סיור של "השומר החדש"
סיור של "השומר החדש"בשבע

צעירים מגיעים באישון לילה לאזור כפרי, מבצעים את זממם ונמלטים.

קשה מאוד למשטרה לשלוט על התופעה, מאחר שאין מדובר בהתארגנויות גדולות וקבועות, אלא בעבריינים הפועלים בקבוצות קטנות על רקע של היכרות אישית ועוינות מובנית לרשויות החוק. גם תנאי השטח והמרחבים הגדולים מכשילים את האכיפה שוב ושוב.

לא, אין מדובר בתג מחיר אלא בפשיעה החקלאית, מכת מדינה של ממש שהצליחה בשנים האחרונות למוטט לא מעט חקלאים יהודים, ולגרום לרבים אחרים לחפש משלח יד אחר. על התופעה הזו, מותר להניח, השרה ציפי לבני לא מתכוונת להכריז כעל טרור. במאמצים רבים הצליחה חברת הכנסת איילת שקד לחוקק לפני חודשים אחדים חוק המגדיר פלישה לשטח חקלאי כעוון, לא כפשע. ובכל זאת, ההגדרה החדשה תאלץ את המשטרה לחקור תלונות שכאל ולא לסגור את התיק אוטומטית סמוך לפתיחתו.

אבל גם אחרי רפורמת החקיקה הצנועה של שקד, המשטרה מתקשה להתמודד עם התופעה. בכנס מועצות אזוריות שהתקיים השבוע במועצה האזורית שומרון, הודה השר לביטחון פנים כי המשטרה לא תוכל להתמודד לבדה עם הפשיעה החקלאית. במקום זאת הכריז השר על פתיחת פרויקט חדש של משטרת פקחים של המועצות האזוריות, שיוכלו לפעול בעוד כחודשיים ויסייעו למשטרה להתגבר על מכת המדינה. נציין כי ארגון המתנדבים 'השומר החדש' מעניק כבר היום סיוע רב למשטרת ישראל בנושא, בעיקר בשטחיהם של החקלאים היהודים בצפון.

בדיון בכנסת אמרה עו"ד לירון דויטש, היועצת המשפטית של התאחדות האיכרים, כי ההיקף השנתי של עבירות הרכוש החקלאיות מסתכם בכ‑60 מיליון שקלים. נציגת המשטרה דיווחה כי בשנים 2009‑2012 נפתחו כ‑250 תיקים על פשיעה חקלאית, אך רובם נגנזו בלי חקירה. שתיהן הסכימו כי רמת האכיפה הביאה את החקלאים שלא לטרוח ולהתלונן על גניבות וחבלות. דבר זה דווקא שיפר מאוד את הסטטיסטיקות שמציגה המשטרה, כאילו יש ירידה בסוג פשיעה זה, בעוד הוא עולה כפורח. נציגת המשטרה ביקשה בדיון כי לשוטרים יינתנו כלי אכיפה יעילים יותר כדי להתמודד עם התופעה. אפשר לחשוב על כלי אכיפה מצוינים לעניין. מזל"טים למשל.

הלשנה מאוחרת

שופט בית משפט השלום בחיפה, ד"ר זאיד פלאח, לא התלבט הרבה כשזיכה השבוע מורה בחטיבת ביניים בעיר שהואשם על ידי המשטרה בתקיפה של תלמידתו. כתב האישום הוגש נגד המורה לאחר שהתלמידה התלוננה כי בתגובה להתעלמות שלה מבקשתו של המורה שניסה להשליט סדר בכיתה, דחף המורה את השולחן לכיוון בטנה ופגע בה, ומיד גם לקח את מחברתה וחבט באמצעותה בראשה. המורה הכחיש.

בבית המשפט עלו להעיד מורים ותלמידים שתיארו תלמידה חצופה, שקרנית ומניפולטיבית. מנהלת בית הספר טענה כי מדובר בתלמידה שלא יודעת גבולות. התלמידה השיבה: "אני ילדה בלי גבולות, אבל אני מציבה לעצמי גבולות". למרות שטענה כי נחבלה בבטנה, לא הצליחה התלמידה להסביר לבית המשפט מדוע פנתה לקבל טיפול רפואי רק כעבור שבוע, ומדוע בדו"ח הרפואי טענו הרופאים כי לא התגלו ממצאים כלשהם. היא דווקא ניפקה הסברים מעניינים לשתי תמיהות אחרות. בקשר לעובדה שאף על פי שטענה בפני הרופאים כי החלה להרטיב בעקבות התקרית ולכן הופנתה לטיפול פסיכולוגי דחוף, היא לא טרחה לממש את הפנייה, הבהירה התלמידה כי במשפחתה מנעו ממנה ללכת לטיפול כי "אצלנו במשפחה זו בושה". ואת העובדה התמוהה עוד יותר, שנדרשו לה ולהוריה תשעה ימים כדי לפנות למשטרה, היא הסבירה בהתלבטות ארוכה שכן "אנחנו לא מלשינים במשפחה. זה אצלנו לא בכבוד. אנחנו כמו ערבים, אנחנו לא מלשינים על אף אחד כי לא רוצים שילשינו על המשפחה שלנו". השופט פלאח תהה על מה בדיוק לא מלשינים במשפחתה של התלמידה, מדוע הוריה מונעים ממנה לבוא במגע עם גורם טיפולי, ובעיקר מדוע כל הדברים הללו לא הסיטו את חקירת המשטרה מהמורה ביש המזל לכיוונים אחרים.

סופו הטוב של המורה בבית המשפט הגיע גם בעקבות עדויות תלמידים רבים בכיתה, שלא מחוג חברותיה הקרובות של התלמידה, שדיווחו שהתקרית לא הייתה ולא נבראה, וכן בזכות עדויות המורים כי שום תלונה לא הועברה אליהם על אלימות בימים שאחרי התקרית. השאלה שנותרה היא מדוע התביעה המשטרתית מתעללת במשך שנה וחצי במורה תמים, כשכל שנדרש ממנה הוא חקירה לא מתוחכמת במיוחד.

חופשה באישור בית המשפט

שופט בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, אסף זגורי, נאלץ להתמודד עם טענות טובות של אב מנוול. מדובר בבני זוג שהתגרשו לפני כחצי שנה. שני הילדים נותרו במשמורת הוריהם. האב נעלם מיד לאחר הגירושין, ניתק קשר עם גרושתו וילדיו, ולא שילם את תשלומי המזונות שנפסקו להם בהסכם הגירושין שנערך ברבנות. באותו הסכם נקבע גם כי כל אחד מההורים יוכל להוציא את ילדיהם מהארץ לחו"ל לתקופה שלא תעלה על שלושה ימים, וגם זאת בהסכמה בכתב של הצד שני.

לאחרונה הוצעה לאם חופשה מוזלת של כשבוע במלון באנטליה. היא ביקשה לצאת אליה עם שני הילדים ופתחה במאמצים לאתר את האב כדי להשיג את הסכמתו. לדבריה היא הצליחה לתפוס אותו לשיחה טלפונית ובה אישר עקרונית את הסכמתו לנסיעה. אבל אחרי שקנתה כרטיסים, האב התעלם התחמק מפניה והאישור בכתב בושש לבוא. בצר לה היא פנתה לבית המשפט, ולאחר מאמצי איתור לא פשוטים האב קיבל את צו בית המשפט ובו נדרשת תגובתו לבקשתה של האם. הוא הסתפק בתשובה לקונית, חצופה בהתחשב בנסיבות, אבל לא רעה בכלל. האב כתב לבית המשפט כי הוא מתנגד ליציאת הילדים משני טעמים: הראשון הוא שהנסיעה מתוכננת ליעד שחלה עליו אזהרת מסע של המטה ללוחמה בטרור, והשני הוא שהנסיעה היא למספר ימים גדול מזה שהוסכם בהסכם הגירושין.

המטה ללוחמה בטרור אכן הזהיר מפני נסיעה לטורקיה. השופט לא התעצל ובירר כי אכן הזהרת המסע כוללת את טורקיה כולה, כולל אזורים ידידותיים יותר לישראלים, כמו חופיה התיירותיים של אנטליה. השופט גם פתח טלוויזיה וצפה בחדשות שבהן בישרו כי על אף הזהרת המסע כ‑143 אלף ישראלים עמדו לטוס מישראל לטורקיה במהלך חג הפסח האחרון. הוא לא הביא את הכותרת שהופיעה בערוץ 10 כראיה תקפה, אבל קישט בה את פתיחת פסק הדין. השופט כתב כי טורקיה אמנם מסוכנת, אבל במסגרת הסביר הורה יכול לקחת את ילדו למקומות מעט מסוכנים. הוא ציין לדוגמה כי לו האם הייתה מבקשת להוציא את הילדים לטיול במערת המכפלה, האב לא היה יכול למנוע אותה מלעשות כן למרות הסיכון המסוים. וכן האם לא יכולה הייתה למנוע מהאב לקחת את ילדיה לטיול בארץ, גם אם גיליון העבירות התעברותי שלו רחוק מלהיות מושלם.

באשר להסכם הגירושין המגביל את בני הזוג מלהוציא את ילדיהם לתקופה של יותר משלושה ימים כתב השופט כי גם לילדים יש זכויות חוקיות, כמו חופש התנועה, ולא ייתכן שסעיף לא מוצלח בהסכם גירושין יגביל קטינים מלנפוש בעולם במשך שנים ארוכות. הוא התיר לאם לנפוש עם הילדים בטורקיה.

בית דין לילי

בית המשפט הוא אמנם מקום שבו נחתכים גורלות, אבל הוא לא נתפס כמי שנותן שירותי חירום. אם כי לא מעט סיפורי גבורה בתולדות המשפט הישראלי נרקמו סביב צווים שהוציאו שופטים תורנים באישון לילה. כמו למשל דחייה בפינוי עמונה שקיבלו אנשי מועצת יש"ע משופט בית המשפט אליקים רובינשטיין, אחרי שהוציאו אותו ממיטתו. אבל ככלל, עצירים ממתינים לבקשות לשחרור עד אור הבוקר, וגם צווים אזרחיים דחופים ניתנים על ידי שופט תורן אמנם, אבל בשעות העבודה המקובלות.

בתי הדין לממונות נחשבים למוסד יעיל שבו אפשר לברר תביעה ממונית מורכבת בתוך כמה שבועות, ותביעות פשוטות מסתיימות לפעמים בתוך ימים אחדים. אבל הם בוודאי לא נתפסים כמקום לדרמות באישון לילה. ובכל זאת, בסוף השבוע שעבר איחרו דייני בית הדין של ארץ חמדה גזית בעפרה לעלות על יצועם. היה מי שהגיש תביעה דחופה אחרי השעה תשע בערב וטען כי היא חייבת להתברר עוד באותו הלילה. בדיקה קצרה העלתה כי הצדק, לפחות בדחיפות העניין, עם האיש. אנשי בית הדין מיהרו לפנות אל הנתבע ולבקש את תגובתו. התגובה הובהלה למזכירות בית הדין שהחליטה לקיים את הדיון הדחוף. הצדדים זומנו לחתימה על שטר בוררות, הדיינים הוזעקו לבית הדין וברבע לפני חצות התכנסו לדיון שהסתיים שעה מאוחר יותר. באחת ורבע בלילה קיבלו הצדדים את פסק הדין כתוב וחתום בדואר האלקטרוני, ויכלו מן הסתם להתפנות לשינה רגועה יותר. או אולי לבישולים דחופים לשבת.