במכללה האקדמית הדתית לחינוך חמדת הדרום בשדות נגב התקיים אתמול כנס בנושא נחיצותו של חוק יסוד: מדינה יהודית ודמוקרטית.
הכנס נערך בשיתוף פעולה של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכללת חמדת הדרום, בצל הצעת חוק המונחת בימים אלה על שולחן הכנסת - הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. הכנס כלל שלושה מושבים בהם נדונו סוגיות מרכזיות המתעוררות בעקבות השאיפה לקבוע עיגון חוקתי נוסף לזהוּת המדינה כיהודית ודמוקרטית. זהו כנס ראשון בסדרה של כנסים שיערכו בנושא.
בכנס השתתפו שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) ונשיאת מועצת העיתונות, דליה דורנר, רקטור מכללת חמדת הדרום, פרופ' זכריה מדר, נשיא המכללה, פרופ' אבי לוי, שר החינוך לשעבר ודיקן הסטודנטים במכללה, הרב יצחק לוי, סגני הנשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' ידידה שטרן, ישראל הראל ממנסחי הצעת החוק האחרונה בנושא ועוד.
רקטור מכללת חמדת הדרום, פרופ' זכריה מדר, פתח את הכנס ואמר כי "יש את כל הסיבות לקיים את הדיון בנושא החשוב הזה דווקא כאן במחוז בדרום. נושא הכנס מוצג בסימן שאלה, ואכן יוצגו ויושמעו בו דעות שונות ומגוונות".
נשיא המכללה, פרופ' אבי לוי ציין כי "כמחנכים חלק מהחובה המקצועית והאתית שלנו היא לפתוח דיון בכל נושא, גם כאשר הוא רגיש וכואב, גם אם אין תשובות. צריך תמיד להכיל בדיון את האחר שיש לו דעות שונות. מסיבה זאת אנו מארחים את הכנס החשוב הזה כאן היום".
עוד הוסיף פרופ' לוי כי "הקושי לחנך לדמוקרטיה ולהסביר את המתח בין יהודית לדמוקרטית, נובע מכך שאנחנו טרם החלטנו מה אנחנו. הקושי הראשון לחנך לערכים של דמוקרטיה מתחיל כשהממסד מתנהג באופן לא דמוקרטי. כך לדוגמה, אני כמחנך נתקלתי לראשונה בדילמה וסתירה עמוקה בשאלה זו בזמן ההתנתקות. בהתמודדות שלנו כמחנכים מול הדילמות, ראשית יש להביא אותן לדיון".
סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' מרדכי קרמניצר אמר בדבריו "עוד לפני שהתפרסמה תמיכתו של ראש הממשלה נתניהו בחוק, חשבנו במכון שסוגיית היות מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית היא שאלה חשובה. אנו סבורים, שלא נכון להשאיר את השאלה להכרעות שיפוטיות ופוליטיות בלבד, וכי חשוב לקיים דיון רחב, משתף ומעמיק, היות ורק כך נוכל להגיע להבנה יותר טובה של העמודות השונות בנושא ולהבין כיצד ניתן להתקרב זה לזה". בהתייחסו אל הצעות חוק היסוד אמר פרופ' קרמניצר כי: "הצעת החוק נראית לי מהלך משונה ולא מובן, שכן אף אחד אינו חולק על היותה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי. בעצם העלאת החוק אנחנו דווקא הופכים את הנושא לשנוי במחלוקת. יש פה ניסיון להפוך את המדינה לפחות דמוקרטית, וכן ניסיון לתקוע אצבע בעיניים של הציבור הערבי במדינה. היתרון של החוק הוא אפס, אולם הנזק הוא עצום".
השופטת בדימוס דורנר אמרה בכנס "כשמגיעים לשאלת נחיצות חוק יסוד, אני סומכת את ידי על הכרזת העצמאות ש - 120 חברי כנסת אינם יכולים לשנות במליאה ואשר יש בה שילוב וסימביוזה בין יהדותה של המדינה לדמוקרטיה. מבחינת החוק מגילת העצמאות מספקת אותי לגמרי ויש בה הכל. אם אנחנו כמדינה וכעם נקיים את ההכרזה ואת ההבטחה שלה – דהיינו. המגילה קובעת באשר ליהדותה של המדינה כי היא תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות – כי זוהי מטרת הקמתה של המדינה. לדעתי אין הדבר פוגע בדמוקרטיה, כי זוהי מטרת קיומה של המדינה והמדינה יכולה לקבוע למי יינתן המפתח. ואכן חוק השבות מעניק את המפתח ליהודים". במהלך הכנס הצהיר גם ישראל הראל, ממנסחי הצעת החוק האחרונה בנושא, כי במידה ותהיה הסכמה שמגילת העצמאות תשמש מבוא מחייב לחוקה, הדבר יספק אותו ולא יהיה צורך בחוק.
עוד הוסיפה דורנר כי "עבורי אין כל סתירה בין היהדות לדמוקרטיה, ובשבילי הם אחד. במורשת יש ערכים שמשתלבים בצורה נפלאה עם הדמוקרטיה. המדינה היא מדינת העם היהודי, אבל חשוב וצריך שגם האזרחים הערביים ישתלבו בה. אין כל ספק שהבעיות שלנו עם הפלסטינים משליכות על חיינו פה. יחד עם זאת חשוב שנקיים את המדינה שהיא דמוקרטית ויהודית – מדינה שמתייחסת בשוויון גם לאדם שאינו יהודי. לא צריך עוד חוקים, אלא חינוך לערכים של סובלנות, קבלת האחר והבנתו. לדור שלי המדינה היהודית היא נס וכדי לשמור עליה צריך לשמור על דבר בסיסי של רוב יהודי ברור, שכן אין מדינת יהודים בלי יהודים".
שר החינוך לשעבר ודיקן הסטודנטים במכללת חמדת הדרום, הרב יצחק לוי, ציין כי "הקונפליקטים והמתח ההולך וגובר ביחס שבין יהודית לדמוקרטית בתוך העם היהודי מדאיג. כשחוקקנו את חוקי היסוד, התקווה הייתה שעם השנים תמצא ההרמוניה בין השניים, והיה לנו ברור שהדבר אינו פשוט. החוק המוצע אינו עניין משפטי אלא עניין ערכי עבור החברה. טרם מצאתי נוסחה שבה הערכים יתאחדו ויהיו הרמוניים האחד עם השני. אנחנו רוצים לחיות ביחד ולכן צריכים ללכת בדרך של ויתורים האחד כלפי השני".
פרופ' נמרוד אלוני, ראש המכון לחינוך מתקדם בסמינר הקיבוצים ציין במהלך הדיון כי "זהו אומץ לב ואני מעריך מאד את המכללה ואת פרופ' אבי לוי שהזמין אותנו, אנשים בעלי דעות שונות, על מנת לנהל דיון בנושא".