משה זר
משה זרצילום: פלאש 90

במשך שבעת ימי השבעה על מותו של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון בחר ידידו בעבר, גואל הקרקעות ואיש השומרון, משה זר, לשמור על שתיקה.

בראיון מיוחד ונוקב ליומן ערוץ 7 שובר זר את שתיקתו ומתייחס לקשר המורכב והאישי בינו לבין ראש הממשלה שהוביל את ההתיישבות והוביל גם את הריסתה.

בראשית דבריו מקפיד משה זר להדגיש כי בניגוד לפרסומים שונים הוא עצמו לא לחם ביחידת ה-101 ולא צנח במיתלה, אם כי לחם שם ונפצע באורח קשה.

"מזמן מותו של ראש הממשלה ה-11, ממוצאי שבת, ובמשך שלושה ימים שמעתי את כל התקשורת, את ההלל והתשבחות על מה שעשה. אני לא רוצה לבטל את הדברים ואני יכול להוסיף גם משלי", אומר משה זר ומיד מוסיף ומתאר כיצד התרגש עד דמעות לשמוע את תיאורו של אריאל שרון כיצד נשא את בנו הבכור גור שמת בזרועותיו לאחר שנפגע בתאונת ירי. "ראיתי איך הוא כואב את מות בנו הבכור שהיה בזרועותיו. הרגשתי את הרגישות של העניין".

בהמשך ישיר עובר זר לימי הבנייה וההתיישבות הימים בהם הוביל שרון את המתיישבים להיאחזות ביהודה ושומרון, "ופתאום הוא סדק את שריון הפלדה שיש מסביב להתיישבות ביהודה ושומרון", הוא אומר ומתאר את שרון כמי שהיה בעצמו שריון הפלדה הזה, אך ברגע שבו התיר לעצמו לחולל את העקירה מגוש קטיף נתן בכך היתר לאדם כמו אהוד אולמרט לדבר על התכנסות ומסירת 98 אחוזים מיהודה ושומרון לידי הערבים.

זר מדגיש בדבריו כי לאולמרט אין ולו מעט מהזכויות של שרון ומשום כך הרשה לעצמו להיתלות בדמותו של מי שהגדיר אותו כ'מדריכנו מורנו רבנו ונביאנו' ובעקירה שביצע כדי לתכנן ביצוע מהלך המשכי ביהודה ושומרון. "מי שמו? אין לו משקל בכלל!", אומר זר ומוסיף: "מי שנתן לו את היכולת לכך זה אריאל שרון שאני קראתי לו מפקדי ואהוב נפשי".

מדברים אלה ממשיך משה זר ומדלג לימים הקשים שלאחר רצח בנו גלעד הי"ד ממארב ירי בשומרון. "ארבעים יום אחרי הרצח נפגשתי עם אריאל שרון בלשכתו ואמרתי לו 'אריק, תן לי להקים שישה ישובים לזכר גלעד בני שנרצח ה' יקום דמו'. הוא התחיל להגיד לי שעכשיו זה לא הזמן ומיד אמרתי לו 'מה זה לא הזמן? עכשיו זה הזמן לרצוח את גלעד?. הוא אמר לי שמה שרואים משם לא רואים מכאן. אמרתי לו' לא תקנה אותי בפטפוטי סרק. לא תמכור לי את הפטפוטים הללו. אם אתה לא יכול לאשר לי תעמוד בצד ואל תפריע'. הוא שלח אותי לשר הביטחון דאז בנימין בן אליעזר, פואד. אמרתי לו 'אריק, את זה שאתה תפריע לי הבנתי, אבל הבנים והבנות שלי יבנו אולי הבנים שלך יפריעו, אבל כשהנכדים והנכדות שלי יבנו אז לא יהיה מי שיפריע'. קמתי ויצאתי בלי לומר שלום".

"מאז ועד היום לא החלפנו מילה", אומר זר הקובע נחרצות כי "כך לא צריך היה להתנהג אריאל שרון. הוא כאב עד יומו האחרון את מות בנו ושכח שגם אני אבא".

לקראת תום השיחה עמו נשאל משה זר אם יוכל לחלוק את תחושותיו באשר למניעים שהובילו את שרון מבנייה רבת פאר ביהודה ושומרון להרס הדרמטי. זר מספר על שלוש שעות שבהן צולם ותועד ופרס את משנתו על שרון לצורך סרט שכאשר ראה אותו גילה כי לא נלקח מכל שאמר ולו משפט אחד. לדבריו יש באמתחתו "הערכה הגיונית, מקצועית וחדה כתער על אריאל שרון", אך לדבריו לא זו העת לפרוס את הדברים.

כשהוא נשאל אם בכל זאת יוכל לחוות דעה אודות תיאוריית החקירה והעקירה או אודות תיאוריית הפרגמטיזם הביטחוני שהוביל לבנייה ולהרס, אומר זר כי לא זה נכון ולא זה נכון, ובכל זאת הוא חותם את דבריו ברמז באשר למסקנותיו אודות האיש שאהב כל כך. "בלי אהבות ובלי שנאות. אהבות ושנאות הן למקום אחר, לא בין פקוד למפקד ולא בין חמור למשיח שלו", הוא אומר, "למיטב הבנתי וידיעתי אין לו אלוהים, אין לו תורה, אין לו חוקים, אין לו משפטים, אין לו מוסר, אין לו הגיינה, אין לו שום דבר שעומד מעליו. הוא בולדוזר. הוא איש חזק שמחליט לעשות כך ובסופו של דבר הוא יעשה. זה הרבה יותר רציני גדול מקיף מכל דבר ועניין".