צהרונית בחינם אני לא הולך לקנות לחם וחלב בסופר. תביני, קצבת הילדים לא הייתה עיקר ההכנסה שממנה חיינו, אבל לגדל ילדים במדינת ישראל זה לא דבר פשוט בכלל. יש משכנתה, יש אוכל, בגדים ובסוף החודש, מה לעשות, לא נשאר כלום. קצבת הילדים עזרה לנו איכשהו להמשיך לצוף ולא לטבוע. מה הם רוצים שנעשה עכשיו? שנטבע חלילה?" הוא תמה.

"לפיד חי בלה-לה-לנד"

בעוד ישנם המתייחסים לקיצוץ בקצבאות הילדים כקטסטרופה כלכלית וחברתית, מי שיצא להגנת המהלך היה שר האוצר יאיר לפיד, שהתייחס לנושא בדף הפייסבוק שלו עם כניסת הקיצוץ לתוקף לפני כחמישה חודשים. לפיד הגדיר את המהלך כמהלך היסטורי, לא פחות. "זהו מהלך היסטורי של מעבר מתרבות של קצבאות לתרבות של עבודה", הכריז לפיד והמשיך בפירוט נימוקיו למהלך: "במשך שנים על שנים הוכח שוב ושוב שקצבאות הילדים אינן מוציאות את האנשים מעוני, אלא רק מנציחות את העוני. יש רק דבר אחד שמאפשר למשפחות לצאת ממעגל העוני וזו עבודה. זהו הפירוש של אחריות הורית, זה גם הפירוש של אחריות חברתית".

עוד כתב אז שר האוצר לאזרחי ישראל: "כשאדם מביא ילדים לעולם, הוא זה שאחראי עליהם. לא המדינה אמורה לפרנס אותם, גם לא הורים אחרים. אנחנו נעשה הכול כדי לסייע לכל הורה שרוצה לצאת לעבודה, החל מתוכניות השמה וכלה בתמריצים כספיים לכל מי שעובד בשכר נמוך, אבל יש עיקרון אחד שאנחנו לא מתכוונים לוותר לגביו: מעמד הביניים הישראלי אינו אמור לממן אנשים שיכולים לעבוד ואינם עובדים", קבע לפיד.

"יש כאן אבסורד שזועק לשמיים. איפה לפיד חי? בלה לה לנד?", קובל שלום על טענותיו של שר האוצר. "גם מעמד הביניים שלפיד מדבר עליו נתמך מהקצבאות האלה. אני לא איזה כלכלן בכיר וגם אין לי שום תואר מכובד, אבל עמדו מלומדים והסבירו לעם ישראל שהקיצוץ הזה מצוין כי הוא ידחוף אנשים לשוק העבודה, וככה יֵרד מספר הילדים העניים. סליחה שאני אומר, אבל יש כאן היגיון עקום. שיפתחו את העיניים ויראו איך קיצוץ קצבאות הילדים רק העצים את עוני הילדים בארץ. אני ואשתי עובדים מצאת החמה ועד צאת הנשמה, ובכל זאת אנחנו לצערי שורדים בקושי. נראה את כבוד השר לפיד נותן לי הסבר מנומק איך הקיצוץ הזה עוזר לילדים שלי", הוא נאנח.

רונית ק', אמא דתית לאומית לשישה ילדים ועובדת בבית חולים במרכז הארץ, המוגדרת כבת מעמד הביניים, מספרת שגם תקציב משפחתה נפגע קשות בקיצוץ האחרון, וקוראת למנהיגי מדינת ישראל לעשות חשבון נפש: "אי אפשר לאחוז בחבל משני קצותיו. מצד אחד להגדיר את המדינה בגאווה כמדינת רווחה שדואגת לחלקים החלשים בחברה, ומנגד לצמצם את הסיוע למשפחות ברוכות ילדים למינימום. זה כבר הפך לבדיחה עצובה. כל הזמן אומרים שהקיצוץ הוא בשביל לעודד אנשים לצאת לעבוד, אבל אני ובעלי עובדים במשרות די טובות ובכל זאת, קצבת הילדים שקוצצה הייתה חלק מהתקציב של הבית".

וכיצד העולם רואה את מדיניות הרווחה של ישראל? ממסמך חדש של ארגון OECD אשר הוצג לפני כחצי שנה בכנס בטורקיה, עוד בטרם הקיצוץ הנוכחי נכנס לתוקפו, עולה כי מדינת ישראל היא בין המובילות במדינות המערביות בשיעורי העוני בקרב ילדים. אם לא די בכך, הוצג בכנס גם תרשים שמודד את השיפור או ההרעה בשיעור העוני בקרב ילדים בין השנים 1990‑2008. בבריטניה הצליחו באותן שנים לצמצם בצורה ניכרת את שיעורי העוני בקרב ילדים, בארצות הברית הצליחו לשפר את המצב במידת מה, ובמדינות רבות אחרות שיעורי העוני נותרו יציבים. מדינת ישראל לעומתן שוב מובילה את הטבלה בהישג המפוקפק של מדינה שהגדילה בשיעור הגבוה ביותר את מספר הילדים מתחת לקו העוני.

יצוין כי בבריטניה, שכאמור הצליחה בצורה הבולטת ביותר להקטין את שיעור הילדים מתחת לקו העוני, הונהגה תכנית רב-שנתית לצמצום ממדי העוני בקרב ילדים, כשאחד המרכיבים העיקריים שלה היה דווקא הגדלת קצבאות הילדים.

"ישראל תהפוך למדינת עולם שלישי"

מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, חוזר ומתריע בתוקף כי "בקרוב תקבע מדינת ישראל שיא עולמי חדש בשיעור הילדים העניים, שיא שאף מדינה מתוקנת בעולם לא תצליח אפילו להתקרב אליו. בכל פעם שמתעוררת בעיה תקציבית, נשלחת היד החמדנית לכיוון קצבאות הילדים. יש גם כאלו שמזלזלים בקיצוץ, בטענה ש'מה זה בכלל' קיצוצון של כמה שקלים לחודש לילד. אז זחוחי הדעת האלה צריכים לדעת שיש משפחות שבהן ההורים הם אנשים עובדים, והיעלמותם של סכומים כאלה מהתקציב המשפחתי משמעותית מאוד לרווחתם ורווחת ילדיהם, במיוחד בשנה שגם המע"מ עלה וגם התשלומים לחינוך (חינם) האמירו. במקום לתקן את המצב המביש שאנחנו מצויים בו, ממשלת ישראל מתעקשת להגדיל את מספר הילדים העניים", מלין ד"ר קדמן. "הקיצוצים בקצבאות הילדים, שפגעו יותר מכול במשפחות עניות, וקיצוצים נוספים יביאו אותנו למצב מחפיר שיצדיק את סילוקנו ממדינות ה‑OECD וצירופנו לליגת מדינות העולם השלישי", מביע קדמן את חששו.

"הערך היחסי של קצבאות הילדים ברוב ארצות העולם המערבי עולה במידה משמעותית על ערך קצבאות הילדים בישראל ואלו נתונים שנמדדו עוד לפני הקיצוץ האחרון", הוא שב ומציין. "אבל לא רק שקצבת הילדים קוצצה במידה ניכרת, אלא שבנוסף הוחלט שלא לעדכן את ערכה אוטומטית בשנתיים הבאות, כפי שהיה נהוג בעבר, כך שהערך של הקצבה נשחק אפילו יותר".

מהי בעיניך משמעות הקיצוץ בקצבה?

"לצערי, מדובר בהגדלה ניכרת במספר הילדים מתחת לקו העוני, הרעה דרסטית במצבם של הילדים שכבר חיים מתחת לקו העוני ופגיעה קשה גם בילדים במשפחות קטנות שהוריהם עובדים ומקבלים שכר נמוך. בינתיים אזרחי המדינה לא מבינים את עוצמת הפגיעה הזו, משום מה זה עוד לא נקלט. אבל לצערי, הדבר יבוא לידי ביטוי שחור על גבי לבן בדו"ח ה‑OECD הבא".  

משרד האוצר, כצפוי, דוחה את הביקורות המועלות בכתבה על הקיצוץ וטוען בתוקף כי "קצבאות לבדן אינן מהוות פתרון לבעיית העוני. להיפך, הן מקבעות מעגל עוני שמתרחב גם לדורות הבאים. על כן, בשנים האחרונות אנו רואים גידול חד בהשקעת הממשלה באספקת שירותים חברתיים, המעניקים כלים לאנשים להשתלב בעולם העבודה המודרני ולפרנס את משפחותיהם בכבוד. חשוב להדגיש כי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והביטוח הלאומי, שיעורי העוני בקרב משקי בית בהם שני בני הזוג עובדים במשרה מלאה, כמעט ולא קיימים".

עוד נמסר ממשרד האוצר כי "במסגרת מדיניות זו תגברה הממשלה את השירותים החברתיים התומכים ביציאה לעבודה ובכלל זה חינוך חינם לגילאי שלוש-ארבע, צהרונים חינם לשכבות החלשות, הרחבת מערך התמיכה במסגרת מס הכנסה שלילי, נקודות זיכוי במס להורים עם ילדים קטנים, הרחבת מערך מעונות היום, טיפולי שיניים חינם לילדים, תגבור שירותי הרווחה במסגרת משרד הרווחה והרחבת הסיוע בביטחון תזונתי, תכניות תעסוקה ממוקדות ועוד. השקעה בשירותים אלו יעילה יותר ועולה לאין שיעור על ההפחתה שבוצעה בקצבאות הילדים", קובעים במשרד האוצר.

מנגד, שר הרווחה והשירותים החברתיים ח"כ מאיר כהן, הנמנה על מפלגתו של שר האוצר, מביע התנגדות לפגיעה בקצבאות ילדים בשכבות החלשות. "ממש בימים אלו פועלת ועדת אלאלוף, הוועדה למלחמה בעוני שהקמתי, במטרה למצוא פתרונות ודרכים להילחם בעוני. אנחנו מחויבים להציג תוכנית לאומית למלחמה בעוני עם יעדים ברורים ביותר. הדבר הראשון שאנחנו עושים הוא להשיב את כספי הקיצוץ בקצבאות ילדים לטובת אותן משפחות. זאת באמצעות פרויקטים ובהם הביטחון התזונתי. השבה של קיצוץ זה לאותן משפחות הוא הדבר הנכון שיש לעשות", אומר השר.

כשר הרווחה, מה התרשמותך מהשלכות הקיצוץ בקצבת הילדים?

השר כהן טוען כי בפרספקטיבה של חמישה חודשים בלבד עדיין אין באפשרותו לבחון את ההשפעות במדויק: "קשה כבר כעת לאמוד את השינויים בשטח, בימים שבהם אנחנו מתעוררים מדי בוקר לדו"ח כזה ואחר. לי ברור שהעוני בכלל הוא שאלה קשה, ועוני ילדים בוודאי. המדיניות שאני מוביל היא שהעוני הוא בעיית המדינה והממשלה ולא בעייתם של העניים בלבד".

שר הרווחה כהן הכריז לאחרונה בישיבת הממשלה על הצעתו המהפכנית לפיה למען השבת קצבאות הילדים לשכבות החלשות, הוא ממליץ לבטל את קצבאות הילדים לעשירונים העליונים. הצעתו הועלתה בוועדה שמינה בראשות אלי אלאלוף, אשר אמורה להגיש בעוד כחודשיים מסקנות והמלצות כיצד ניתן להוריד את שיעור העוני הגבוה של ישראל.

זהירות, קריסה כלכלית

האם הנפגעים מהגזירות הכלכליות האחרונות הם בני העשירונים התחתונים בלבד? אוריאל לדרברג, מנכ"ל ארגון 'פעמונים', מתריע כי מדובר בפגיעה ברוב רובם של אזרחי מדינת ישראל. "ישנם כשלושים אחוזים מאזרחי המדינה שמהווים את הקצוות מבחינה כלכלית, העשירים ביותר והעניים ביותר, וכשמדברים על קיצוצים ופגיעה כלכלית מתמקדים בעיקר בהם. אבל זו לא הסתכלות נכונה, כי זה מרחיק את הנושא ממני אל האחר, ולכאורה כל זה לא נוגע בי. צריך להבין שההשלכות של הקיצוץ האחרון נוגעות גם בחלק המרכזי של האוכלוסייה בישראל, שעומד על כשבעים אחוזים מאזרחי המדינה. רוב משקי הבית במדינה נפגעו ברמה כזו או אחרת מהמהלך. ואת העובדה הזו ככל הנראה לא כולם הפנימו עדיין".

לדרברג מציין כי על פי סקרים מקצועיים שנערכו בחודשים האחרונים מטעם ארגונו, עולה כי ניכר קושי בקרב בעלי משפחות להסיק את המשמעות הכלכלית הפרטית מהקיצוץ בקצבה. "נקודת הבסיס שלנו היא שהקיצוץ נוגע כך או אחרת ברוב האוכלוסייה. מתוך זה בדקנו האם הקיצוץ שינה במשהו את ההתנהלות הכלכלית בתוך הבית", מספר לדרברג, "לדאבוננו גילינו שהרוב המוחלט לא העביר את הידיעה הזו לשלב המעשה. הרי לכולם ירד סכום כלשהו מהקצבה וזה חייב התנהלות אחרת. לשבת עם המספרים, לחשב ולתת מענה להפחתה בהכנסות הבית. לאנשים עוד לא ירד האסימון שלמשק הבית המשפחתי נכנס פחות כסף וזה דורש מהם חשיבה ותכנון מחדש".

"אלינו מגיעות משפחות במצב כלכלי מאוד קשה כשהן עייפות ומיואשות, ואנחנו משתדלים לעזור להן בהמון אהבה ומקצועיות. אבל בואו נקדים רפואה למכה, וניתן את הדעת לשינויים הכלכליים המתחוללים פה. זו האחריות של כל אחד ואחד. המציאות השתנתה ורק לקטר כבר לא יעזור. כל משפחה צריכה לבחון איך היא מסוגלת להגדיל את ההכנסות או לצמצם את ההוצאות בבית בהתאם לקיצוץ בקצבה, כדי לא להידרדר במדרון חלקלק. מדובר בהרבה מקרים של משפחות עובדות שנמצאות בתפר בין המינוס לפלוס, ועלולות מחוסר תכנון כלכלי נכון להגיע חלילה לקריסה כלכלית".