ח"כ יוני שטבון (הבית היהודי) יזם הבוקר (רביעי) דיון בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת בשאלת אורך השירות הצבאי לעולים חדשים.
הטענה המרכזית שעלתה בדיון היא שאורך השירות מהווה חסם עלייה, עד כדי כך שצעירים רבים דוחים את עלייתם כדי להימנע מהשירות.
על פי חוק, צעיר מתחת לגיל 18 שעלה לישראל מחויב בשירות מלא בן שלוש שנים. לעומת זאת, צעיר שעלה בגילאים 18-22 אורך השירות שלו מתקצר ואילו צעיר שעלה לאחר 22 אוטומטית מחויב בשירות מקוצר של כחצי שנה.
"העליות מגיעות ארצה ממניעים ציוניים", אמר שטבון המשמש כיו"ר השדולה הצרפתית בכנסת, "אבל גם לציונים יש חסם. צריך להבין שהשירות הצבאי שעבורנו הוא חלק מהאתוס וסיפור החיים, נתפס אחרת אצל יהדות התפוצות. הפער בין החלופות שעומדות בפני נער יהודי צרפתי למשל, לימודים בסורבון מול שלוש בצה"ל, הופך את אורך השירות הופך לחסם משמעותי".
בנימין טואטי מתנועת בני עקיבא העולמית אמר בדיון כי "מח"ל, תכנית גיוס למתנדבי חו"ל, מיועדת ליהודים שלא מעוניינים לעלות. בקרב עולי צרפת, לכל הפחות, השירות במח"ל היא דרך לקצר את השירות הצבאי". ליזה ציון, מנהלת תכנית מס"ע בסוכנות היהודית הוסיפה כי "עצם הדרישה להשלמת השירות לשלוש שנים למי ששירת במח"ל 18 חודשים מהווה חסם לעלייה".
בן ציון דיווחה על נתוני העלייה מתכנית מס"ע, "רק שליש מהעולים במסגרת מס"ע הם גברים, 65 מתוך 300 שהשתתפו בתכנית. לעומת זאת, יש 110 נשים שעשו עלייה. זאת ראייה שהשירות בצבא מהווה חסם". מס"ע היא תכנית לעידוד עלייה במסגרתה מגיעים ארצה צעירים מהתפוצות לשנה בארץ במהלכה לומדים עברית ומפתחים זהות יהודית. "הצבא", אמרה בן ציון, "מקשה על המטרה".
יו"ר ועדת העלייה והקליטה ח"כ יואל רזבוזוב אמר כי "השירות חשוב מאוד, בוודאי בהיבט האינגרטיבי בחברה הישראלית. מוכרחים למצוא את הנוסחה הנכונה לשלב את העולים בשירות צבאי ההולם את צרכיהם".
לעומתם, אמר ישעיהו מיכאלי, מנהל תכנית נעלה כי "מי שרוצה לעלות לארץ אין שום סיבה שלא יעשה את מה שהצבא דורש, השירות הוא קריטי להשתלבות בחברה".
בדומה לו, גם אל"מ גיל בן שאול מפקד יחידת מיטב טען כי "צה"ל לא חסם, להפך הוא משלב. להבנתי, תחושת החסם אצל היהודים בתפוצות נובעת מתוך חוסר ידיעה והסברים לוקים של ארגונים שלא מדייקים בפרטים. אנחנו קשובים לפתרון בעיות פרטניות של העולים. בשלב זה אין לנו אפשרות לחשוב על שינוי משך השירות לעולים בכלל. מי שמגיע לארץ לפני גיל 18 מחויב ל 3 שנים ומי שאחרי 18 זה יורד ומי שעולה מעל גיל 22 מחויב בשירות של חצי שנה. יש עולים רבים שלמרות שמגיעים בגיל מבוגר מבקשים לעשות שירות מלא, ויש לא מעט מקרים של בני 28 שמשרתים כלוחמים בצבא. כי הם מבינים שהצבא הוא כרטיס כניסה להשתלבות בחברה".
דינה כהן, רכזת השדולה הצרפתית בכנסת, השיבה לאל"מ בן שאול: "יש כאן בעיה, אפשר להתחמק ולתלות את האשמה בעולים אבל זו התכחשות. אנחנו בשדולה מקבלים שורה ארוכה של פניות מעולים חדשים, אורך השירות הוא חסם אמיתי. זו לא בעיה פרטנית, זו בעיה כוללת שדורשת טיפול. אם רוצים עלייה, חייבים לאפשר אותה".
ח"כ ניסים זאב הוסיף כי "אם אפשר לבוא לקראת ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות ולקצר להם את השירות, אני לא רואה שום סיבה שלא ייפתח מסלול מותאם גם לעולים החדשים. היהודים בצרפת נמצאים במצוקה, אי אפשר שהצבא יהווה חסם לעלייה. זו ממש סגירת שערים".
ח"כ שטבון סיכם את הדיון ואמר כי "כמדינת העם היהודי, המנוע הקיומי שלנו הוא קליטת עלייה. מוכרחים להסיר כל חסם לעלייה, גם במחיר של קיצור השירות הצבאי. אני קורא לקצר את השירות לעולים, כי אני רוצה לקלוט עלייה", עוד הוסיף כי "חשוב שיהיה מסלול אחיד לכל יהודי חוצה לארץ, עולים ומתנדבים".
הוחלט כי חברי הכנסת שטבון ורזבוזוב ייפגשו שוב עם נציגי הצבא, משרד הביטחון ומשרד הקליטה במטרה לגבש נוסחת שירות מקוצרת שלא תהווה חסם לעלייה.