מכתב מהלב. לנדסברג
מכתב מהלב. לנדסברגבאדיבות המשפחה

אמונה לנדסברג שבעלה יהודה לנדסברג, עצור כבר למעלה משבועיים במתקני השב"כ בחשד לפעולות 'תג מחיר'. במכתב מרגש ומצמרר בו היא תוהה כיצד הפך בעלה ל'טרוריסט' בעיני השב"כ וכיצד נעלם למרתפי השב"כ בלי להשאיר סימן חיים.

לא תכננת את פיגוע סבארו, וגם לא את פיצוץ קו 11.
לא באת בשבת בלילה ושחטת את בני משפחת פוגל, ולא דקרת את אביתר בורובסקי בדרכו לעבודה.
אתה אוהב ישראל, כל יהודי בעינך הוא אח שלך ואתה דואג לו.
כמו אותו גבר שנפל לו תיק עם עשרים ומשהו אלף שקל במזומן בשניידר, ואתה חיפשת אותו והחזרת לו.

אינך אויב של ראש הממשלה וגם לא של אחיך השמאלנים. אתה אמנם לעיתים קרובות לא מסכים עם מעשיהם ואף כועס עליהם, אך מעולם לא העלית ולעולם לא תעלה בדעתך לפגוע ביהודי.

אז מה הפך אותך כל כך מהר לטרוריסט? אותו חשד שנפל עלינו כרעם ביום בהיר, שפגעת ברכבי ערבים, הופך אותך לטרוריסט?

לפי מה שידעתי עד היום, אבן שיכולה להרוג, היא טרור. כבר ראינו את זה אצל משפחת פלמר.
בקבוק תבערה שנועד להרוג – הוא טרור.
חדירות, רציחות, חטיפות, מטענים, יריות ודקירות.
למיטב ידעתי, גם חשדות השב"כ לא עולים בקנה אחד עם הקריטריונים הללו.

בתוך הקריטריונים הללו חיים יום יום אחינו בית ישראל, תושבי יהודה שומרון ירושלים לוד יפו צפת ועוד ערים רבות.
הרי אין למצוא עיר בישראל שיצאה בלא פגע משנות הטרור שאינו נגמר.
טרור שלא אתם, יהודה לנדסברג, יהודה סביר ובנימין ריכטר מנהיגים אותו. טרור שכולנו מתגוננים מפניו יום יום שעה שעה.

כמעט אין נסיעה שלא עוברת בראש מחשבה:
מה אעשה אם עכשיו ירו עלי? מה אעשה אם עכשיו יהיה מולי מחסום אבנים? את מי מהילדים אצליח להציל? ​אנחנו החיים בחשש ובפחד, ואתם דואגים לערבים, אויבינו, ומכתירים אותנו -שלא רוצחים אף אחד- טרור. בעיניי העולם הפוך. יהודי הוא טרוריסט וערבי הוא בן מיעוטים. גם כשהוא שוחט חייל.

ויהודה בעלי ובנימין ויהודה חבריו, יהודים עובדים, דואגים לאחיהם לעם ישראל, דואגים לארץ מולדת ארץ ישראל, אנשי תורה, עדיני נפש ואוהבים שמתרחקים משנאה ודוגלים באהבה, פתאום נמצאים תחת אותה קטגוריה של רוצחי יהודים, של שוחטי תינוקות, של מתכנני פיגועים המוניים. לוקחים אתכם בלא דין וחשבון לאף אחד,מעלימים אתכם ממשפחות אוהבות, מילדים התלויים בכם, בלא עורך דין ובלא שיחת טלפון, אל חקירות שלא נגמרות תוך שימוש בכל אמצעי לחץ שעולה על דעת החוקרים. באיומים,בהפחדות ואף בפגיעה ממשית נפשית או פיזית.

במדינת ישראל של שנת 2014 אין דין ואין דיין. בזמן שרוצחי יהודים משוחררים מכלאם או מוציאים תארים אקדמיים עוד בהיותם בכלא, אזרחים מן השורה,יהודים, יכולים להעלם למרתפי השב"כ בלי להשאיר כל סימן חיים.

מחזירים עטרת ימי ה ק.ג.ב. ברוסיה ליושנה. אפילו חלק משיטות החקירה נלקחו משם. כל אזרח במדינת ישראל צריך להתחיל לחיות בחשש. אם השב"כ חושד בך במשהו,משפחתך עלולה לגלות שנעלמת מהעולם. ואין זה משנה להם אם אשם אתה או לא,כי יש להם מספיק ימים,די זמן לבודד אותך, לסחוט ולאיים,לפגוע ולהשפיל עד שתודה אפילו ברצח רבין, גם אם עוד לא נולדת כשנרצח.

ביום רביעי צפוי להיות מוגש כתב אישום נגד שלושת הגברים. איש אינו יודע אם הצליחו לסחוט מהם משהו בתשעת ימי החקירה המבודדת של לנדסברג או בשמונת ימי החקירה המבודדת של ריכטר וסביר.גם לא נדע דבר כל עוד הם עצורים.

כל כך קל לאיים על מי שנמצא בידיים שלך ואין לו אפשרות לתקשר עם העולם. והם הרי עדיין בידי השב"כ והמשטרה, שלהם - כך נראה - חשוב יותר להראות שמצאו מבצע תג מחיר, מאשר לשמור באמת על חיי האזרחים.