אולמרט
אולמרטצילום: פלאש 90

פרשת הולילנד, אחת מפרשיות השחיתות הגדולות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, הגיעה השבוע לסיומה כאשר ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הורשע בקבלת שוחד. שופט בית המשפט המחוזי דוד רוזן קבע כי "נאשם מספר שמונה", אהוד אולמרט, קיבל סכומי כסף אדירים על ידי אחיו יוסי אולמרט, במטרה לקדם מיזמי נדל"ן גרנדיוזיים בירושלים. אולמרט, חרץ השופט, היה בורג מרכזי בפרשה. "מערכות שלטון מושחתות שהרקיבו לאורך שנים. מאות אלפי שקלים הועברו לעובדי ונבחרי ציבור".

הלם בסנגוריה

ראש הממשלה לשעבר הורשע בשני סעיפים של קבלת שוחד. השופט קיבל את טענות הפרקליטות לפיהן לאולמרט הועברו חצי מיליון שקלים מעד המדינה שמואל דכנר באמצעות אחיו יוסי אולמרט. מעשה השוחד השני היה קבלת 60 אלף שקלים מעד המדינה, באמצעות ראש לשכתו שולה זקן ועו"ד אורי מסר. אולמרט זוכה מחמת הספק מסעיף קבלת שוחד בסך 70 אלף שקלים.

בפרשת הולילנד הורשעו עוד תשעה אנשי ציבור ירושלמים ואנשי עסקים מהצמרת הכלכלית, שהיו שותפים במיזם הולילנד. ביניהם ראש לשכתו של אהוד אולמרט הגברת שולה זקן, שהורשעה בקבלת שוחד; ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי, שהורשע בקבלת שוחד כשהיה בעמדה בכירה בעיריית הבירה בוועדת התכנון והבנייה; מהנדס עיריית ירושלים לשעבר אורי שטרית; יזם פרויקט הולילנד הלל צ'רנוי; חברי מועצת עיריית ירושלים אליעזר שמחיוף ואברהם פנר; שותפו של הלל צ'רנוי לפרויקט הולילנד ומבעלי חברת הזרע אביגדור קלנר, שהואשם בנתינת שוחד לעד המדינה שמואל דכנר ועוזרו; נאשם נוסף הוא מאיר רבין, שעל פי פסיקת בית הדין העביר כספים ללופוליאנסקי ולחבר מועצת העיר שמחיוף, על מנת לקדם את פרויקט הולילנד ומיזמים של חברת הזרע.

בין המורשעים נמצא גם דני דנקנר, יו"ר דירקטוריון של חברת המלח, שהחזיקה באדמות בעתלית ובאילת, אותן ביקשה להסב מתעשיות מלח למגורים, תיירות ומסחר. באותו זמן שימש דנקנר גם כסגן יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים. הוא מואשם שהעביר שוחד דרך העסקן הירושלמי מאיר רבין לדודו של רבין יעקב אפרתי, מנהל מִנהל מקרקעי ישראל. רק שלושה מתוך 12 הנאשמים האחרים בפרשה - יעקב אפרתי, אמנון ספרן ושמעון גלאון - זוכו מחמת הספק.

מטבע הדברים בלטה מעורבותו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפרשה. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב דוד רוזן ניפץ לרסיסים את גרסת סנגוריו של אולמרט. פסק דינו של רוזן היה סרקסטי וציני כלפי קו ההגנה של פרקליטי ראש הממשלה לשעבר. טענות הסנגורים שאולמרט לא ידע על מאות אלפי השקלים שהגיעו לאחיו יוסי אולמרט דרך עד המדינה שמואל דכנר, זכתה לבוז בפסק הדין. השופט רוזן קבע כי ראש הממשלה "ביקש להשחיר את עד המדינה, גם באמירת שקר. עד המדינה קנה את שירותיו של אולמרט דרך אחיו. זה לא היה קשר של רעות. עד המדינה לא נתן את הכסף מתוך צדיקות, אלא מתוך כוונה שאולמרט יעזור בקידום הפרויקטים".

"עד המדינה לא הכיר את יוסי אולמרט ויוסי אולמרט לא הכיר אותו. הקשר בין עד המדינה ליוסי אולמרט הוא רק אהוד אולמרט", קבע השופט, "יוסי אולמרט ביקש להרחיק עצמו מעד המדינה. לאחר כמה שעות חקירה התרצה וסיפר דברים הדומים להפליא לעדות עד המדינה. יוסי אולמרט אישר את קבלת הכסף, את הסכום ואת המועד". בהמשך פסק הדין כתב השופט בציניות על היתממותו של אולמרט: "אשתו של יוסי אולמרט לא ידעה על מצבו? אחיו של יוסי אולמרט לא ידע על מצבו? אהוד אולמרט לא ידע על מצבו הקשה של אחיו? רק עד המדינה ידע על מצבו הכספי של יוסי אולמרט? עמדת ההגנה רעועה".

שולה זקן, ראש הלשכה של אהוד אולמרט ויד ימינו, הורשעה בקבלת שוחד. השופט הרשיע את זקן בכל האישומים של קבלת שוחד בסך מאות אלפי שקלים, וזיכה אותה בסעיף קטן של קבלת עשרת אלפים שקלים. "זקן שלטה בלשכה, כולם שמעו את קולה", קבע רוזן, "היה לה כוח והיא הייתה מודעת אליו. היא פעלה לטובת עד המדינה. התרקמו יחסי ידידות והוא ראה בה דרך להתקרב אל מטרתו. הוא ביקש לקנות את פעילותה, והיחס החם שהפגין היה הדרך להתקרב אליה. הוא אמר לה מילים חמות וטובות והיה מוכן אף לקבל אותה לעבוד אצלו. עד המדינה לא רק דיבר, אלא גם עשה מעשים ונתן הרבה כספים. לבקשתה, הוא העביר כספים למערכות בחירות של אולמרט".

סנגוריו של אולמרט מסרו כי הם המומים מפסק הדין, וכי הם שוקלים לערער לעליון. עו"ד רועי בלכר, עורך דינו של אולמרט, אמר אחרי הכרעת הדין: "זה יום לא פשוט עבורנו ועבור מר אולמרט. כמובן שנלמד את פסק הדין ואנחנו צריכים להיערך לטיעונים לעונש. הראיות לגבי יוסי אולמרט הן ראיות נסיבתיות. אני מניח שבעניין הזה עדיין לא נאמרה המילה האחרונה. אנחנו נשקול את צעדינו".

קודם גירוש, אחר כך שוחד

במערכת הפוליטית התגובות על הרשעתו של ראש הממשלה לשעבר היו מאופקות. ״ההרגשה אחרי ההחלטה היום היא מאוד כבדה וגורמת צער", אמר שר השיכון אורי אריאל, "מאידך, המדינה הזאת ראשית צמיחת גאולתנו, יודעת לעמוד בתוקף על הצדק ואשרינו שזכינו".

חברו של אולמרט, שר האוצר יאיר לפיד, סיפק הצהרה קצרה. "זה עצוב", אמר השר לפיד, "זה מוכיח שבמדינת ישראל בסופו של דבר איש אינו חסין בפני החוק. עצוב שראש ממשלה בישראל מורשע בפלילים".

גורמים בימין קשרו בין התנהלותו של אולמרט בימי ההתנתקות ואחריה להרשעתו בבית הדין. קמפיין "יש דין ויש דיין" חזר לכותרות. "אולמרט היה זה שהוביל כצאן לטבח עשרת אלפים יהודים שגורשו מבתיהם בגוש קטיף על לא עוול בכפם", קבע המטה להצלת העם והארץ, "היום תוקן עוול היסטורי, שעם ישראל יחזה מי היו אלה שהובילו את תוכנית הגירוש מגוש קטיף. שרון ניצל מהרשעה רק בגלל מחלתו, והיום אולמרט שעמד לימינו מוכיח שכל המערכת הרקובה מפורום החווה באה על עונשה וסופה המר".

יו"ר ועד מתיישבי השומרון, בני קצובר, אומר ל'בשבע' כי אי אפשר לנתק בין התנהלותו של אולמרט בהתנתקות לבין הליכותיו בענייני ציבור. "יש דין ויש דיין, בהחלט", אומר קצובר. "אהוד אולמרט הוביל והיה השלוחה הקדמית של תוכנית ההתנתקות של אריאל שרון. הוא זה שיצא לראשונה עם האמירה, בתור מבחן דעת קהל, שצריך לפרק את כל היישובים בגוש קטיף. הוא זה שבעיצומה של מלחמת לבנון פולט שצריך לנצח כדי לפנות יישובים ביהודה ושומרון. הוא זה שמשתתף איתנו בעליות לשומרון, כולל לתחנת הרכבת בסבסטיה, ומפנה עורף לכל ערכיו ותורת ילדותו שהתחנך על ברכיה. אני לא שמח לאידו, אבל כנראה שמשמיים סגרו איתו את החשבון. לצערי, הוא ממשיך להטיף להריסת ההתיישבות".

גם הרב חיים דרוקמן אומר השבוע ל'בשבע' כי מי שקל בעיניו לגרש אנשים מביתם, ייתכן שיהיה קל בעיניו לעשות מעשים קשים אחרים. "אנחנו לא יודעים חשבונות של מעלה. מי שהיה קשור לתוכנית ההתנתקות ומי שתכנן את תוכנית ההתנתקות, רובצת עליו עננה כבדה מאוד. אני חושב שרובצת עליו עננה כבדה מאוד גם כמי שתכנן בהיותו ראש ממשלה את 'ההתכנסות'. לא בגלל זה הוא נשפט, הוא נשפט על שוחד, אבל אולי יש קשר בין מעשים שאדם עושה. אדם שבכזו קלות, או אפילו לא בקלות, מוכן למסור חלקים מארץ ישראל לאויבינו ולגרש אלפי יהודים מבתיהם, מוכן לעשות גם דברים אחרים".

הרב דרוקמן גם אומר כי יש לשלול על הסף את הרעיון לתת חנינה לראש הממשלה לשעבר. "חנינה? מה פתאום. אם הוכרע שהוא אשם, לא צריך להעניק חנינה. מי שהיה ראש ממשלה ועשה מעשים מושחתים, צריך לקבל עונש יותר כבד. לכל הפחות עונש כמו כל אדם אחר. להפוך אותו לחסין מפני עונש רק בגלל שהוא היה ראש ממשלה? לא מבין את הצדק שבדבר".

התקשורת נכשלה

את פרשיות השחיתות של אולמרט ליוו לא מעט עיתונאים משני צדי המתרס. היו לו עיתונאי חצר והיו לו אויבים מרים. בשנים האחרונות בלט בעיקר מי שהיה חברו הקרוב של ראש הממשלה לשעבר, דן מרגלית, שהגדיר את המלחמה בין מחנה אולמרט לכל השאר כמאבק בין בני החושך לבני האור. קדם לו העיתונאי יואב יצחק, עורך אתר News1, שחשף את פרשיית הולילנד לראשונה.

יצחק אומר ל'בשבע' כי הוא חש סיפוק מקצועי ואישי לנוכח ההרשעה. למרות שלא מדובר בחשיפה הראשונה של יצחק שבעקבותיה איש ציבור מורשע, הפרשייה הזו שונה מהאחרות. לא רק בגלל שהעומד במרכזה הוא ראש ממשלה לשעבר, אומר יצחק, אלא גם בשל ההתגייסות של כל כלי התקשורת למענו של נאשם מספר שמונה, אהוד אולמרט.

"תקופה מאוד ארוכה הייתי צריך להיאבק לא רק באולמרט, אלא בכמעט כל כלי התקשורת שנתנו לו גיבוי. זו הייתה בעיה מצד עצמה. כל כלי התקשורת המרכזיים היו מגויסים באופן טוטאלי למענו. הם נתנו לו גיבוי מצד אחד, והשמיצו את מי שמבקר אותו. במובן הזה, ברור לחלוטין שהתקשורת נכשלה".

יצחק סבור כי ההתגייסות לטובת ראש הממשלה נבעה משני גורמים עיקריים: שנאת נתניהו והרצון של עיתונאים שונים לקדם את תוכנית ההתנתקות השנייה. "הייתה באותם ימים אווירה שצריך לתת לאולמרט להיות ראש ממשלה, אחרת זה יהיה ביבי נתניהו. לכן כל התקשורת עבדה בשבילו, וזה כולל את 'ידיעות אחרונות', 'הארץ', 'מעריב', ערוץ 2, כולם פעלו למענו. אם זה על ידי קידומו בתקשורת והלבנת מעשיו, ואם זה על ידי המעטה בחומרת הדברים שעשה בטענות שהכול שקרים הנובעים משיקולים זרים. אולמרט המציא שאני פועל ומופעל על ידי גורמי ימין קיצוני, שמעוניינים למנוע התנתקות נוספת. אחרי זה הוא דיבר על טייקונים בימין שמשקיעים מיליונים להפילו. הוא פשוט פעל במשך תקופה ארוכה מתוך שכרון כוח. הוא חשב שאיש לא ייגע בו, איש לא יחקור אותו ואף אחד לא יבדוק את מעשיו המושחתים".

כעת ניצבת השאלה האם בית המשפט העליון יאמץ את החלטת השופט רוזן כאשר אולמרט יחליט לערער. אנשיו של אולמרט טוענים כי ההכרעה נפלה על קבלת עדותו של עד המדינה שמואל דכנר. מי יתקע כף שהעליון יאמין לגרסתו של דכנר המנוח?

כך למשל אמר מקורבו של אולמרט, עו"ד דב וייסגלס: "הרשעת אולמרט על העברת הכספים לאחיו מבוססת על תחושות ולא על עובדות", אמר בריאיון לרשת ב', "אם מסתבר שכל מה שהיה בידי השופט זו עדותו המפוקפקת של דכנר, ומסקנת השופט שלא יכול להיות אחרת, ההרשעה הזאת ספק אם תחזיק מעמד בערעור. כל קשרו לפרשה הוא באותו סכום כסף שהועבר לאחיו. בעיניי, הכוונה או הבקשה להעביר את הכסף לא הוכחה באופן הנדרש במשפט פלילי".

עם זאת, בכירים במערכת המשפט סבורים שיהיה קשה מאוד לאולמרט להיחלץ מההרשעה. כך אומר ל'בשבע' פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי 'שערי משפט', אשר סבור שביטול ההרשעה בטענה שמדובר רק על תחושות היא טענה חסרת שחר. "בכל הכבוד הראוי, מדובר בטענה מגוחכת", אומר פרופ' הכהן. "האם היינו שומעים אמירה מעין זו אילו היה הנאשם מזוכה במשפט? ושמא זיכויו מרוב האישומים בבית המשפט המחוזי בירושלים נבע רק מתחושות? כמובן, שופטים אינם מלאכים. יש להם גם תחושות בטן. אבל מכאן ועד מסקנה שהכרעת דין המשתרעת על פני למעלה מ‑700 עמודים וכוללת ניתוח דקדקני ומפורט של ראיות שהביאו לביסוס ההרשעה, נובעת רק מתחושות בטן - הדרך רחוקה. ניתן וראוי להעביר כל פסק דין בשבט הביקורת, אך ביקורת כזו צריכה להיעשות על סמך עובדות והנמקות משפטיות, ולא על בסיס הפרחת אמירות ריקות לחלל האוויר. אם הנאשמים סבורים שבית המשפט טעה, תמיד פתוחה בפניהם הדרך לערער על הכרעת הדין בפני שלושה שופטים של בית המשפט העליון, ויש להניח שגם כך יעשו".