הביקור הקנדי - ידידות חמה

ראש ממשלת קנדה הרעיף אהבה גדולה, ואילו את נקודות המחלוקת הותיר בצד. שגריר ישראל בקנדה לשעבר: עמדותיו אינן קונצנזוס בקנדה.

ניצן קידר - ערוץ 7 , כ"ב בשבט תשע"ד

הביקור הקנדי - ידידות חמה-ערוץ 7
סטיבן הרפר ורה"מ נתניהו
צילום: פלאש 90

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ אביגדור ליברמן יצאו השבוע מגדרם כדי לשבח את האורחים הרמים שהגיעו לביקור בישראל - ראש ממשלת קנדה ושרים בכירים בממשלתו. קנדה הפכה בשנים האחרונות לבת ברית חשובה מאוד של ישראל ולתומכת מרכזית המביעה בכל הזדמנות תמיכה בלתי מסויגת בישראל, הן בנושא האיראני והן בנושא הפלשתיני - עמדה ייחודית לכל הדעות.

נתניהו, שמבין היטב את הפוטנציאל של הקשרים הללו, פרסם במוצאי השבת שעברה, עוד לפני שראש הממשלה הקנדי סטיבן הרפר עלה למטוס, הודעה מיוחדת ובה ציין את היחסים הקרובים בין המדינות.

הרפר מצדו גמל לנתניהו וסיפק את הסחורה. אחרי שורה של קבלות פנים נכבדות וישיבת ממשלה משותפת הוא הגיע לכנסת. מעל בימת הכנסת אמר הרפר כי "קנדה וישראל הן בנות ברית וידידות טבעיות. הקשר בינינו הוא קשר חזק מאוד. הידידות הזו שבינינו שורשה בהיסטוריה, היא ניזונה מערכים משותפים וניזונה מקשרי מסחר ואף מאמונות משותפות. הציוד הביטחוני הישראלי הציל רבים מהחיילים הקנדיים באפגניסטן". 

הרפר הוסיף ועמד על שורש היחסים הללו וציין כי "כדי להבין לעומק את הקשר המיוחד צריך להסתכל על החברות ועל הידידות. היהודים נמצאים בקנדה יותר מ‑250 שנה, כיום יש 350 אלף קנדים שחולקים איתכם את המסורת ואת האמונה. הם קנדים נאמנים אך גאים מאוד במה שהשיגו כאן בישראל. ההבנה היא שזה הדבר הנכון, לתמוך בישראל. לאחר דורות של רדיפות היהודים זכאים לחיות במדינה משלהם. קנדה תומכת בישראל מכיוון שנכון לעשות זאת", הצהיר הרפר.

ומה לגבי הפלשתינים? ראש הממשלה הקנדי טען כי "ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שתמיד מבליטה את הרעיונות של שלום ודמוקרטיה והיא הייתה המקום היחיד שבו זכויות אדם וכלכלה משגשגת אכן התקיימו. קנדה תומכת בעתיד יציב לעם הפלשתיני ואנחנו בטוחים כמוכם שהפלשתינים יבחרו במדינה פלשתינית דמוקרטית. לצערי לא הגענו לזמן הזה אבל אני מקווה שהזמן הזה יגיע, ואני רוצה לומר שאנחנו נתמוך במדינה הזו ונברך אותה מיד לאחר ישראל". מנגד, בביקורו ברשות הפלשתינית נמנע האורח מלהיכנס למלכודות שהציב לו אבו-מאזן, שניסה להביא אותו לדבר על מה שהגדיר "בעיית ההתנחלויות".

הרפר לא היסס לומר גם דברים שלא נעמו לאוזני חברי הכנסת הערבים, הצהיר כי "היחס שמקבלת מדינת ישראל, אשר מותקפת וסובלת מגינויים חד צדדיים באו"ם, הוא למעשה ביטוי של אנטישמיות חדשה", והדגיש כי "הגדרתה של ישראל מדינת אפרטהייד היא מרושעת". בניגוד למקובל כשראשי מדינות זרות נואמים במליאה, ח"כ אחמד טיבי קצף ויצא בשורה של קריאות ביניים, שבסיומן עזב את המקום. הרפר המשיך בשלו בלי להתייחס לתקרית זו.

הפלשתינים מבינים היטב מה חושב עליהם הרפר. בשולי הביקור התפרסם השבוע כי ראש ממשלת קנדה היה אמור לבקר בהר הבית, אך הוואקף המוסלמי הודיע שלא יאפשר לשומרי ראשו להיכנס לשטח ההר ועל כן הביקור כולו בוטל. הסיבה היא שחלק משומרי הראש הם יהודים והוואקף לא היה מוכן שיגיעו לשטח ההר. דובר המשלחת הקנדית, ג'ייסון מקדולנד, סיפר שהביקור בוטל בגלל שלא הצליחו לספק להם את רמת הביטחון הדרושה לביקור. גורם אחר במשלחת הבהיר כי הרפר התעקש לעלות עם שומרי הראש היהודים שלו, ואמר שאם זה לא יקרה הוא מעדיף שלא להגיע להר.

ראש הממשלה הרעיף תשבחות על האורח ועל הגישה הייחודית שהוא מפגין כלפי ישראל. "אתה בחרת לפתוח את הביקור בתצפית על ירושלים מהר הזיתים. זו ירושלים שהיא בירת הנצח של העם היהודי מזה 3,000 שנה. בקהילה הבינלאומית יש כאלו שמנסים להכחיש את הקשר, לא אתה. יש בקהילה הבינלאומית גם אחרים שמכירים את העובדות, אולם לך יש את האומץ לומר את האמת ולעמוד על האמת", אמר נתניהו להרפר מעל דוכן הכנסת והוסיף: "קנדה תחת הנהגתך היא מצפן מוסרי ומגדלור של הגינות. אתם ניצבים לצדה של ישראל במלחמה נגד הטרור ונלחמים בתקיפות באנטישמיות ללא מורא, ומכירים ברצוננו בשלום, שלום אמת, המבוסס בשורשו על הכרה פלשתינית בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי וסידורי ביטחון איתנים".

אלקין: יחס חריג לטובת ישראל

השאלה הגדולה היא מדוע דווקא בתקופתו של הרפר השתפרו היחסים בין המדינות לאין ערוך. בעבר היו אמנם קשרים טובים בין קנדה לישראל, אך הם לא התבטאו בצורה כזו, כשהקנדים ממש שוכבים על הגדר לטובת ישראל. סגן שר החוץ, ח"כ זאב אלקין, אומר ל'בשבע' כי באופן כללי מצב היחסים בין המדינות היה תקין גם בעבר. "בסך הכול מערכת היחסים הייתה טובה תמיד", הוא אומר, אבל ברור לו שההתנהלות הנוכחית שונה משמעותית. "זה נכון שעם ממשלת הרפר היחסים הם מיוחדים, וזה הרבה מעבר למה שהיה קודם".

אלקין גם נותן דוגמה לעניין: "שר החוץ שלהם טס במיוחד מקנדה לניו יורק כדי לשבת בעצרת האו"ם ולהצביע נגד בקשת הפלשתינים להתקבל כחברה משקיפה. אני לא מכיר שר חוץ אחר שהיה עושה את זה בשבילנו. הוא גם נפגש איתי באופן תדיר, וניכר שהעמדה האישית של ראש הממשלה ושל שר החוץ היא פרו-ישראלית. ההתבטאויות שלהם חריגות לטובת ישראל, ויש לזה הרבה ביטויים, אפילו סמליים. ראש ממשלת קנדה גם מנחה את שריו שהקשרים עם ישראל הם עניין אסטרטגי".

איך מתבטאת החשיבות של הקשר הזה לישראל?

"קנדה היא אחת המדינות החשובות ביותר בעולם המערבי. היא שייכת לעשירייה המובילה במערב ובעולם בכלל, והיא מוכנה להתייצב איתנו בכל הנושאים שחשובים לנו. בזירה האיראנית הם ניתקו לחלוטין את היחסים עם המדינה ומובילים את הסנקציות, וגם מבינים את הסקפטיות הישראלית לגבי יישום ההסכם עם איראן. גם בנושאים הפלשתיניים הם בעדנו ונוקטים יחס ביקורתי מאוד על ההתנהלות של הרשות, והם נותנים לנו משקל משמעותי. ניתן להסתכל על הביקור הזה כדוגמה נוספת. מדובר במשלחת הכי גדולה שהרפר הוציא מחוץ לגבולות המדינה בכל שמונה שנות כהונתו. יש מדינות רבות שיש לנו איתן יחסים מצוינים אבל זה מתחת לשולחן, כי הן לא מפגינות זאת בפומבי ולא מצביעות איתנו באו"ם, כדי לא להסתכסך עם מדינות אחרות. הקנדים נקיים מהאינטרסים הללו".

איך אתה עונה למי שטוענים שאולי מדובר בניסיון לאותת לאמריקנים שיש עוד תומכים בנו, ולא צריך לסמוך רק עליהם?

"אני לא חושב שזה נכון לשים את היחסים עם שתי המדינות על אותה סקאלה. בסך הכול קנדה לא יכולה להחליף את ארצות הברית מבחינתנו. אין לה זכות וטו במועצת הביטחון, אין לה יכולת לעזור לנו תקציבית וביטחונית כמו ארה"ב. מערכת היחסים שלנו עם האמריקנים אמנם כוללת לעתים אי הסכמות, אבל גם רבדים עמוקים של הבנה הדדית. העימות הפרסנולי, כשיש כזה, בא והולך, אבל התשתית ליחסים עמוקה מאוד".

מה בעצם גורם לקנדים לאהוב אותנו כל כך?

"שותפות בערכים. בדרך כלל ביחסים מדיניים יש התנגשות בין ערכים לבין אינטרסים. הקנדים באופן מופגן רואים בערכים המשותפים אינטרסים, ויכול להיות שזה בגלל שהם יכולים להרשות לעצמם להיות איתנו. מצד אחד הם גדולים וחזקים, ומצד שני אין להם בעיות מדיניות שמטרידות אותם במיוחד. הם עושים לכאורה את את מה שהיינו מצפים מכל מדינות המערב. הרי המדינות הערביות תוקפות אותנו לא מעט וטוענות כנגד ישראל שהיא 'השטן הקטן' שעוזר ל'שטן הגדול' - ארה"ב. אם אנחנו חוטפים על כך שאנחנו עומדים בשביל האמריקנים בחזית של המזרח התיכון, היינו מצפים שאירופה והמערב כולו יצדדו בעמדתנו, אבל זה לא קורה. כך שהקנדים עושים את הדבר הטבעי, והשאלה היא דווקא מדוע מדינות אירופה לא מביעות תמיכה בלתי מסויגת בנו ולעיתים אף תופסות במופגן את העמדה הפלשתינית".

בייקר: בתוך קנדה המצב שונה

מי שרואה את האהדה הגדולה אבל ער גם לצדדים האחרים של הקנדים הוא ד"ר אלן בייקר, מי שכיהן בעבר כשגריר ישראל בקנדה, ואף שימש אחר כך כנשיא לשכת המסחר ישראל-קנדה. בייקר מכיר היטב את קנדה וההתנהלות שלה מעניינת אותו גם במסגרת תפקידו הנוכחי כמנהל המכון לדיפלומטיה ציבורית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

"כשהייתי השגריר הרפר נבחר לכהונתו. והוא אכן שינה ב‑180 מעלות את המדיניות הקנדית שהייתה נהוגה עד אז כלפי ישראל", מציין בייקר, ומזכיר כי לא תמיד היחסים בין קנדה לישראל היו חמים כל כך. "כשהממשלה הייתה בידי המפלגה הליברלית, לפני שהרפר החליף את ראש הממשלה הקודם, קנדה ישבה על הגדר. היא לא יצאה באופן עוין נגד ישראל כמו שעושות היום מדינות אירופה, אבל היא לא הצביעה בעד ישראל באו"ם - בדרך כלל העדיפה להימנע בעניינים הקשורים אליה, ולעיתים אף הצביעה נגד. מרגע שהרפר נכנס לתפקידו הוא נתן לשגרירים, ובמיוחד לשגריר שמכהן באו"ם, הנחיה לפיה קנדה סיימה לשבת על הגדר. מעתה היא תביע תמיכה בלתי מסויגת בישראל ותצביע נגד כל ההחלטות שנועדו לבודד אותה או להאשים אותה בהאשמות שווא. אני גם הייתי השגריר הראשון שהוא זימן לתדרוך כשמוּנה לראש ממשלה, לפני האמריקנים והצרפתים שהם בדרך כלל נחשבים לשגרירים הכי חשובים בקנדה. הוא תמיד הפגין ידידות וחברות כלפיי וכלפי ישראל".

מה השורש של האהדה הזו? מה מחבר את הרפר לישראל?

"מדובר בכמה דברים: קודם כול האיש נוצרי אוונגליסטי אדוק, הוא ומשפחתו. יש לו אמונה חזקה מאוד ביהודים ובעם ישראל. הדבר השני הוא שבאזור הבחירה שלו, בקלגרי, הוא היה מאוד קרוב לקהילה היהודית ובעיקר לחב"ד. לכן במטוס שהביא אותו לכאן היו למעלה מעשרה שליחי חב"ד מכל רחבי קנדה. בנוסף לכל זה הוא חדור אמונה עקרונית שלא פועלים נגד מדינת ישראל, רק בגלל שרוב העולם חושב כך. הוא מאמין במדיניות חוץ עקרונית ועצמאית, ואם מדובר לדידו באינטרסים של קנדה וחשוב לשלום בעולם הוא יעדיף לנקוט בגישתו מאשר לעסוק בהסתודדויות פוליטיות עם יתר מדינות המערב".

בייקר מדגיש עם זאת כי "האהבה הזאת לישראל היא אצל ראש ממשלת קנדה, שר החוץ והממשלה של המפלגה השמרנית. הפקידות המקצועית במשרד החוץ הקנדי מחזיקה בעמדה רשמית שונה לגמרי, שבאה לידי ביטוי באתר האינטרנט של המשרד. באתר נכתב שקנדה מצדדת בגישה שההתנחלויות בלתי חוקיות, וכי אין לישראל מה לעשות ביהודה ושומרון על פי החלטת האו"ם. יתרה מכך, בקמפוסים בקנדה ובאיגודים המקצועיים יש עוינות גדולה מאוד לישראל. כשהייתי שגריר הופעתי כמעט בכל הקמפוסים בקנדה והיה לי קשה מאוד. יש התארגנויות מוסלמיות ופרו-פלשתיניות עם הרבה מימון וקשה מאוד לנציג ישראל וליהודי להסתדר בקמפוסים בקנדה. חשוב גם להזכיר ששבוע האפרטהייד נגד ישראל נולד באוניברסיטת טורונטו והפך להיות אירוע שנתי בקנדה, בארה"ב ובאירופה. כך שההתלהבות מוצדקת בכל הנוגע להרפר ולממשלתו, אבל בתוך קנדה זה שונה לגמרי".

במערכת המדינית מסכמים השבוע בסיפוק רב את עצם הביקור של המשלחת הקנדית ואת הידוק היחסים המשמעותי בין המדינות, ולמרות דבריו של ח"כ אלקין, יש מי שרומזים על כך שהידידות הזו מהווה רמז של ממש לארצות הברית. גורם מדיני אומר כי ברור שאין כאן כוונה לפגוע בידידות עם האמריקנים, אבל העובדה שלישראל יש תומכת שמצדדת בעמדתה באופן מלא, נועדה לרמוז לאמריקנים שאולי גם עליהם לבדוק את הפקידות שלהם, ואת הצורה שבה הם תופסים את הנעשה בין ישראל והפלשתינים.