אוניברסיטת אריאל קיימה היום את כנס "המרכז למשפט ותקשורת" אשר עסק במעמדו של יהודה ושומרון.
לקראת הכנס, ערך מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בהנהלת פרופ' אבי דגני סקר עמדות ותפיסות הציבור לגבי הסכסוך הישראלי – פלסטיני.
המשיבים בסקר מהוויים מדגם ארצי ומייצג של אוכלוסיית ישראל בגילאים 18 ומעלה בישובים היהודיים (500 נשאלים).
ממצאי עיקריים :
הגורמים העיקריים המהווים מכשול להסכם השלום
מבין הסיבות שנבחנו נראה כמכשולים לשלום, נראה כי יותר מכל הציבור הישראלי סבור כי סירוב הפלסטינים להכרזה על קץ הסכסוך הוא המכשול העיקרי לשלום. ככל שהנטייה הפוליטית יותר שמאלנית, כך גוברת התפיסה כי המכשול העיקריים לשלום נעוצים בהתנחלויות, בעוד שככל שהנטייה הפוליטית יותר ימנית כך סבורים יותר כי שאר הסיבות הינן מכשול לשלום.
עמדה לגבי פעילות ישראל בהשעיית המו"מ לאור הפיוס בין הרש"פ והחמאס
רוב הציבור מסכימים עם פעולתה של ישראל, בהחלטה להשעות את תהליך המשא ומתן המדיני, בעקבות הסכם הפיוס בין הרשות הפלסטינית והחמאס. מידת ההסכמה עם פעולה של ישראל גוברת ככל שהנטייה הפוליטית ימנית יותר. בנוסף, בקרב בעלי נטייה פוליטית שמאלנית, קיים שיעור ניכר של מי שאינם מסכימים כלל עם פעולתה של ישראל.
עמדות ותפיסות לגבי פתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני
רוב הציבור מסכימים עם ההיגד 'אין שום סיכוי למציאת פתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני'. כמו כן, רוב הציבור אינם מסכימים כי הפתרון הטוב ביותר הוא לסגת לגבולות 67' ולאפשר הקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים. בכל הנוגע להיגדים כי הפתרון ליישוב הסכסוך יהיה בהקמת מדינה פלסטינית תוך חילופי שטחים וכי יש לדרוש פיצוי עבור פליטים יהודיים מול דרישת הפלסטינים לזכות השיבה, הציבור בישראל נחלק בדעותיו.
עם הנטייה ימינה מבחינה פוליטית, ניתן לראות כי שיעורי ההסכמה לכך שאין שום סיכוי למציאת פתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני עולים, ושיעורי חוסר ההסכמה לכך שהפתרון הטוב ביותר הוא נסיגה לגבולות 67' פוחתים. ביחס להיגדים כי הפתרון ליישוב הסכסוך יהיה בהקמת מדינה פלסטינית תוך חילופי שטחים או כי יש לדרוש פיצוי עבור פליטים יהודיים מול דרישת הפלסטינים לזכות השיבה, ניתן לראות הסכמה רבה יותר בקרב "אנשי המרכז" ושיעורי הסכמה דומים בין "אנשי שמאל" ו"אנשי ימין".
השוואת תפיסת מהות השלום בין ישראל הרשות הפלסטינית
רובו המכריע של הציבור סבורים כי ישראל והרשות הפלסטינית תופסות באופן שונה את מהות השלום. ככל שהנטייה הפוליטית הינה ימנית יותר כך סבורים יותר כי שני הצדדים תופסים באופן אחר את מהות השלום, אם כי גם בקרב "אנשי שמאל" הרוב המכריע סבורים כך.
האם ניתן לסמוך על הערבויות עליהן מבוססות הצעות ארה"ב והמערב
רוב הציבור סבורים כי לא ניתן לסמוך על ערבויות ביטחוניות בינלאומיות, עליהן מבוססות הצעות ארה"ב והמערב. עם הנטייה ימינה במפה הפוליטית, עולה שיעורם של מי שסבורים כי לא ניתן לסמוך על ערבויות ביטחוניות בינלאומיות, עליהן מתבססות הצעות ארה"ב והמערב להסכם השלום.
האם ניתן לסמוך שיהדות העולם תחלץ לעזרת ישראל
רוב הציבור סבורים כי ניתן לסמוך על כך שיהדות העולם תחלץ לעזרת של מדינת ישראל, במקרה של סכנה קיומית. הסברה כי יהדות העולם תחלץ לעזרת ישראל במקרה של סכנה קיומית דומה בקרב בעלי הנטיות הפוליטיות השונות.
עמדה כלפי פעולות תג מחיר
כשליש מהציבור סבורים כי פעולות תג מחיר הן טרור, וכשליש נוספים סבורים כי פעולות תג מחיר מזיקות בראש ובראשונה למדינת ישראל ולאינטרסים של הימין. התפיסה כי פעולות תג מחיר הן טרור לכל דבר, הולכת וגוברת עם הנטייה שמאלה במפה הפוליטית.
תפיסת דיווחי התקשורת הישראלית והבינלאומית
התקשורת הבינלאומית נתפסת יותר כפרו-פלסטינית, לעומת התקשורת הישראלית הנתפסת כיותר פלורליסטית, כאשר רובו המכריע של הציבור סבורים שהתקשורת הבינלאומית משקפת בדיווחה את עמדות הצד הפלסטיני במידה רבה יותר, ולעומת זאת, כשליש סבורים כי התקשורת הישראלית משקפת עמדות צד זה בדיווחיה. התפיסה כי התקשורת הישראלית משקפת יותר את עמדות הצד הישראלית גוברת עם הנטייה שמאלה במפה הפוליטית. ובהתאם, התפיסה כי התקשורת הישראלית משקפת יותר את עמדות הצד הפלסטיני גוברת עם הנטייה ימינה. התפיסה כי התקשורת הבינלאומי משקפת יותר את הצד הפלסטיני ניכרת בשיעורים גבוהים בקרב כלל הנטיות הפוליטיות.