ביקורת חריפה מטיח סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטי, הפרופ' ידידיה שטרן, בחוק הגיוס המוציא היום לרחובות המונים מבני הציבור החרדי.
ביומן ערוץ 7 פורס פרופ' שטרן את עיקרי התנגדותו לחוק אותו הוא רואה כגרוע משתי בחינות – האחת היא שאינו מקדם כלל את השוויון ובאופן מעשי נותן פטור לשנים הקרובות לכל בר בי רב, כהגדרתו, ולמעשה פותח את שערי הכוללים והישיבות. הבחינה האחרת היא קביעת הסנקציות הפליליות שאותן הוא מגדיר כאקדח בלתי טעון, שהרי לא ניתן ליישם את הדרישה לכלוא את מי שלא יעמוד בקריטריונים. זאת מעבר להיות כוונה שכזו בלתי יהודית ובלתי ליבראלית. "נשלח את מי שרוצה ללמוד גמרא לכלא?".
בנוסף סבור שטרן כי המהלך עשוי להוביל למרי אזרחי על אף שהחרדים עצמם יודעים שהם ניצחו והשיגו את מלוא תאוותם בידם, כלשונו. המרי האזרחי יוכל לפרוץ אך ורק משום אותה הכרזה מקוממת של סנקציות פליליות נגד הלומדים תורה ברצינות "ואני יכול להבין אותם", הוא אומר.
פרופ' שטרן משוכנע שניתן היה להגיע גם לדרך חכמה ונכונה יותר שתוביל את הציבור החרדי להשתלבות בעשייה הישראלית ובגיוס לצה"ל. "גם המחוקקים שדוחפים לסנקציות הפליליות יודעים היטב שאין דרך ליישם אותם ולכן אם מרוקנים את החוק מתוכן גם על ידי קביעת יעדי גיוס נמוכים, שהרי מדובר ב5,000 מתגייסים בשישה מחזורים שכוללים 50,000 איש. מספר הנושרים בחברה החרדית הם 20 אחוזים, כלומר זה לבדו 10,000 איש. מעבר לכך את היעדים תקבע הממשלה, וברצותו מאריך וברצותו מקצר... הכול תלוי בקואליציה. זו בדיחה לא רצינית. מעבר לכך שעד 2017 תהיה ממשלה חדשה ומי יודע מה יהיה גורלן של המפלגות הדורשות את החוק".
שטרן סבור שלהפגנה יש ערך חינוכי חשוב עבור הציבור החרדי, וזאת מעבר לידיעה הברורה גם להם שקיבלו את שדרשו. "יש כאן אמירה משמעותית נגד האתוס שעליו גדלים בציבור החרדי. הקשר בין איסור חוקי ללימוד תורה הוא בוודאי מזעזע מבחינתם ולכן ההפגנה היום היא אותנטית".
באשר לזהותם של הגורמים המונעים מהלך חכם ונכון יותר נמנע פרופ' שטרן מלהצביע במפורש שכן הוא עצמו אינו אדם פוליטי, אך עם זאת הוא מזכיר שישנן מפלגות מסוימות שנבחרו על בסיס האג'נדה הזו, אך לטעמו אם יעשו הן עצמן את החישוב הפוליטי האמיתי יגלו שכאשר הציבור יבין את מהותו של החוק הן עצמן רק ייפגעו גם מול ציבור בוחריהן. בהקשר זה הוא מזכיר את הקואליציה הרחבה, מדורשי גיוס החרדים ועד לחרדים עצמם, היודעת שהחוק נעשה באופן בלתי חכם ו"שיקולים פופוליסטיים הם שמובילים לחוק הזה".
"צר לי שראש הממשלה לא בוחר בדרך אחרת של שותפות עם החרדים", מוסיף שטרן.
באשר למתווה הנכון לטעמו אומר פרופ' שטרן כי הוא חש נינוח עניינית, סמלית וגם כשומר מצוות ומשפטן המעריך את בג"ץ להציג הסדר שיאמר שלימוד תורה הוא ערך חשוב למדינה, שהתורה מועילה והיא רוצה למממן אותו אבל בבחירות האחרונות התברר שהציבור סבור שיותר מדי אנשים מגדירים את עצמם כ'תורתם אמנותם' בה בשעה שידוע שגם בתוכם עצמם יש רבים שהיו רוצים לצאת לעשייה הישראלית. במקביל יש להקים מנגנון קשוח שיטיל סנקציות כלכליות ויקבעו יעדים לחברה החרדית גם אם המשמעות היא גיוס בגיל 22 למשך שנתיים לפחות. "זה אמנם פחות יעיל ויותר יקר, אבל הם יצטרפו לחברה האזרחית ויניב דיבידנדים". לדבריו רעיון זה הועלה בשיחות עם בכירים בציבור החרדי וקיבל את הסכמתם ומהווה למעשה מעין חבל בו יוכלו לרדת מהעץ עליו טיפסו.
באשר לסיכוי שהצעתו תתקבל בבג"ץ אומר שטרן כי גם אם אין מדובר בחוק שוויוני הרי שגם החוק המוצע כעת הוא אינו שוויוני ואילו הצעתו היא לחוק שוויוני יותר, כזה העומד ברוח הדברים שנכתבו בפסק בית המשפט שביטל את חוק טל. גם שם נאמר שהדברים צריכים להיעשות במידתיות ומתוך הבנה שלא יתרחשו באופן מיידי. לטעמו הגידול המשמעותי של החברה החרדית מביא אותה ואת מדינת ישראל להבנה שיש חובה לחולל שינוי ש"בוא יבוא", כלשונו "אבל השאלה היא כמה מחירים חברתיים, כמה ריב אחים וכמה טיפשות נכניס לעניין הזה".