דברים חריפים מטיח יהודה משי זהב, יו"ר ארגון זק"א, באופן ההיערכות לאירועי ל"ג בעומר במירון. לדבריו המציאות היא ש"אין אבא למירון" והתוצאה היא מציאות בלתי נסבלת החוזרת על עצמה מדי שנה.
השנה, כך מספר משי זהב, הוא אף לא הגיע לאירוע המשותף עם השר לביטחון פנים, אירוע בו מציגים לו הגורמים השונים את אופן פריסתם בשטח וההיערכות לאירועים. לדבריו מדובר באירוע חסר תועלת ותכלית שנועד כל כולו להצגה בפני השר בעוד בפועל דבר לא נעשה והסכנות נותרו בעינן וכך גם ההתעמרות בהמוני העולים להר.
"אין בעל בית אחד בעל סמכות במירון", ממקד משי זהב את הבעייתיות שמונעת תיקוני ליקויים במתחם ההר. הוא מזכיר את ועדת החמישה, את המנהלת האחראית, את ההקדשים, את החסידויות, את ועד מירון ועוד ועוד, ארגונים שונים שאינם משתפים פעולה ביניהם ומונעים למעשה טיפול של המדינה במתחם.
"בכל שנה בוכים אחרי", אומר משי זהב התוהה על ההגיון שברעיון השאטלים שיחליפו את התחבורה הציבורית ולמעשה יחייבו את הנוסעים לרדת מאוטובוסים ולעלות על אוטובוסים של השאטלים אל ההר.
הוא אינו מבין מדוע יש צורך בעיכוב הזה של ירידה ועלייה של אלפי העולים למתחם ההר במקום להורות לאוטובוסים להמשיך בדרכם עד להר עצמו. עוד הוא מזכיר את הצורך בתגבור אוטובוסים בעוד מתברר כי חסרים לא פחות מ-400 אוטובוסים שיופנו להסעות תלמידים מכיוון ששר החינוך ביטל את יום החופש שהיה בעבר ביום זה.
"איפה הכסף?", שואל משי זהב כשהוא מציין כי המדינה הבינה את גודלו של האירוע במירון ובהתאם הקצתה לו עשרים ושישה מיליון שקלים אך אלה נעלמו ואין מי שיוכל לומר בוודאות מה נעשה בהם. משי זהב אינו מבין מדוע כאשר מגיע אפיפיור ניתן להקצות סכומי עתק להכשרת מתחמי תפילה בגליל כולל פריצה מהירה של כבישים ודרכים, ומדוע כאשר יודעים שעשרים אלף אוהדי כדורגל מגיעים לאצטדיון טדי הדרך מוסדרת עבורם להגיע עד צמוד לאצטדיון ולעומת זאת כאשר מדובר במירון "אין תנאים מינימאליים".
באדיבות "שרלייב"
משי זהב תוהה כמה ברזי מים התווספו השנה לעומת השנה שעברה ומזכיר כיצד מדי שנה נראים ילדים מבוגרים וזקנים כשהם עולים ברגל מרחק של שני קילומטרים בחום ללא ברזיה, ללא סככות שיגנו מהצל וללא שירותים ראויים לשימוש. להערכתו התחושה בצמרת היא שהציבור יגיע בכל מחיר ולכן אין צורך להשקיע כספים בשיפור התנאים במתחם ובדרך אליו.
משי זהב מחריף את הדברים וטוען כי מנהלי האירועים דואגים רק ל-300 או 400 פרוטקציונרים שמקבלים את היכולת להגיע ברכביהם עד למתחם עצמו ואילו למאות האלפים של הציבור הפשוט איש אינו דואג.
"תפקיד הממשלה למשול", אומר משי זהב הקובע כי נכון היה לפרוץ דרכים ולהרחיב דרכים מבלי להתייחס לטענות הירוקים שמונעים הרחבות ולטענות המחזיקים במתחם ההר כאילו היה בבעלותם. בין השאר הוא מציין קטע בדרך המובילה אל ההר שעד היום נותר חד סטרי ואם אוטובוס יתקע בו מכל סיבה שהיא, התנועה כולה תיחסם לשעות ארוכות.
גם בסוגיית ההתנהלות במתחם ההר עצמו קובע משי זהב כי "ממשלת ישראל חייבת לדעת למשול". הוא מספר על קדושה מיוחדת שהיה מי שהצמיד לבלטות ברגע ששמע שיש כוונה להחליף בלטות, כמו גם ציוד נוסף. "משפחות השתלטו על המקום, הרסו שירותים והפכו לחדרים פרטיים. יש נקודה בפתח המערה שהיא קודש הקודשים ששם היו מדליקים נרות נשמה ושופכים את שיחם, מישהו השתלט על הנקודה הזו וסגר אותה לציבור הרחב. הוא התחיל למכור כרטיסים למקום הזה. עכשיו כבר אי אפשר להיכנס למקום אם לא תתרום למוסד שלו".
לדברי משי זהב הפתרון הוא "להעיף את כולם ולשלוט". לדבריו לו הוא היה האחראי על המתחם הוא היה סוגר אותו לפרק זמן של שבוע וגם אם היו כמה הפגנות בבני ברק ובמאה שערים היה הורס ובונה את הכול מחדש.