אחרי שהיינו עדים אמש למשחק חצי גמר המונדיאל הטוב ביותר שראינו אי פעם, כולנו תקווה כי גם הערב (23:00 שעון ישראל) נזכה לראות משחק התקפי ומלא עניין כשהולנד וארגנטינה יפגשו למשחק חצי הגמר השני.
המנצחת בין השתיים תעלה למשחק הגמר מול המכונה הגרמנית המשומנת, ותנסה להוות לגרמנים יריב ראוי ושקול, הרבה יותר מזו הברזילאית.
שתי הנבחרות הן בעלות יריבות רבת שנים, ומשחק חצי הגמר הערב יהיה שחזור של גמר המונדיאל בשנת 1978. רק שהפעם כולנו תקווה כי זה יהיה שיחזור ספורטיבי ולא כזה שיזכיר את הגמר ההוא, של שנת 78'.
טורניר הגביע העולמי בשנת 1978 התקיים בארגנטינה, כשבאותם הימים להיות ארגנטינאי לא היה הדבר הטוב ביותר עבור אנשים רבים בעולם. באותם הימים מי שעמד בשלטון הארגנטינאי היה הגנרל הדיקטטור חורחה וידלה. וידלה הנהיג שלטון אימים במדינה, שנקרא בהמשך הזמן בשם "ימי המלחמה המלוכלכת״. היו אלה ימים שבהם הצבא ניהל את המדינה בעזרת מסע איומים ועינויים, עשרות אלפי אנשים נרצחו ו״נעלמו״, מתנגדים סוממו ונזרקו ממטוסים, ילדים יתומים חולקו לאוהדי המשטר.
עוד לפני שיצא לדרך אירוע המונדיאל באותה השנה כמעט והוא בוטל. היה זה בעקבות שני אירועים חשובים שקרו: האחד היה רציחתו של יו"ר הוועדה המארגנת של הטורניר מטעם השלטון, הגנרל עומאר אקטיס. על פי החשד, אקטיס רצה לשפוך אור על בזבוז הכסף ועלותו הגבוהה של הטורניר שהייתה מעל למצופה ולמסוגלות המדינה הארגנטינאית לשלם. רבים בעולם הכדורגל חששו מרציחתו של יו"ר הוועדה הבכיר והחלו לחשוב ברצינות שלא להגיע לטורניר העולמי מחשש לחייהם. וזהו האירוע השני והחשוב עוד יותר - הנבחרת המצטיינת באותם הימים, נבחרת הולנד, אכן הודיעה בתחילה כי לא תופיע לטורניר העולמי בארגנטינה. מחשש לחייהם של השחקנים, הנבחרת כולה, ובעיקר לחייהם של האוהדים הכתומים.
המנהיג וידלה נלחץ מאוד מאפשרות ביטול הטורניר והודיע קבל עם ועדה: "לא תהיה שפיכות דמים בזמן המשחקים״. לוידלה היה אינטרס אחד ויחיד בקיומו של הטורניר - לבסס את מעמדו במדינה ואת שלטונו. הולנד לבסוף הגיעה לטורניר הגדול, אבל ללא כוכבה הבלתי מעורער באותם הימים שנשאר בבית - יוהאן קרויף. לימים סיפר קרויף כי הסיבה שנשאר בבית ולא הגיעה לטורניר עם הנבחרת הלאומית הייתה ניסיון חטיפה שכוון לעברו ולעבר משפחתו, כשבשיאו של הניסיון הוצמד לו רובה לפנים וקשרו אותו ואת אישתו בזמן שילדיהם צופים בהם.
המונדיאל החל ופרשות השחיתות והדברים המוזרים שקרו במהלך הטורניר רק החלו לצבור יותר ויותר תאוצה. זה החל עם העובדה שכל משחקי הנבחרות בסיבוב השני של שלב הבתים התקיימו באותה השעה (כמו היום בסיבוב השלישי של שלב הבתים). כולם חוץ ממשחקיה של הנבחרת הארגנטינאית שמשחקיה התקיימו תמיד לאחר כולם, כשידעה מה מצופה ממנה ואיזה תוצאה היא צריכה להשיג כדי לעלות לשלב הבא.
בהמשך היה גם את פרשת השיפוט ההזויה ביותר בכל תולדות המונדיאל כשהשופט הוולשי קלייב תומאס שרק לסיום המשחק בין ברזיל לשבדיה. היה זה בדיוק באותו הזמן שזיקו, גדול שחקני ברזיל, כבש את שער הניצחון על הנבחרת השבדית, מה שעלול היה לסבך את ארגנטינה בשלב הבא. הוולשי תומאס פסל את השער בתואנה שהמשחק נגמר.
לאחר עוד משחק הזוי וניצחון מוחץ בתוצאה 0:6 מול פרו החזקה, משחק אליו ארגנטינה הגיעה כשהיא יודעת שהיא חייבת לכבוש לפחות ארבעה שערים מול ההגנה הפרואנית החזקה - הגיעו שחקני הנבחרת המקומית עד לגמר מול לא אחרת מאשר הנבחרת הטובה בעולם באותם הימים, נבחרת הולנד.
הכתומים מהולנד הגיעו לגמר שני ברציפות לגמרי בזכות וללא שום עזרה משופטים או משלטון, והכל כאמור ללא כוכבה הגדול ביותר - יוהאן קרויף שאולץ להישאר בבית. שתי הנבחרות עלו למשחק הגמר באצטדיון המונומנטאל, שהיה רחוק רק קילומטר אחד מהמקום שבו ערך וידלה את עינוייו הרבים - בית הספר הימי.
עוד לפני פתיחת המשחק, נתקלו ההולנדים בתקריות מוזרות שנראות כמכוונות. זה התחיל כשהמאמן של הכתומים ארנסט האפל הוטעה בכוונה בדרך לאצטדיון. המשיך עם תקיעת האוטובוס בכפר נידח, דבר שהביא לכך שעשרות אוהדים ארגנטינאים הכו במשך 20 דקות ללא הפסקה בחלונות האוטובוס והבהילו את השחקנים ההולנדים עד מוות כמעט. והשיא היה ששופט המשחק הוחלף ממש בסמוך לשריקת הפתיחה בשופט האיטלקי סרג׳י גונלה שלא אישר לרנה ואן דה קרקוף ההולנדי לשחק עם גבס, למרות שניתן לו אישור מיוחד מכך על ידי פיפ"א. לבסוף הוסכם כי ההולנדי יעטה ריפוד נוסף על הגבס וכך יוכל לשחק.
המשחק היה אגרסיבי ביותר ואפילו על גבול האלים. 90 הדקות של המשחק נסתיימו בשיוויון 1:1 ובתום ההארכה ניצחו הארגנטינאים בתוצאה 1:3. הגביע הלך כמתוכנן למקומיים אך מונדיאל זה זכור כאחד המונדיאלים השנויים ביותר במחלוקת, כזה שלא היה צריך להתקיים.
אז איך זה קשור למשחק הערב אתם שואלים? קשור בקשר של דם. אחד מעוזריו של וידלה באותם הימים היה בחור בשם חורחה סורגוויטה הארגנטינאי. לימים נולדו לסורגוויטה הארגנטינאי כמה ילדים, אחת מהן עונה עד היום לשם מקסימה, כשהיום נהוג לכנות אותה בשמה המלא - המלכה מקסימה, מלכת הולנד. כן כן, המלך הולנדי והמלכה ארגנטינאית, אבל לא סתם ארגנטינאית, אלא קשורה בקשר ישיר למונדיאל ההוא ולזכיה ההיא בגביע, זכיה שלא הייתה קשורה לכדורגל ולספורטיביות.
בהולנד אומרים שהגיע זמן הנקמה, נקמה ספורטיבית.