בית המשפט העליון קבע היום (ראשון), כי מענקי הפרטה שמקבלים עובדים במסגרת הליכי הפרטה, מהווים הכנסת עבודה שחלים עליה שיעורי המס השוליים.
בכך קיבל העליון את את ערעור המדינה על פסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה, לפיה הכנסות אלו נחשבות לרווח הון (ששיעור המס עליו כיום הוא 25%).
משמעותו הכלכלית של פסק הדין נאמדת בעשרות מיליוני שקלים. מעבר לקביעה בדבר המס על מענקי הפרטה, פסק הדין משליך על סיווג תשלומים נוספים שמקבלים עובדים ממעסיקיהם, סוגיה שהפכה בשנים האחרונות, מאז הופחת המיסוי על רווחי הון, לרלוונטית במיוחד.
במוקד הערעור עמדה שאלת סיווגם של "מענק פיצול" ו"מענק הפרטה", שקיבלו עובדי החברה הממשלתית בז"ן (בתי זיקוק נפט) עם פיצול החברה לשתי חברות והעברת החברות לידיים פרטיות. מדובר במענקים בהיקף של כ-106 מיליון שקל.
פקיד השומה חיפה ראה במענקים הכנסת עבודה, ולפיכך ערער אחד העובדים לבית המשפט המחוזי נגד ההחלטה. השופט רון סוקול קיבל את הערעור, וקבע כי לעובדי החברה היתה זכות להתנגד לשינויים ארגוניים אלו, וכי המענקים האמורים הם תמורה עבור הוויתור על זכות זו. לפיכך, הם חייבים במס רווח הון החל מיום ההחלטה על הפרטת החברה.
פקיד השומה ערער לבית המשפט העליון, שקבע פה-אחד כי יש לסווג את המענקים כהכנסה מעבודה ("הכנסה פירותית), הגם שהנמקותיהם של שלושת השופטים היו שונות.
המשנה לנשיא, מרים נאור, סברה כי יש לקבוע כלל שלפיו כל תקבול המשתלם לעובד ממעבידו במסגרת יחסי העבודה ביניהם יסווג כהכנסת עבודה וימוסה בהתאם, אלא אם כן קיים הסדר סטטוטורי מיוחד שקובע אחרת, או במצבים שבהם המעביד העביר את התקבול שלא בכובעו כמעביד.
השופטת אסתר חיות סברה, כי יש לבחון כל תקבול ותקבול המשתלם לעובד ממעבידו, על-פי מהותו ומאפייניו הפרטניים, כדי לקבוע אם מדובר ברווח הון או בהכנסה פירותית. זאת, הגם שאף לעמדתה מרבית התשלומים וטובות ההנאה שמעביר מעביד לעובדו יסווגו כהכנסת עבודה.
בדומה לשופטת נאור, גם השופט עוזי פוגלמן סבר כי מן הראוי לקבוע חזקה שלפיה כל תקבול שמשולם לעובד ממעבידו הוא הכנסה פירותית שמקורה בעבודה, אך לשיטתו חזקה זו ניתנת לסתירה אף אם לא קיים הסדר חוקי מפורש הקובע אחרת. זאת, מכיוון שככלל, תקבול המשולם לעובד ממעבידו יהיה בתמורה לעבודתו, אלא אם ישכנע העובד כי מאפייניו הפרטיקולריים של התקבול מצדיקים את סיווגו כרווח הון, על רקע המבחנים שנקבעו בפסיקה.
בכך הצטרף לדעת השופטת חיות, כשסבר שגם כאשר מדובר בתקבול המשולם לעובד ממעבידו במסגרת יחסי העבודה, אין לשלול א-פריורית כי מדובר ברווח הון.