וויקיפדיה
וויקיפדיהויקיפדיה העברית

סקר נרחב שנערך לאחרונה בחברה הישראלית קובע כי 84% מהציבור סומך על ויקיפדיה ברמה גבוהה. 

נתוני הסקר הוצגו במהלך אקדמיית ויקיפדיה השישית אשר נפתחה הבוקר בבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה הכותרת "עתיד ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית הגדולה בעולם".

מדובר בסקר הראשון הנרחב שבדק את עמדות והיקף השימוש של הציבור הישראלי - לרבות בני נוער ומגזר ערבי. 

יו"ר ויקימדיה ישראל, איציק אדרי, הציג את עיקרי תוצאות הסקר במהלך מושב הפתיחה של הכנס "הנתונים מדברים בעד עצמם. עד היום היו לנו נתוני גלישה מרשימים של ישראלים בוויקיפדיה, ובעיקר תחושה טובה מהפידבק שאנחנו מקבלים מדי יום מאנשים על איך ויקיפדיה מסייעת להם. אבל עכשיו ממצאי הסקר קובעים בצורה ברורה: ויקיפדיה היא חלק בלתי נפרד מהאינטרנט בישראל ומהווה מקור מידע יומיומי ואמין למיליוני ישראלים - בכל המגזרים והגילאים. קהילת המתנדבים של ויקיפדיה יכולה להתגאות היום בתרומתה לידע ולתוכן החופשי בישראל".

אורח הכבוד בכנס השנה הוא יו"ר הוועד המנהל של קרן ויקימדיה – מר Jan-Bart de Vreede , המתנדב הבכיר ביותר בתנועת ויקימדיה העולמית. זהו ביקורו השני של יאן-בארט בישראל. הקודם היה לרגל ויקימניה – הוועידה הבינלאומית של עורכי ויקיפדיה שישראל נבחרה לארח ב-2009 בחיפה בהשתתפות מאות עורכים מתנדבים מ-52 מדינות.

בריאיון אחד על אחד על הבמה שקיים איתו פרופ' שיזף רפאלי, ראש מרכז שגיא לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה אמר יאן-בארט "האתגר שלנו היום הוא לא רק להמשיך ולהרחיב את ויקיפדיה, אלא לשמור עליה מעודכנת, איכותית ואמינה, כדי לשרת בצורה אמינה את מאות מיליוני הגולשים שעושים בה שימוש מדי יום. וזאת אנחנו יכולים לעשות רק באמצעות המתנדבים שלנו - שהם המשאב הכי חשוב שיש לנו בתנועה. לא משנה כמה עובדים נעסיק, לעולם לא נגיע לעוצמה ולהשפעה שיש לעשרות אלפי המתנדבים שלנו".

הנתונים העיקריים שעלו מהסקר:

  • כ-84% מהציבור סומכים על ויקיפדיה. המדגם היהודי הבוגר מעיד מהימנות גבוהה באופן מובהק יותר מאשר במגזר הערבי.
  • כ-60% מהאוכלוסייה בישראל עושה שימוש בוויקיפדיה פעם בשבוע ויותר. באוכלוסייה הערבית אחוז השימוש מדי יום גדול מהחברה הישראלית (27.9% לעומת 21.6% בחברה היהודית).
  • כמעט שלושה רבעים מאוכלוסיית המחקר (74%) השיבו כי קריאה בוויקיפדיה מספקת להם את כל המידע שהם מחפשים והם אינם צריכים להיעזר במקורות תוכן אחרים.
  • 54% מהמגזר הערבי היו רוצים לכתוב בוויקיפדיה, זאת לעומת רק 33% במגזר היהודי ובקרב בני נוער. רק 25% מהמשיבות היו רוצות לכתוב בוויקיפדיה, זאת לעומת 42% מהמשיבים.
  •  למעלה ממחצית מאוכלוסיית המחקר (ובאופן מובהק יותר בני נוער מאשר האוכלוסייה הבוגרת) יודעים כי כתיבת הערכים בוויקיפדיה פתוחה לכל אדם בציבור הרחב.
  • רק 4% מכלל הציבור הודו כי הם מכירים את ויקיפדיה אך אף פעם לא עושים בה שימוש.
  • 49.4% מכלל הציבור גולשים בוויקיפדיה מתוך סקרנות ורצון להרחיב את הידע הכללי. בקרב בני נוער הסיבה המובילה, הגבוהה בפער מובהק מהמדגמים האחרים (54.1%), היא חיפוש מידע עבור לימודים או מחקר.
  • 41% מהמשיבים באוכלוסייה הערבית מחפשים בוויקיפדיה ערכים בתחומים מדעיים זאת לעומת 36.2% בחברה הישראלית.
  • בקרב בני הנוער היסטוריה ואישים מהווה את תחום העניין העיקרי (55.5%).
  • 86% מכלל האוכלוסייה מקבלת ברוב הפעמים או בכל פעם מענה לידע אותו היא מחפשת בוויקיפדיה.
  • אחוז האנשים באוכלוסייה אשר טענו כי אף פעם ויקיפדיה לא סייעה להם עומד על 0%.
  • רק 8% מהציבור תיקנו אי פעם ערך בוויקיפדיה, 20% מהציבור נתקלו במידע שדרש תיקון אך לא ידעו שהם יכולים לתקן בעצמם. 23% לא עשו זאת מכוון שלא היה להם זמן.

המחקר בוצע במהלך חודש מאי על ידי מכון המחקר פאנלס, בהנהלת שרית שטרנברג, באמצעות פאנל המשיבים האינטרנטי panel4all ובקרב 751 משיבים: 500 משיבים בגילאי 18 ומעלה במדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת, 150 בני נוער בגילאי 12-17 מהמגזר היהודי הכללי ו-100 משיבים בגילאי 18-40 מהמגזר הערבי.

בהמשך היום יתקיים כחלק מהכנס פאנל שידון בכתיבה בתשלום בוויקיפדיה – לאור מקרים בחודשים האחרונים בהם התגלה כי חברות עסקיות מציעות שכתוב והטייה של ערכים בוויקיפדיה (במסגרת זו גם הגישה הקרן הבינלאומית תביעה נגד חברת שכזו בארה"ב) וכן, הצעות שמגיעות לכותבים בוויקיפדיה במטרה לכתוב ערכים בתשלום אודות אישיים וחברות. חברי הפאנל ידונו האם בכלל יש לאפשר זאת וכיצד, אם בכלל, הדבר ישפיע על ויקיפדיה כאנציקלופדיה החופשית הגדולה בעולם.

אורח בינלאומי נוסף בכנס הוא פרופ' דיוויד ווינברגר, מנהל מעבדת החדשנות בספרית אוניברסיטת הארוורד, שהרצאתו "העתיד הוא פלטפורמה" תעסוק באיך פרוייקטי תוכן כגון ויקיפדיה יכולים להגדיל את ערך המידע על ידי שימושים חדשים ומפתיעים?