ועדת הבריאות של הכנסת קיימה היום ישיבה מיוחדת לרגל ציון יום הפרקינסון הבינלאומי. הדיון עסק בטיפול בחולי פרקינסון בישראל.
ממסמך של מרכז המחקר והמידע בכנסת, אשר הוכן לבקשת יו"ר שדולת הפרקינסון ח"כ משה פייגלין, עולה כי בשנת 2005 היו ברחבי העולם כ-4.3 מיליון חולי פרקינסון. ההערכות הן כי בשנת 2030 יוכפל מספרם.
עוד עולה מהמסמך, כי בישראל למעלה מ-27 אלף חולי פרקינסון, ושיעורם יחסית לאוכלוסייה הוא מהגבוהים בעולם. למעלה מ-1,300 מהם מקבלים קצבאות שונות מהמוסד לביטוח לאומי. ל-73% ממקבלי הקצבאות נקבעה דרגת אי-כושר השתכרות של 100%.
עוד עולה מהמסמך, כי בידי רשויות הבריאות אין מידע על מספר הנוירולוגים שהשתלמו בהפרעות תנועה ובפרקינסון. בנוסף, לא ברור מהו מספרם המדויק של המכונים והמרפאות המטפלים בהפרעות תנועה ובפרקינסון בישראל. במרכזים הגדולים לטיפול בהפרעות תנועה ופרקינסון יש מחסור בתקני כח אדם במימון המדינה. מימון השירותים הניתנים לחולי הפרקינסון בישראל נעשה רובו ככולו על ידי קרנות המחקר של בתי החולים ולא על ידי המדינה.
ד"ר אילנה שלזינגר מההסתדרות הרפואית טענה, כי "משרד הבריאות מקצה שלושת רבעי תקן לרופא מומחה בפרקינסון לטיפול בפרקינסון מצפון לתל אביב. בדרום אין בכלל. מרבית החולים נאלצים לנסוע לתל אביב או לממן בעצמם את הטיפול"
ד"ר אייל יעקובסון ממינהל רפואה במשרד הבריאות טען בדיון, כי "החולים זכאים למגוון טיפולים בשנה, בהם 12 טיפולי פיזיותרפיה וטיפול פסיכיאטרי".
שרי פורת, חולה במחלה, סיפרה כי "אני חולה כבר 22 שנה, מגיל 43. נעצרו לי החיים והקריירה. הטיפולים אינם מספיקים. פנינו למשרד הבריאות בהצעה שתחסוך כסף, שיקים קבוצות פיזיותרפיה ולא טיפול פרטני. אך לשווא. הבעיה היא אם כן לא כלכלית אלא חשיבה יצירתית מחוץ לקופסה".
ח"כ פייגלין, שהגיע לדיון יחד עם אשתו ציפי החולה בפרקינסון, ציין כי "מי שאיבחן את אשתי היה רופא השיניים של הבן, ולא שלל הרופאים שהתרוצצנו ביניהם. משרד הבריאות מפחית טיפולים לחולים בטענה שחל שיפור במצבם, אבל אין חיה כזאת. זו מחלה ניוונית. הקושי בדיבור ובתקשור של חולי הפרקינסון חמור לא פחות מאשר נכות בגפיים, ומשרד הבריאות לא מכיר בכך ולא מממן שעות עבודה עם קלינאית תקשורת".
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) סיכם את הדיון ואמר, כי "שכיחות מחלת הפרקינסון בקרב האוכלוסייה הולכת וגדלה אך המערכות הטיפוליות לא גדלות יחד איתה. לא ייתכן שאין נתונים מסודרים על היקף המחלה בקרב האוכלוסייה; על משרד הבריאות וקופות החולים ליצור מאגר מידע לגבי המחלה, לעודד רופאים להתמחות בתחום ולשפר את התקינה בהתאם. על קופות החולים לאפשר טיפולים פרא רפואיים בעין רחבה יותר, זו השקעה כדאית".