הישראלים ידועים בכל העולם כחובבי ספורט מושבעים המגיעים עד לסוף העולם בשביל משחק מעניין. נציין שוב כי מתוך המדינות שלא העפילו למונדיאל, ישראל היא המדינה השנייה, אחרי קנדה, בכמות האוהדים שישתתפו במונדיאל בברזיל. 11,200 ישראלים שאולי עבורם "יוקר המחיה" זה לא יותר מבדיחה שחוקה. למי שאין ידו משגת לטוס למונדיאל, יוכל לשבת בבית ולראות את כל המשחקים מהכורסא בסלון או בבתי הקפה, המסעדות וההקרנות השונות בכל רחבי הארץ בקיץ הקרוב. לשמחתם של הצופים כל המשחקים ישודרו בערוצים הפתוחים: ערוץ 1 שרכש את זכויות השידור וערוץ 2 עם שידורי 11 משחקים. ערוץ 1 לבדו השקיע 815 אלף ₪ רק על האולפן מונדיאל בארץ בנוסף להשקעה של כ-3 מיליון ₪ שהושקעו בצוות השידור שבברזיל ובעלויות הטכניות. אם חששתם לשכר הפרשנים והשדרנים המלווים את שידורי המונדיאל, אתם בהחלט יכולים להישאר רגועים. תקציב השדרנים עבור 80 משחקים יהיה 112,500 ₪, ותקציבם של השדרנים הבכירים בלבד צפוי להגיע ל- 52,500 ₪ עבור 35 משחקים. השכר המפלצתי הזה לא כולל את הטיסות של כל אנשי ההפקה שמגיעות ל- 95 אלף דולר, כולל הטיסות הפנימיות בין הערים השונות. האירוח בבתי המלון יעלה 40 אלף דולר, ודמי המחיה של הצוות כוללים גם שכירת פלאפונים מקומיים שעלותם מוערכת ב-55 אלף דולר. רק לחשוב שאנחנו נשב בבית ונתלבט איזו חבילת גרעינים זולה יותר. רגע לפני שהמונדיאל מתחיל, בואו תכירו את הקולות והאנשים שיהיו חלק משגרת חיינו במהלך החודש הקרוב. הם יהיו אצלנו בסלון כל ערב אז מן הראוי שנכיר אותם לא?! הכירו את הצוותים של רשות השידור שקולם יהדהד בראשנו גם כשנלך לישון אחר לילה נוסף של משחקים בלתי נשכחים. יורם ארבל- שדר בכיר יורם ארבל הוא ללא ספק שדר הכדורגל הבכיר, אך ספק אם הוא האהוב בישראל. פס הקול המחונן שלו מלווה את רגעי השיא של הספורט הישראלי כבר שנים רבות, ואין ישראלי שלא שומע אותו צועק בהתלהבות "ה-ל-ל-ו-י-ה" לאחר עוד שער שנכנס לפנתיאון..בשנים האחרונות רבים הטוענים כי ישנה ירידה חדה ביכולתו המקצועית, בעיקר בזיהוי לקוי של שחקנים, (בחצי גמר פיינל פור היורוליג העונה הוא "העניק" את הסל המכריע לסמית' במקום לרייס). ועדיין, לקול שלו ולהגשה האלגנטית מסתבר שאין תחליף. ארבל החל את הקריירה כקריין חדשות בקול ישראל, וב-5 ביוני 1967 הוא הגיש את מהדורת החדשות שהודיעה על פריצת מלחמת ששת הימים. בשנות השבעים הגיע למחלקת הספורט של הערוץ הראשון (הערוץ היחיד באותם ימים) ושימש עד שנות ה-80 כ"שדר הלאומי" כששידר את משחקי הנבחרת, משחקי מכבי ת"א בכדורסל, מונדיאלים ואולימפיאדות. בנוסף ארבל הגיש את מהדורת "מבט לספורט" הפופולרית. ב-1990 ארבל עזב את הערוץ הראשון במפתיע, לאחר סכסוך עם מנהלי מחלקת הספורט. ארבל עבר לערוץ הספורט, שאז היה ערוץ בראשית דרכו וללא אמצעים כמעט. עם השנים, מעמדו של הערוץ התחזק וארבל חזר למעמדו הבכיר. במהלך שנות התשעים הצטרף ארבל גם לערוץ 2, שם שידר את המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל, והגיש את תוכנית סיכום המחזור "הדקה ה-91". באותם ימים הוא זכה גם להנחות את השעשועון המפורסם "מי רוצה להיות מיליונר". ב-2007 צורף ארבל לערוץ 10, שם שידר בין היתר את משחקי הנבחרת, שני גמרים של ליגת האלופות, ואת יורו 2012. במרץ 2012 ארבל כבר סגר מעגל כשחזר לשדר את המשחק המרכזי בערוץ הראשון, אלא שהערוץ החליט להפסיק את העסקתו בנובמבר 2013. בינואר האחרון הוא חזר לערוץ הראשון לאחר שהובטח לו כי יקבל את תפקיד השדר הבכיר במונדיאל. מאיר איינשטיין -שדר מאיר איינשטיין ידוע בזכות התספורת המיוחדת שלו, קולו העבה, ובעיקר בגלל החיפוש המתמיד שלו אחרי פרובוקציות במגרש ומחוצה לו. עד כדי כך איינשטיין מיוחד כשזכה לחיקוי בתוכנית "בובה של לילה" שבערוץ הספורט, שם הוצג כשדר שמחפש כותרות עם חוש עיתונאי מפותח. איינשטיין החל את דרכו בתקשורת בערוץ הראשון, ולאחר שיורם ארבל עבר לערוץ הספורט בתחילת שנות התשעים הוא הפך לשדר הספורט הבכיר של הערוץ. הוא שידר את אירועי הספורט ששודרו בערוץ. ביניהם: שלושה מונדיאלים, ומשחקי נבחרת ישראל מהם זכורה צעקת ה"שער" וההשתנקות המפורסמת שלו בניצחון 3-2 על צרפת. בשנת 2002 איינשטיין עבר לערוץ 10 שם שידר בין היתר את ליגת העל, משחקים מליגת האלופות ואת מונדיאל 2006. במקביל החל גם לשדר בערוצים בתשלום של חברת צ'רלטון. גם איינשטיין כמו ארבל חזר לערוץ הראשון. היה זה ב-2008 לרגל אולימפיאדת בייג'ין. ב-2010 הוא כבר היה השדר הבכיר במונדיאל ושידר את הגמר. גם הפעם נבחר איינשטיין בצוות למונדיאל, אבל יסתפק בעמדת השדר מספר 2 ולראשונה מזה 24 שנים לא ישדר את משחק הגמר של הטורניר הגדול. נדב יעקובי – שדר נדב יעקובי נחשב למומחה מספר 1 לכדורגל עולמי בתקשורת הספורט הישראלית. יעקובי משדר בערוץ הספורט מיומו הראשון, ומתחמה בעיקר בליגה הספרדית וליגת האלופות. עם השנים צבר יעקובי מעמד של אוטוריטה בתחום כשמצד אחד הוא מקבל מחמאות על ידענותו ובקיאותו בסטטיסטיקות ובהיסטוריה של המשחק, ומצד שני הוא מקבל ביקורות לא פעם על התלהבות יתר בשידורים ומתן יחס מועדף לקבוצות הספרדיות. בנוסף לטלוויזיה, יעקובי כותב בידיעות אחרונות במדור "קוסמוס" ובעיתונים נוספים. עד לפני שנתיים הוא נחשב לסמל בלעדי של ערוץ הספורט, אך ביורו 2012 הנהלת הערוץ אישרה לו "לערוק" זמנית לשורות המתחרים בצ'רלטון, והוא ליווה את הטורניר באולפני ספורט 1 ו-2. גם השנה קיבל יעקובי אישור ל"השאלה" - הפעם לערוץ הממלכתי, והוא יוביל את הצוות השלישי במונדיאל. דני נוימן - פרשן דני נוימן, שחקן העבר האגדי של בית"ר ירושלים, משמש כבר קרוב לעשור כפרשן הכדורגל של הערוץ הראשון. הוא מקבל ביקורות חותכות, ורבים רואים בו אחד מאנשי התקשורת המושמצים ביותר בארץ. ובכל זאת, הוא ממשיך לפרשן. הכיצד?! על פי השמועות הוא מקושר היטב לפוליטיקאים ולבכירים ברשות השידור כך שנראה כי קשה מאוד להזיז אותו מעמדת הפרשן. נוימן שימש כפרשן המשני ביורו 2004, השתתף בתוכנית "ראשון בשער" ובעונות האחרונות פרשן את המשחק המרכזי בליגת העל. 2010 היה המונדיאל הראשון שלו, שכהרגלו לווה בתגובות צוננות בלשון המעטה. עיקר הביקורות עליו הן שהוא מרבה לחזור על קלישאות, זאת מבלי לערר על הידע המקצועי הרב שיש לו בתחום. אברהם גרנט – פרשן גרנט אימן בעברו, בין היתר, את נבחרת ישראל ואת קבוצת צ'לסי האנגלית עימה הגיע עד לגמר ליגת האלופות שם נכנע בדו קרב בעיטות עונשין למנצ'סטר יונייטד. בשנתיים האחרונות אברם גרנט התרחק מעט מאימון כדורגל והוא משקיע את זמנו בעיקר בבילוי וייעוץ לשועי עולם ובאירועים חשובים. הוא נסע עם ביבי לאו"ם, ישב עם וויליאם וקייט בווימבלדון, ובין יתר חבריו ניתן למנות את טוני בלייר, אהוד אולמרט ועוד. לעיתים הוא מתארח כפרשן בערוצי הטלוויזיה באנגליה, כשלאחרונה זה היה ב-BT ספורט, לצידם של סטיב מקמנמן ואיאן רייט. למונדיאל הקרוב הוא יגיע עם הטלוויזיה הישראלית. מוטי איווניר - פרשן מוטי איווניר היה משחקני הכדורגל הראשונים בארץ שלאחר פרישתו עבר לפרשנות בטלוויזיה ולא לאימון קבוצה. זה קרה באמצע שנות התשעים, כשהצטרף ליורם ארבל בשידור משחקי ליגת העל בערוץ 2 ובתוכנית סיכום המחזור, "הדקה ה-91". לאחר מכן הוא זנח את האולפנים והחל לאמן בכדורגל הישראלי, ובאמצע העשור הקודם עשה קאמבק למסך הקטן, הפעם בערוץ הספורט ובשידורים מאירופה. על רקע הרמה הנמוכה של הפרשנים בארצנו, איווניר בלט כפרשן מעט יותר מעניין, מעט פחות קלישאתי מהממוצע וגם כבעל חוש הומור שהעניק פרשנות רעננה לשידורים אותם הוא ליווה. ב-2011 עזב שוב את התחום לטובת הגשמת חלומו- אימון מכבי תל אביב, שם הוא נכשל כישלון חרוץ, וחזר לקדנציה שלישית בטלוויזיה, הפעם בצ'רלטון. בטורניר הקרוב הוא יתאחד עם נדב יעקובי, שותפו מימי ערוץ הספורט בשידורים רבים, כצוות הפחות בכיר של הערוץ הראשון. הכל מוכן לשריקת הפתיחה הערב בשעה 23:00 - ברזיל מול קרואטיה. אנחנו נעקוב אחריהם.