בעקבות הנער שהתעוור בגלל שימוש בעט לייזר מזכירים עורכי הדין ורד כהן ורענן בר און כי כבר לפני שנתיים נענה שר הכלכלה לפנייתם, והודיע כי מטופל בכנסת החוק להחמרת הענישה בכל הנוגע לצעצועים מסוכנים. כעת מסתבר כי על אף שחלפו שנתיים עדיין מדובר בהצעת חוק ולמעשה דבר לא נעשה.

כהן ובר און מזכירים כי בשנת 2012 הודיע להם יו"ר הוועדה הבין-משרדית לצעצועים מסוכנים, מטעמו של שר הכלכלה דאז שלום שמחון, כי בימים אלה מטופל בכנסת החוק להחמרת הענישה בכל הנוגע לצעצועים מסוכנים.

בפנייתם לשמחון מלפני שנתיים הזכירו השניים כי מידי חג פורים נפצעים ילדים מפיצוצי חזיזים ונפצים. פיצוצים אלה גרמו בישראל בשנים האחרונות, בפועל, לקטיעת איברים, חדירת רסיסים, ואף לעיוורון במקרים של פגיעות באזור הפנים.

עורכי הדין טענו כי החקיקה שהיתה קיימת אז משולה ל"אות מתה", ודומה שאינה מרתיעה, ולראייה הציגו נתונים לפיהם משנה לשנה גוברת הפצת צעצועי הנפץ, ונגישותם לכל דורש, ובהתאמה – עולה מספר הנפגעים.

עורכי הדין בר-און וכהן ציינו כי בחוק נאסר ייצור, ייבוא ומכירה של צעצועים וחומרי נפץ מסוכנים, מכוח צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור, ייבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים), תשמ"ז – 1986, וחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח – 1957. הצו האמור קובע, כי "לא ייצר אדם, לא ייבא, לא ימכור, לא יחזיק ולא יעביר לאחר צעצוע מסוכן בכל דרך מדרכי ההעברה, במהלך עסקו"., אלא שהלכה למעשה הצו כמעט שאינו נאכף בידי הפקחים העירוניים או בידי משרד הכלכלה, כממונה על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים.

בר-און וכהן היפנו את משרדו של שמחון להצעת חוק פרטית שאושרה כבר בשנת 2008 בקריאה טרומית, לפיה יוגדר המסחר והשימוש בצעצועים מסוכנים כעבירה פלילית , אשר בצידה עונשי מאסר כבדים, בהם עונשים של 4 שנות מאסר על המשחקים בצעצועים מסוכנים ו- 7 שנות מאסר על יצרנים, יבואנים ומפיצים.

הצעת החוק שעברה מתייחסת באיסור המסחר וההחזקה ל"צעצועים, אשר השימוש המקובל בהם עלול לגרום למשתמש או לבני אדם אחרים נזק גופני או לסכן את בריאותם או לגרום להם הטרדה".

החוק מגדיר את החומרים כ"צעצוע הפולט אש, צעצוע נפיץ הגורם להתפוצצות, צעצוע שנועד לגרום לגירוי או עיטוש, וצעצוע שהוא חיקוי של כלי ירייה, או נראה ככלי ירייה, אלא אם עמד בתקן שקבע שר המסחר והתעשייה".
עורכי הדין בר-און וכהן הסבירו במכתבם כי על אף חלוף ארבע שנים (!) מאז אישורה של הצעת החוק והעברתה לועדת חוקה חוק ומשפט, טרם הושלם הליך חקיקתו, זאת, למרות שהממשלה לא התנגדה לחוק.

במכתבם קבעו כי האפשרויות העומדות בפני נפגעים – תביעת היצרן, היבואן, המוכר והמחזיק של הצעצועים המסוכנים בעילות שונות (רשלנות, הפרת חובה חקוקה ועוד) אין בהן כדי למגר את התופעה המסוכנת.

עוד ציינו כי "אומנם ניתן גם להטיל אחריות על הרשות המקומית ו/או המדינה בגין אי אכיפה מספקת של הצווים והוראות משרד התעשייה, אמנם ניתן לתבוע גם את המשתמש, ואם הוא קטין – את הוריו, על החזקה ו/או שימוש בצעצועים מסוכנים כגון נפצים, אמנם ניתן לתבוע את בית הספר ברשלנות ו/או באי אכיפה של הוראות משרד התמ"ת אם הפגיעה אירעה לתלמיד בזמן שהותו בבית ספר כלשהו, אמנם ניתן לתבוע גם את חברת הביטוח בה מבוטחים כל ילדי ישראל החל מגיל חינוך חובה (לרבות גן ילדים) בפוליסת ביטוח תאונות אישיות, ועדיין אין בכך די".

עורכי הדין הדגישו כי התופעה מתרחבת משנה לשנה, לא רק במגזר היהודי ולא רק לקראת חג הפורים, ומספר הנפגעים עולה בהתמדה מדי שנה. כך למשל, גם בחג הקורבן המוסלמי נפצעים רבים מנפצים וחזיזים.

לטענתם רק הגדרת מעשים אלה כעבירות פליליות, וקביעת עונשי מאסר כבדים, יהא בהם כדי לתרום משמעותית לצמצום ממדי התופעה. לעומת זאת בהיעדר ענישה מתאימה ואמצעי אכיפה הולמים – צפויים הנזקים הכבדים של הנפגעים מכך – לחזור ולהתרחש, פעם אחר פעם.

עוד הזכירו כי גם לפי היהדות חל איסור על שימוש בנפצים. "התורה מצווה על שמירת הנפש והגוף, "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". במכתבם היפנו עורכי הדין בר-און וכהן גם לפסיקותיהם של הרמב"ם והשולחן הערוך , לפיהן "כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצוות עשה להסירו ולהישמר ממנו ולהיזהר בדבר יפה יפה, שנאמר: השמר לך ושמור נפשך".

כמו כן ציינו, כי לא אחת יצאו פסקי הלכה בציבור החרדי, המתירים להחרים נפצים וחזיזים מהילדים, כמו גם לחייב באחריות לנזק את הורי הילד שהזיק. יש מבין הרבנים החרדים שאף התירו בעבר להסגיר את המחזיקים והסוחרים בנפצים למשטרה.

בעקבות כל אלה קראו עורכי הדין לשר הכלכלה להפעיל את סמכויותיו, בהקדם האפשרי, על מנת שמעוות יתקון, אך כאמור, בתשובתו מלפני כשנתיים של יו"ר הוועדה הבין-משרדית, מטעמו של שר הכלכלה, התבשרו עורכי הדין בר-און וכהן, כי הנושא מטופל בכנסת בהליך השלמת החקיקה.

כעת הם מציינים כי על אף שחלפו כשנתיים ימים חוק הפיקוח על צעצועים מסוכנים הינו עדיין בגדר הצעת חוק. "החקיקה לא הושלמה והאסונות מתרחשים בזה אחר זה. הפעם מדובר בתלמיד בירושלים שהתעוור בעינו לאחר שחבריו כיוונו לעברו עט לייזר".