זאב אלקין
זאב אלקיןצילום: פלאש 90

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שיזם ח"כ אלקין להחזרת אסירים ששוחררו משיקולים מדיניים או ביטחוניים לכלא.

על פי ההצעה שאושרה, שחרור או הקלה בעונשם של עבריינים בנסיבות מדיניות או ביטחוניות יתבצע בידי הממשלה בלבד ולא באמצעות חנינה של נשיא המדינה או מפקד צבאי.

החוק קובע, כי שחרור כזה יהיה שחרור על תנאי הכפוף להמשך קיומו של אינטרס מדיני או ביטחוני שיקבע בהחלטת ממשלה. כמו כן, מוצע לקבוע גם תנאי שחרור סטטוטוריים, הנוהגים בפועל כבר כיום בחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001, בנוגע לאי חזרת המשוחרר למעגל העבריינות ועמידתו בתנאים נוספים שיושתו עליו בעת שחרורו.

בנוסף, מוצע לקבוע הוראת מעבר הקובעת כי עבריין ששוחרר ממאסר באמצעות חנינה של הנשיא או מפקד צבאי, וקבעה הממשלה בהחלטה כי נסיבות השחרור היו עניין מדיני או בטחוני, יחולו על שחרור זה התנאים הקבועים בתיקון המוצע לחוק, בנוסף לכל תנאי אחר.

ח"כ אלקין ציין, כי "ההצעה מציעה כלי להתמודד עם איום החטיפה, היא נולדה כאשר נחטפו שלושת הנערים אבל לצערי עלולה להיות רלבנטית גם בהמשך. ההצעה נועדה לייצר הרתעה מול החוטפים כאשר מי שחוטף ידע שבמקום לשחרר מחבלים הוא יצור תהליך הפוך שבו יוחזר מחבלים לכלא".

לדבריו, "הצעת החוק הזו חוצה את גבולות הבית הזה בין קואליציה לאופוזיציה כי היא עושה דבר מאוד הגיוני. אם ממשלה מחליטה לשחרר מחבלים מתוקף נסיבות מדיניות, תהיה גם רשאית להחזיר אותם לכלא. ההיגיון הוא מוסרי כי רוצח כזה שמשתחרר לא מקבל חנינה אמיתית. אם היינו משכילים ללכת בדרך הזו לפני כמה שנים, יכול להיות שהיינו חוסכים את כל אותם ניסיונות חטיפה שהשב"כ הצליח למנוע וגם את המקרה של חטיפת הנערים שהשב"כ לא הצליח למנוע".

ח"כ ניצן הורביץ תקף מנגד את ההצעה ואמר, כי "הצעת החוק הזו נועדה להכשיל משא ומתן מדיני עתידי ולמנוע עסקאות של חילופי שבויים. יהיה קושי גדול לחתום על הסכמים מדיניים, אנחנו יודעים שסוגיית האסירים תהיה חלק מכל הסכם עתידי וגם אם יהיה חטוף ישראלי. בתנאים כאלה שום גורם לא יחתום עם ישראל על עיסקה משום שהעסקה היא על הקרח והשחרור הוא על תנאי. לו החוק הזה היה בתוקף, היה מאוד קשה להחזיר את גלעד שליט".

בקריאה שלישית תמכו בהצעה 35 ח"כים 8 התנגדו ואחד נמנע.