הפגנת המסתננים מול הכנסת
הפגנת המסתננים מול הכנסתחזקי עזרא

מבקר המדינה קובע כי לצד המדיניות שבה נוקטת הממשלה לבלימת תופעת המסתננים הבלתי חוקיים לא גובשה מדיניות מוסדרת לגבי אותם מסתננים שלא ניתן להשיבם לארצות מוצאם.

המבקר מתאר מציאות קשה ביותר הנגרמת מהחיכוך שבין המסתננים לאוכלוסיה הישראלית.

על פי המבקר "מציאות החיים בחמש שכונות דרום ת"א, שבהן גרים חלק ניכר מהזרים בישראל, מורכבת ומרובת קשיים. תמונת המצב עגומה. תושבי השכונות מביעים תחושה קשה של היעדר ביטחון אישי עקב מגורי הזרים שם. אין ספק כי איכות חייהם של התושבים המקומיים נפגעה בצורה ניכרת ביותר, ושכונות מגוריהם שינו את פניהן ללא היכר".

בפירוט מציאות החיים השוררת בשכונות דרום תל אביב כותב המבקר: "הגידול הניכר באוכלוסיית שכונות דרום ת"א הגדיל את הביקוש לדירות להשכרה. חלק מביקוש זה קיבל מענה בשתי דרכים: פיצול דירות מגורים לדירות קטנות יותר ומגורים של זרים רבים בדירה שתוכננה לפחות נפשות. התנאים הפיזיים בשכונות האלה, הכוללים פיצולי דירות, חיבורים פירטיים של מתקני גז וחיבורים מסוכנים לרשת החשמל, מובילים, על פי הגורמים המקצועיים, לסכנות בטיחותיות ולעתים עד לכדי סכנת חיים ממשית.

באזור התחנה המרכזית בתל אביב ובשכונות דרום ת"א נפוצה מאוד אספקה פירטית של גז, וכן נפוצים החזקת בלוני גז ושימוש בהם בתוך חללי המגורים. מצב זה טומן בחובו סכנה לשלומם ולבטיחותם של כלל האנשים המתגוררים בשכונות דרום ת"א. למשרד האנרגיה יש מידע על השימוש החריג בחומרתו בגז בשכונות אלה, והתרעות הובאו לפניו שוב ושוב. אולם הוא הסתפק בפעולות פיקוח שגרתיות שנעשו מעת לעת, והסביר זאת במחסור בכוח אדם, ולא נקט פעולה ממשית וכוללת לתיקון המצב כנדרש מהשימוש החריג בחומרתו בגז. נושא תשתיות הגז הפירטיות בשכונות דרום ת"א לא נדון בהנהלת המשרד".

על חוסר התיאום בין הרשויות השונות האמונות על בטיחותם של האזרחים כותב המבקר כי "בידי עיריית ת"א היה מידע חלקי המלמד על בעיות בטיחות בתחום החשמל בשכונות דרום ת"א, לעתים חמורות, והיא שיתפה בבדיקות שיזמה בכמה מבנים גם את נציגי חברת החשמל. ואולם המידע שאספו גורמי השטח לא שימש את משרד האנרגיה ואת חברת החשמל לצורך ביצוע בדיקות מקיפות בשטח. כתוצאה מאלה, לא וידאו הגורמים המופקדים על בטיחות משק החשמל שאין בשכונות האמורות ליקויי בטיחות חמורים ושתושביהן אינם חשופים לסכנות שכרוכות בליקויים אלה".

בסעיפים מיוחדים מתמקד המבקר בפעילות המשטרה מול תופעת המסתננים ומציין כי "על פי סקר שעשתה עיריית ת"א, בשנים 2011 ו-2012 דיווחו תושבי העיר על ירידה בתחושת הביטחון, בעיקר בשכונות דרום ת"א. יותר ממחצית תושבי השכונות האלה דיווחו שאינם חשים בטוחים ללכת לבד בשעות החשכה באזור מגוריהם. זאת לעומת כ-20% מכלל תושבי העיר שדיווחו על תחושה זו".

עם זאת מסתבר שלרשויות אין נתונים מדויקים אודות המתרחש: "בשל מגבלות הנתונים - הן של המשטרה, הן של רשות האוכלוסין, לא ניתן לקבוע במידה מספקת של ודאות אם מספר התיקים שפתחה המשטרה נגד זרים הוא גדול, בהתחשב בגודל אוכלוסייתם בארץ. מאפייני הפשיעה בקרב הזרים, המלמדים על מורכבותה של המציאות הקיימת, ובחינת הגורמים לפשיעה, שעליהם הצביעה המשטרה לפני השר לביטחון הפנים, מובילים למסקנה כי רק טיפול מערכתי וכלל-ממשלתי, שיתמודד גם עם הגורמים לפשיעה בקרב הזרים, יכול להוביל לשינוי".

המבקר מוצא ליקויים בתקני תחנות המשטרה באזורים המדוברים, אזורים הדורשים תגבור כוחות אך למעשה המציאות הפוכה: "ביולי 2013 היו מאוישות רק כ-70% מהמשרות בתקן התחנה שעליו הומלץ בסיום עבודת מטה שעליה החליט ראש הממשלה".

"בנתוני איוש המשרות של תחנת שר"ת יש כדי לעורר ספק אם יש בידי המשטרה הכלים הדרושים כדי לממש את עקרונות התפיסה המבצעית שקבע מחוז תל אביב, ולפיהם נדרש כוח מבצעי שיפעל בכל שעות היממה, לרבות בתחום החקירות והמודיעין, ויבצע סיורים רגליים בריכוזי פעילות של זרים לצורך מניעה והרתעה", כותב המבקר.

בסעיפי הסיכום של פרק זה כותב המבקר כי "הממשלה קיבלה החלטות אשר הניחו את הבסיס למדיניות שתכליתה בלימת ההסתננות הבלתי חוקית לישראל, צמצום מספר המסתננים השוהים במרכזי ערים ויציאה מרצון של מסתננים מישראל. דוח זה מצביע על העדרו של נדבך חשוב במדיניות - זה הנוגע לתחום הטיפול בזרים השוהים במדינת ישראל זה זמן רב מאוד וסיפוק צורכיהם הבסיסים. היעדרם של הנדבך הזה ושל תכניות פעולה מספקות בתחומי הבריאות, הרווחה, התעסוקה והתשתיות, ובמידה מסוימת גם בתחום השיטור, הותירו את "גורמי השטח" בשלטון המרכזי והמקומי להתמודד עם דילמות קשות ויומיומיות, בלי שניתנו להם הנחיות הנגזרות ממדיניות ובלי האמצעים הדרושים להתמודדות זו".

"במצב זה ולנוכח המציאות האנושית והחברתית הקשה שתוארה בדוח, נדרשת הממשלה להשלים לאלתר את מדיניותה, על סמך תכניות שיגבשו השרים הרלוונטיים, באופן שיבטיח טיפול הולם בזרים ובעיקר באלו הנמנים על הנזקקים והחלשים ביותר שביניהם. פעולה זו נדרשת גם בהתחשב בערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, במורשת ישראל בדבר היחס לחלשים בחברה, ובהם הגר (הזר) היושב בקרבנו, ובדין הבין-לאומי בתחומי ההגירה, הפליטות וזכויות האדם".

עוד מוסיף המבקר וכותב כי "בד בבד, נדרשת הממשלה לעסוק גם בהיבטים הנוגעים לתושבים, בעיקר בתל אביב-יפו, שכן, ממצאיו של דוח זה מלמדים כי להיעדרה של התמודדות כוללת עם מציאות החיים של עשרות אלפי הזרים, בכמה ערים בארץ ובעיקר בתל אביב-יפו, יש השלכות ברורות וישירות גם על המצוקה שבה שרויים תושבים בשכונות שבהן התרכזו הזרים במהלך השנים".

דובר משטרת ישראל מגיב לטענות המבקר ואומר כי "בחודשים האחרונים הושלמה במשטרת ישראל עבודת מטה להגדלת תקני כוח האדם של תחנת שר"ת ושל תחנת שכונות הסמוכות למקום ריכוזם העיקרי של הזרים בת"א. תקינת כוח האדם של תחנת שר"ת השתנתה בחודש ינואר 2014, כך שהנתונים עליהם מתבססת הביקורת אינם רלוונטיים יותר. במסגרת עבודת מטה לחיזוק תחנות שר"ת ושכונות נוספו 130 תקני כ"א להתמודדות עם תופעת המסתננים בדרום ת"א (לתחנת שר"ת 88 תקנים, לתחנת שכונות 42 תקנים). כיום תחנת שרת מונה 211 תקנים ותחנת שכונות מונה 139 תקנים. במסגרת התוכנית נפרשו כוחות משטרה מרחביים ומחוזיים, והוגברה הנוכחות והבולטות. לאור הפעילות, מתקבלות תגובות חיוביות ביותר וניכר שיפור בביטחונם של התושבים. בתחומי התחנה פועל כוח מבצעי מיומן המבצע סיורי נוכחות ובולטות בריכוזי הפעילות של הזרים למניעה, להרתעה, להעלאת תחושת הביטחון בקרב התושבים. נעשית פעילות בתחום הקהילה, ומעורבות הקהילה בשיפור איכות החיים באזור. בנוסף, נעשית פעילות משולבת עם משרדי הממשלה השונים בטיפול בנושאי הבריאות, התשתיות והאנרגיה לטובת תושבי דרום העיר. ומופעל מבצע מחוזי "רחובות בטוחים" שבמסגרתו נפרשים עשרות שוטרים בנקודות ריכוז הזרים ובאזורי החיכוך, וזאת למען שיפור תחושת הביטחון של תושבי דרום העיר".

בתגובה לדברי המבקר אמרה יו"ר ועדת העובדים הזרים, ח"כ מיכל רוזין, "אני מברכת את המבקר על הביקורת האמיצה שחושפת את הכשל של הממשלה בטיפול בצרכיהם של מבקשי המקלט בישראל. אין ספק כי המצב הקיים סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והדין הבינלאומי. אני מקווה שמשרדי הממשלה והיועמ"ש יפנימו ויישמו לאלתר את ההמלצות החשובות".

יונתן יעקובוביץ', ראש מערך הסברה במרכז למדיניות הגירה, אמר כי "דו"ח המבקר מוכיח כי מדינת ישראל כשלה לאורך שנים בטיפול בתושבי דרום תל אביב, שהפכו לנפגעים העיקריים מתופעת ההסתננות. רק השבת המסתננים למדינת מוצאם תוך מתן מקלט למיעוט מתוכם הזכאי לכך יביא להקלה במצוקת התושבים".