כדורגל
כדורגלThinkstock

שחקני כדורגל שמתחזקים זה כבר דבר שבשגרה. כל חודש אפשר לשמוע על שחקנים שמספרים שהם מניחים תפילין "בחדר הלבשה לפני עלייה לאימון" ושהם בתהליכי התקרבות לדת.

בין השחקנים הרבים, אפשר למצוא אפילו כוכבי כדורגל גדולים כמו אבירם ברוכיאן, אייל גולסה, איתי שכטר ועוד רבים וטובים - כל אחד מקיים את המצוות השונות ברמה ובדרך שלו.

כמעט בכל קבוצה בארץ כיום יש שחקן ברמה דתית כזאת או אחרת, שמשמש כצדיק התורן, כזה שדואג לתת לשאר השחקנים להניח תפילין במתחם האימונים או דואג לעשות קידוש בשבת במחנה האימונים. ישנם כאלה שלקחו את נושא ההתקרבות לדת צעד אחד קדימה, עד כדי פרישה ממש ממשחק פעיל או לכל הפחות לשחק בליגות הנמוכות ששם משחקים בימי שישי בלבד.

אחד מהשחקנים שעשה את ההקרבה הזו, הוא הבלם המוכשר יוסי ביטון, שמשחק כיום בהפועל ירושלים מהליגה הלאומית. זאת למרות הצעות רבות שקיבל מקבוצות בכירות בליגת העל לכדורגל.

בעבר זכה ביטון כששיחק במדי הפועל תל אביב בגביע המדינה. כששיחק במדי קריית שמונה הגיע איתה למקום השלישי בליגת העל ואף הספיק לשחק איתה באירופה. בראיון אישי, פותח ביטון את ליבו ומספר כיצד הכול התחיל, ההתלבטויות שבדרך ועל הניסיונות שאין באף עבודה אחרת.

-כיצד הכול התחיל?

"היה לי אח שהתחזק ומשך אחריו את כל המשפחה עוד שהייתי בעונה הראשונה שלי בבוגרים בהפועל ירושלים. בתקופה הזאת הייתי מניח תפילין כשיכולתי. אחר כך יצאתי לשחק בהפועל תל אביב, וכבר יותר התחזקתי והתחלתי לשמור שבתות פה ושם אבל עוד לא בקביעות. אחד מהחוויות שלי שאני זוכר באותם ימים, כשניסינו להתחיל עם שמירת שבת, זה שהיינו מפעילים טלוויזיה ביום שישי - היינו שמים אותה מראש על ערוץ מסויים שלא היינו מחליפים אותו כל השבת. אלו היו הצעדים הראשונים לשמירת שבת".

-המאמנים הבינו אותך?

"כל מאמן והגישה שלו. בקריית שמונה למשל אצל רן בן שמעון, הבעיה הייתה שהיינו צריכים במשחקי חוץ לנסוע מראש למלון ביחד כל הקבוצה, שם התקיים תדרוך טקטי לפני המשחק, תדרוך שאין שחרורים ממנו. היו גם מאמנים שהבינו אותי יותר, כמו אורי מלמיליאן שאימן אותי גם בהכח רמת גן וגם באשקלון (איתה עלינו ליגה). אורי בעצמו שומר מסורת חזק מאוד עוד מהתקופה שהוא היה שחקן, והוא גם השתדל ממש שלא לחלל שבת והוא הבין אותי יותר".

התפנית שהחלה בקריית שמונה:

מהפועל ת"א עבר יוסי ביטון להכח ר"ג (בעונת 2007 שהייתה בליגת העל) ושם הוסיף להתקרב לדת והקפיד קצת יותר על שמירת שבת במידת האפשר, אבל השינוי האמיתי שלו בנושא הדת היה בקריית שמונה: "כשהגעתי לקריית שמונה היו שם שחקנים שעזרו לי להתחזק כמו רן קוז'וק, יניב לביא והשוער יוסי בצלאל. דרכם הגעתי לרב יפתח סופר שליט"א שמוכר מאוד באיזור הצפון, ולאט לאט התחברתי לרב שעזר לי להתקרב מאוד. בשלב הזה התחלתי להתפלל 3 תפילות ביום ולאט לאט לשמור שבת, דבר שהיה בא לידי ביטוי במיוחד כשהיינו במשחקי בית, אפילו שזה היה אומר מבחינתי ללכת ברגל לאיצטדיון. במשחקי החוץ מאוד השתדלתי למצוא כל הקלה אפשרית כדי לחלל את השבת כמה שפחות, אפילו בדברים הקטנים, כמו לרדת מהאוטובוס רק אחרי ששחקן גוי אמר לנהג לפתוח את הדלת. בעצם הייתי עושה כל מאמץ לשמור חוץ מהנסיעה עצמה שלא היה לי איך להימנע ממנה".

ההקרבה הגדולה וההתלבטויות שבדרך:

לאחר מה שעבר בקריית שמונה, ולמרות ההצלחה שלו שם כשחקן הרכב בקבוצה שעשתה עונה נפלאה וסיימה במקום השלישי שמוביל לאירופה, הבין ביטון שהשמירת שבת יותר חשובה לו, ושאם הוא מחליט לשמור שבת הוא עושה את זה בכל מחיר. אבל אפילו אז הוא לא חשב לפרוש ממשחק הכדורגל שכל כך אהב, וכך הוא מספר:

"אם אתה רוצה ממש להיות שחקן כדורגל מקצוען אמיתי ברמות הגבוהות אתה חייב לחיות כדורגל עם רעב ענק כבר מגיל קטן מאוד, וממש להשקיע את כל כולך באימוני כושר מטורפים ובהתמדה עצומה שבהחלט באה על חשבון דברים אחרים כמו לימודים. ואז מגיע השלב שאתה רוצה לפרוש ממשחק פעיל באמצע הקריירה, אתה מוצא את עצמך מסתכל לצדדים ומגלה שחוץ מכדורגל אין לך עוד הרבה אופציות בשוק העבודה. לעשות מהפך שכזה בחיים ממשכורת של כדורגלן שנעה בין 20,000 ל- 150,000  שקל בחודש, לעבודה עם שכר התחלתי כל שהוא, זו בהחלט התלבטות קשה וניסיון עצום שאני לא מאחל אותו לאף יהודי".

בעודו מתלבט לאן לכוון את הקריירה שלו, הוא קיבל באותם הימים הצעה משמחת מהפועל אשקלון מהליגה הלאומית, שבנתה קבוצה רצינית במטרה לעלות ליגה. הצעה טובה גם מבחינה כספית. שילוב ההחלטות של מאמן שמבין עניין בתחום הדת (אורי מלמיליאן), ומשחקים שמשוחקים בימי שישי בלבד, עזרו לו לעשות את המעבר מקריית שמונה שבצפון לאשקלון שבדרום, עם המון אמונה בלב.

כיצד היה המעבר לשמירת שבתות מלאות?

"היו לנו ניסיונות לא פשוטים בכלל, אך כיוון שהדברים נעשו בהדרגה זה היה יותר קל להסתגל. באותם ימים שיחק איתי בקבוצה הבלם יניב אלול שגם הוא החל להתקרב אל הדת אז (ובמשך השנים אף פרש מכדורגל בגלל הדת), ויחד איתו שמרתי שבתות גם ברגעים ההזויים ביותר. אני לא אשכח מקרים שבהם היינו עושים קידוש בבתים של חבר'ה מהקבוצה שהיו חילונים לגמרי. גם במשחקי החוץ היינו מתארחים אצל שחקני היריבה בבתים, העיקר לשמור שבת!"."היו פעמים במשחקי חוץ שהיינו מתארחים אצל שחקני היריבה בבתים והולכים לאיצטדיון ברגל העיקר לשמור שבת!"

המצב כיום:

גם היום ביטון יכול לקבל חוזים מכובדים בליגת העל, אבל מבחינתו כסף זה לא הכל בחיים והוא שלם לגמרי עם ההתחזקות שלו בדת.                                                            

מאשקלון חזר ביטון לקבוצת האם שלו, הפועל ירושלים, שבה הוא משחק כיום. עוד מוסיף ביטון, שבכל הקשור לנושא הדתי הוא הפך לאחד שמנהיג את החבר'ה הצעירים. הוא רואה את הצעירים ואת הבלבול שלהם שמזכיר לו את עצמו בתחילת הדרך, וכעת הוא בהחלט סוגר מעגל מהבחינה הזאת, ואף דואג לשטיבלאך בחדר הלבשה שכולם מניחים בו תפילין, ואפילו לארון ספרים שיש בו, לא תאמינו, ספרי הלכה ומוסר, בנוסף לסידורים וחומשים.       יש לציין גם שמשחקי הקבוצה שמשוחקים בימי שישי הוקדמו לשעה שתיים במקום שלוש, זאת כדי להתחשב בשחקנים ובאוהדים שרוצים לשמור שבת.

כנראה שהמשיח כבר בשער בגיא...

אגב, אם תשאלו אותו הוא דווקא לא ממליץ לחבר'ה דתיים צעירים לנסות להשתלב בתחום כיוון שהוא מלא בפיתויים שכוללים גם בנות, כסף ולשון הרע בכמויות, אך כמו שאמרנו הוא בחר כעת להתמודד עם המצב הקיים ולא להפסיק לשחק כדורגל, אך לדאוג לשמירת תורה ומצוות גם אם זה אומר לסיים משחק ולרוץ לאוטו תוך ויתור על מקלחת, בשביל להגיע לשבת בזמן...                                                                   

זה לא יוסי ביטון זה יוסף הצדיק...ואם אצל אוהדי הכדורגל יש ביטוי שנקרא "חיים משבת לשבת" אז לכדורגלנים שחוזרים בתשובה יש ביטוי " מתחזקים משבת לשבת"... שאפו!