שופט במשחק.
שופט במשחק.Thinkstock

זה קרה בשלב שמינית הגמר במונדיאל 2010. נבחרת אנגליה הייתה בפיגור של 2:1 כששיחקה נגד נבחרת גרמניה ואז הגיע קשרה האחורי של הנבחרת האנגלית, פרנק למפארד.

למפארד שלח טיל שעבר את השוער הגרמני מנואל נוייר, הכדור פגע בחלקו הפנימי של המשקוף, נחת מאחורי קו השער, ואז ניתז החוצה אל מחוץ לתחומי השער. חשבתם שזה גול? אתם לא לבד... כמוכם גם מאות אלפי אוהדים בתחומי המגרש ובטלוויזיה ראו את השער החוקי. רק השופט בחר שלא לראות.

הכדור אכן עבר את הקו כפי שנראה היה בבירור במצלמות הטלוויזיה, והשופט צריך היה לאשר את השוויון של נבחרת אנגליה, אך הוא פסק שהכדור לא עבר את הקו, ותחינותיהם של השחקנים האנגלים לא הועילו. אנגליה לא השוותה את התוצאה והודחה מהמונדיאל לאחר שהובסה באותו משחק בתוצאה 4-1 לנבחרת הגרמנית.

למקרה הזה קדמו עוד מקרים רבים בליגות שונות אך זה היה ללא ספק "הקש ששבר את גב הגמל". החל מהמשחק הזה המחאה הציבורית כלפי תפיסת העולם המיושנת של פיפ"א, צברה תאוצה. רבים טענו אז כי לא ברור מדוע בכדורסל השופטים נעזרים במצלמות הטלוויזיה בכל מקרה של ספק, ובכדורגל לא נעשה שימוש במצלמות ולא בכל טכנולוגיה אחרת. מקרים וסיטואציות כדוגמת זו, יצרו מצב שקבוצות ונבחרות מקופחות פעם אחר פעם ושערים חוקיים ממשיכים להיפסל.

העליהום התקשורתי על פיפ"א ומנהליה היה כה גדול לאחר החלטת השיפוט הבעייתית, מה שגרם להם להוציא הודעה מסודרת לתקשורת שבה הם מבטיחים לבחון אפשרות לשימוש בטכנולוגיות שידאגו שמקרים כאלה לא יחזרו על עצמם בעתיד.

מדיבורים למעשים

ביולי 2011 אישרה פיפ"א סדרת בדיקות על תשע מערכות מוצעות למימוש טכנולוגיית קו השער. שתי דרישות הועמדו לצורך הבדיקה: האחת הייתה כי המערכות חייבות לאפשר שליחת התראה לשופט אם הכדור עבר את קו השער, עד שניה אחת לאחר האירוע. הדרישה השנייה הייתה כי אופן העברת ההודעה חייבת להיות באות חזותי וברטט. לשלב "הגמר" של המערכות המשוכללות ניגשו שתי חברות שהטכנולוגיה שהציגו ענתה על הדרישות המחמירות של פיפ"א. מערכות אלו היו -  Hawk-Eye ו-Goalref.                                                                      

בשלב הבדיקות השני בחרה הקבוצה שמאחורי כל מערכת, אצטדיון שבו הטכנולוגיה תיבחן במספר תרחישים תאורטיים. הבדיקות נערכו גם בכמה אימונים ובמעבדות, זאת כדי שניתן יהיה להתחשב בתנאים שונים ובהפרעות שונות לשדה המגנטי. הבדיקות סבבו גם סביב השעון שאותו אמורים השופטים לשאת על ידם וכן נערכו גם בדיקות במשחקים תחרותיים רשמיים.

לאחר שלב הבדיקות השני אושרו שתי המערכות לשימוש, והבשורה מבחינתנו היא שבאצטדיונים בברזיל כבר מותקנת מערכת Hawk-Eye (בתרגום: עין הנץ) שמבטיחה לנו שהמקרה שקרה ללמפארד במונדיאל הקודם ב-2010 לא יקרה שוב.

כיצד הטכנולוגיה עובדת?

GoalRef (בעברית: "שופט השער") היא מערכת שמשתמשת בשבב המותקן בכדור ובגלים אלקטרומגנטיים חלשים שמושרים סביב הכדור. שינוי בשדה המגנטי על קו השער או מאחוריו מסייע לקביעה האם הובקע שער. טכנולוגיה זאת טובה אך לא מושלמת כמו מערכת עין הנץ.

מערכת Hawk-Eye ("עין נץ") פותחה לראשונה על ידי ד"ר פול הוקינס (Hawkins) ב-1999, וכיום היא נמצאת בשימוש בענפי ספורט כמו קריקט, טניס וסנוקר. המערכת מבוססת על עקרון הטריאנגולציה ונעזרת במידע בצורת תמונות ונתוני זמנים, המופקים על ידי מצלמות המצלמות במהירות גבוהה ומוצבות במיקומים שונים באזור המגרש.                            

המצלמות היקרות (מעל מיליון שקל ליחידה!) מותקנות באיזור השער ושולחות איתות לשופט אם הכדור עבר את הקו במלוא היקפו. המערכת מודיעה לשופט בעזרת איתות למעין שעון - צמיד מיוחד שמורכב על ידו, כשהיא נעזרת בנתונים המגיעים משש מצלמות הפזורות במיקומים שונים, ומבצעת טריאנגולציה כדי לעקוב אחר מסלולו של הכדור.                   התוכנה יכולה לזהות את מיקום הכדור ולחזות את מסלולו, גם אם שדה הראייה של חלק מהמצלמות חסום. כל זאת במידה שעוד ניתן לראות בתמונה לפחות 25% מהכדור. מהירות הצילום הרבה של המצלמות (עד 500 קמ"ש) מאפשרת לזהות כי הכדור עבר את קו השער, גם אם היה זה לשבריר שנייה. נפלאות הטכנולוגיה בתפארתן.

הליגה האנגלית מאמצת את השיטה

המערכת נוסתה לראשונה באליפות העולם למועדונים שהתקיימה ביפן בדצמבר 2012 והניסוי הוגדר כהצלחה מסחררת. ב-11 באוגוסט 2013 נעשה לראשונה שימוש בטכנולוגיה המוצלחת במסגרת משחק גמר "מגן הקהילה" של הליגה האנגלית, משחק בו נפגשו מנצ'סטר יוניטד ו-וויגן. גם במשחק זה נרשמה הצלחה רבה למערכת הטכנולוגית, ובעונה האחרונה אימצה הנהלת הפרמייר-ליג שבאנגליה את הטכנולוגיה.

המערכת אכן הוכיחה עצמה בכמה וכמה משחקים במהלך העונה, כשהשיא היה במשחק שנערך בתחילת העונה בין קבוצת "אסטון וילה" ל"פולהאם". בדקה ה-74 במצב של שיויון 1:1 בין הקבוצות, יצאו שחקני פולהאם למתפרצת כשבמהלכה     עבר שחקן פולהאם את השוער ובעט לשער. למזלו הרע, אחד משחקני אסטון וילה גלש בזמן והציל את הכדור ממש מקו השער, כך פסק השופט. לאלפי האוהדים באצטדיון היה נראה בבירור שהכדור עבר את קו השער וכאן נכנסה לפעולה מערכת עין הנץ. המערכת אישרה את החלטתו של השופט והוכיחה שהכדור לא עבר את קו השער במלוא היקפו. בכך ניתנה הזדמנות מצוינת לכל עולם הספורט לחזות בפלאי השיטה הטכנולוגית החדשה. 

בעקבות משחק זה, החליטו בפיפ"א רשמית וחגיגית (ב- 19.2.13) להשתמש בטכנולוגיה גם בגביע הקונפדרציות ב-2013 ו... בגביע העולם הבא עלינו לטובה הלא הוא מונדיאל 2014 בברזיל.  

ויש גם מתנגדים...

בעוד שהתומכים ביישום הטכנולוגיה במגרשים סבורים כי היא תפחית במידה ניכרת את טעויות השיפוט במהלך המשחק, ישנם גם כאלה המקטרגים כנגדה. מרבית הביקורת כלפי הטכנולוגיה הגיעה מפיפ"א עצמה, כשאפילו נשיא פיפ"א ג'וזף בלאטר יצא כנגד המערכת.

הביקורות מתחלקות לשתיים: אחת היא סביב ההיבט הטכני. המערכת אינה מערכת זמן-אמת ועל כן יהיה צורך לעצור את המשחק, על מנת ששופט או עוזר שיפוט כלשהו יבחן את האירוע שבמחלוקת. בכך תשפיע הטכנולוגיה על האלמנט האנושי במשחק ותבטל את ההנאה שבוויכוח על טעויות שיפוט. ג'וזף בלאטר אמר כי "ענפי ספורט אחרים משנים על בסיס קבוע את חוקי המשחק כדי להתאים אותו לטכנולוגיה החדשה. אנחנו לא עושים זאת, וזה מה שהופך את הכדורגל למרתק ולפופולרי כל כך".

כיוון ביקורת אחרת שהופנה כלפי הטכנולוגיה הייתה סיבה כלכלית. מערכת זו היא יקרה מאוד ויהיה קשה מאוד ליישם את הטכנולוגיה בכל השכבות בעולם הכדורגל, ובייחוד בהתאחדויות כדורגל קטנות ועניות יותר. הליגות בברזיל שלא מתקרבות לתקציבים ולחשיפה של הפרמייר ליג מאנגליה הם דוגמא טובה לכך.                               

התומכים בטכנולוגיה מציינים מנגד את הדוגמאות הרבות להחלטות שיפוט שגויות בנוגע לכדורים שעוברים על סף קו השער, כאלה שחורצות את התוצאה במשחקים חשובים ויכולות לקפח נבחרות בשלבים מאוד קריטיים בטורניר הגדול בעולם.

כעת כל שנשאר הוא לשמוע את דעתכם הקוראים. אז כתבו לנו האם אתם בעד או נגד טכנולוגיות במשחקי הכדורגל? בין הפותרים נכונה תוגרל מערכת של עין הנץ...