אמנון כהן
אמנון כהן צילום: פלאש 90

כ-500 איש נעלמו ונחשבים נעדרים מאז הקמת המדינה. 482 גופות נמצאו מאז, אך לא זוהו והוגדרו כ"אלמונים".

היש פשוט יותר מאשר להפיק דנ"א מהגופות שנמצאו, כדי להתאימם לנעדרים?! אז זהו, שלמשטרה ולמכון לרפואה משפטית במשרד הבריאות יש את כל הזמן שבעולם.

למרות ביקורת קודמות של מבקר המדינה, למרות הקמת צוות-ייעודי ולמרות משאבים רבים שהושקעו, הסחבת נמשכת ואתה עוגמת הנפש למשפחות. מחר (שלישי) תדון הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, בדו"ח מבקר המדינה בעניין. 

יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), אומר לקראת הדיון, כי "משרדי הממשלה נוהגים בקהות-חושים ובאטימות בכבוד המת. זיהוי האלמונים כמי שנעדרים שנים כה-רבות, תסיר עגמת נפש וצער רב ומהמשפחות, ובמקרים רבים תפתור בעיות עגינות. בוועדה נדרוש לוח-זמנים ברור וקשיח להשלמת תכנית הזיהוי, כדי לעצור את הסחבת הממשלתית בעניין".

משטרת ישראל אחראית בארץ לאיתור נעדרים ולזיהוי אלמונים, ולעתים הסיכוי לאתר נעדר ואף להציל את חייו תלוי בטיב הפעולות שהיא נוקטת ובעיתוין. חקירה יעילה לזיהוי אלמוני עשויה להעלות כי האלמוני הוא אדם שכבר הוכרז נעדר, ומשנת 2009 הציב האגף לחקירות ולמודיעין של המשטרה את הטיפול בנושא בעדיפות גבוהה והשקיע בו משאבים רבים.

באוגוסט 2012 היו רשומים במשטרה 508 נעדרים שלא אותרו ו-482 אלמונים שלא זוהו מאז קום המדינה, אך על פי נתוני המשטרה בשנים 2006-2012, לא אוכנו בכל שנה משנים אלה 6 עד 46 מהנעדרים שפרטיהם דווחו למשטרה, ולא זוהו 13 עד 20 אלמונים שנמצאו. ביולי 2011 תוקן חוק סדר הדין הפלילי ונקבע בו בין היתר כי המשטרה רשאית להקים מאגר של נתוני זיהוי של נעדרים ואלמונים, וכי היא רשאית למסור למכון לרפואה משפטית, נתוני זיהוי גנטיים בהמשך לכך הקימה המשטרה את המאגר במחלקה לזיהוי פלילי.

בנובמבר 2010, שנה אחרי המתוכנן, החלה המשטרה בשיתוף המכון לבצע את הפרויקט שנועד לאסוף אמצעי זיהוי של נעדרים ואלמונים, להפיק מהם נתוני זיהוי ולהשוות ביניהם לצורך זיהוי אלמונים ונעדרים. ביולי 2012, שנה ושמונה חודשים לאחר תחילת הפרויקט, עדיין לא ריכזה החוליה בקובץ שהיא מנהלת נתונים מלאים שמהם היה אפשר ללמוד על התקדמות הטיפול בפרויקט.

מבקר המדינה מדגיש כי המשטרה והמכון לא נקטו את כל הפעולות כדי להבטיח שהנתונים המצויים במאגר נעדרים ואלמונים יהיו שלמים ומהימנים, המכון לא מסר למז"פ חלק מהפרופילים הגנטיים שהפיק, וכמו כן הייתה במכון רשימת פרופילים גנטיים של אלמונים שטרם זוהו אשר לא נכללו בקובצי החוליה. נוסף על כך, התגלה שהמז"פ והמכון לא מחקו מהמאגר פרופילים גנטיים הנוגעים לאלמונים שכן זוהו.

לכמחצית (44%) מהנעדרים לא היה פרופיל גנטי, אך המבקר מצא שלגבי רובם (70%), שנעלמו לפני עשרות שנים, עדיין לא פעלה המשטרה לאיסוף אמצעים לזיהוים. המבקר מדגיש כי "ככל שעובר הזמן והמשטרה אינה פונה למשפחה לצורך איסוף אמצעי זיהוי, הסיכוי לאתר קרובי משפחה מדרגה ראשונה לצורך הפקת פרופיל גנטי הולך וקטן".

ל 60% מהאלמונים שנמצאו - לא היה פרופיל גנטי, ולפחות לשליש מהם גם לא הייתה דגימה ביולוגית להפקת פרופיל כזה. הוצאת גופה מקברה לצורך לקיחת אמצעי זיהוי היא הליך מורכב, אך המשטרה עדיין לא קבעה מדיניות בנוגע לאיסוף אמצעי זיהוי מאלמונים שנקברו, וככל שנוקף הזמן ייתכן ויאבד הסיכוי למצוא מהם שרידים.

המבקר גילה עוד כי המערכת הממוחשבת שבאמצעותה הצליבה המשטרה את הנתונים לא הייתה משוכללת דייה, ולא היה אפשר לבצע באמצעותה חיפוש נתונים מתקדם. המשטרה לא פיתחה את המערכת, ואפילו לא בנתה מנשק בינה ובין המערכת הממוחשבת של תיקי החקירה במשטרה. מבקר המדינה הוסיף שהבקרה שעושה המשטרה בעניינם של התיקים שאינם מועברים אליה במועד, מתבצעת באיחור רב, ואשר לתיקים שנמצאו כשלים בטיפולן של תחנות המשטרה בהם - לעתים מאוחר מכדי לבצע השלמות חקירה בעניינם.

הדיון יתקיים מחר בשעה 09:00 בבוקר, וישתתפו בו נציגי מבקר המדינה, משרדי הבריאות, ביטחון-הפנים, המשפטים והאוצר, מרכז השלטון המקומי, ארגון "מבוי סתום" ועוד.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו