ועדת המשנה של ועדת הכלכלה למאבק בתאונות הדרכים, בראשות ח"כ דוד צור, קיימה היום דיון מיוחד בתדירות התחבורה הציבורית ליישובים מרוחקים והסכנות שבנסיעה בטרמפים, על רקע חטיפתם ורציחתם של הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח.
בפתח הדיון אמר ח"כ צור כי תדירות התחבורה הציבורית ביישובים המרוחקים הפכה רלוונטית מתמיד לאחר אירוע החטיפה, וביקש להשתתף בצער משפחות פרנקל, שער ויפרח.
הוא הוסיף כי האחריות היא לא של הילדים אלא של המדינה, לספק אלטרנטיבות לתושבי יהודה ושומרון ויישובים מרוחקים אחרים בכל רחבי הארץ. "הנסיעה בטרמפים היא רעה חולה שיש למגר אותה, הן באמצעות שיפור בתחבורה הציבורית או בהסעות מאורגנות ואמצעים אחרים", אמר ח"כ צור.
מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, מאיר חן, אמר כי יש צוותים שבוחנים את כלל הצרכים במדינה. הוא הוסיף כי בשנים האחרונות שודרג מערך פעילות התחבורה הציבורית ביהודה ושומרון בעשרות אחוזים, אך ציין כי זה אכן לא מצב אידיאלי.
חן טען כי התדירות באזור המועצה האזורית שומרון שופרה ב-35%, ובאזור בנימין, גוש עציון ודרום הר חברון ב-15%. הוא הוסיף כי בעקבות אירוע החטיפה, וההבנה שצריך לצמצם למינימום את הנסיעה בטרמפים, המשרד פועל בשלושה שלבים.
בשלב ראשון כבר מתחילת יולי הוספו שיפורים מידיים וקווי לילה לפי דרישת ראשי מועצות כדוגמת אריאל ואלפי משנה, בטווח הביניים מאוקטובר הקרוב ועד דצמבר יעברו קווים מאגד להפעלה תחת אגד תעבורה וישופרו משמעותית, ובטווח הארוך נדרש רכש של כ-30 אוטובוסים ממוגנים לתחבורה הציבורית. חן קרא לראשי המועצות לייצר מערכת הסברה לנערים על מנת שלא ייסעו בטרמפים, ואמר כי תחבורה ציבורית לבדה לא תייצר ביטחון.
ראש המועצה האזורית הר חברון, יוחאי דמרי, אמר כי פנה למשרד התחבורה כבר לפני כשלושה חודשים, וציין כי מצא אוזן קשבת לשיפורים בתחבורה הציבורית. הוא הוסיף כי צריך לבצע ביקורת בעוד כחודשיים שלושה, ולראות שהשינויים יושמו והמצב השתפר. הוא הוסיף כי בנושא מיגון האוטובוסים חסר תקציב של כ-250 מיליון שקלים.
נציג משרד הביטחון, אלי דשבסקי, הסביר כי צה"ל הוא שקובע היכן נדרש השימוש באוטובוסים ממוגנים, ופיקוד העורף מבצע את המיגון בפועל. לדבריו, אותם 250 מיליון שקלים נדרשים ל-5 השנים הבאות. נציג האוצר, מורן מזור, אמר כי הוא מאמין שבדיוני התקציב הקרוב, לשנת 2015, ימצא לכך הפתרון. סגן ראש המועצה האזורית מטה בנימין, ישראל גנץ, אמר כי אם אוטובוס עושה בשעתיים את הדרך שאפשר לעשות ב-45 דקות ברכב פרטי, אז ברור שאף אחד לא יעלה לאוטובוס. הוא הוסיף בנושא התקציב כי משרד הביטחון טוען שהוא לא אחראי. "צריך כסף למיגון עכשיו, ולא לחכות ל-2015. צריך גם למגן את הטרמפיאדות ולהוסיף תאורה, מצלמות ולחצני מצוקה.
כמו כן, במהלך הדיון עלה הנושא של שחיקת האוטובוסים הממוגנים בשל השימוש הממושך של כ-15 שנה. יו"ר מועצת המובילים והמסיעים, גבי בן הרוש, אמר כי גם 10 שנים לשימוש באוטובוס ממוגן זה יותר מידי. הוא הוסיף ואמר כי כיום בישובים ביהודה ושומרון ישנן כ-200 טיוליות שמשמשות את הצבא, שנהגיהן משוועים לעבודה ויכולים להגביר את התדירויות במהלך השבוע. הוא הוסיף כי ישנם גם אוטובוסים ממוגנים שצמודים ליחידות צה"ל ויכולים גם הם לסייע.
ד"ר יניב רונן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהכין מסמך בנושא לקראת הדיון, אמר כי גם אם יוסיפו עוד 30 אוטובוסים ממוגנים זה לא יפתור את הבעיות, בגלל המבנה של המגזר הכפרי בישראל. מהמסמך שחיבר רונן עולה כי ישנם הרבה קווים עם תכנון לקוי, שלא מספקים שירות ראוי. "רמת השירות בקווים אלו נמוכה ומתאימה רק ל'קהל שבוי', והם אינם יכולים לשמש חלופה לרכב פרטי או לטרמפים", כתב רונן במסמך על המגזר הכפרי. הוא ציין כי במועצה האזורית משגב החלו להפעיל קווים לפי דרישה, כאשר המועצה המקומית מפעילה מוקד אליו ניתן לפנות, וברמת הגולן מפעילה המועצה האזורית תחבורה ציבורית ברכבי ההסעות שלה.
ח"כ צור סיכם את הדיון וקרא לראשי המועצות האזוריות לפעול הן בהסברה והנחיות והן בשימוש במערך ההסעות שלהן. הוא אף התייחס לדיוני התקציב הקרוב ואמר כי צריך להעריך שהמצב הביטחוני ביהודה ושומרון בשנה הבאה יהיה שונה, ויהיו לכך השלכות תקציביות.
ח"כ צור אמר עם זאת שלא צריך למגן עצמנו לדעת, וקרא לבחון מיגון רכבים קטנים ולפעול לפתרונות משולבים עם ראשי המועצות האזוריות וכן להשתמש בטיוליות שעומדות לרשות הצבא. הוא אף קרא למשרד התחבורה לבחון את נושא משך השימוש באוטובוסים, ולעדכן את הוועדה בנושא, וכן קרא למשרד הביטחון לבחון את אבטחת נקודות ההסעה והוספת תאורה, מצלמות ולחצני מצוקה.