חוק שעות עבודה ומנוחה מסדיר את תבנית ההעסקה המותרת, ובכלל זה קובע את מספר השעות ביום ובמהלך השבוע שבהן מותר להעסיק אדם, כמו גם את הגמול שיינתן לעובד תמורת העסקה בשעות נוספות. מטרות החוק הן להגן על העובד, לאפשר לו להתפנות לעיסוקי פנאי אחרים ולהגן על איכות חייו וחיי משפחתו.
יחד עם זאת, קיימים מספר חריגים שהחוק לא יחול עליהם. כך למשל עובדים שנושאים בתפקידי הנהלה או בתפקידים שדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי, וכן עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם. עובדים אלה לא ייהנו מהגנת החוק האמור.
בהקשר הדברים ייאמר כי לפני קצת יותר משנה קבע בית המשפט העליון שעובדת בתחום הסיעוד לא תוכל לחסות בצלו של החוק הנ"ל. המקרה האמור עסק בעובדת זרה שהתגוררה בביתה של מטופלת סיעודית המרותקת למיטתה. העובדת הועסקה בעבודות סיעוד ומשק בית במשך כשנה. עיקר תפקידה היה השגחה על המטופלת במהלך היממה כולה. לימים הגישה העובדת תביעה ובה דרשה לקבל תשלומים, בין היתר, בגין שעות נוספות. בשלב מסוים הגיע התיק לבית הדין הארצי, אשר פסק ברוב דעות כי העובדת אינה זכאית לתשלום בעבור שעות נוספות. בית הדין הארצי קבע בפסיקתו כי על מקרה זה חלים החריגים לחוק האמורים לעיל, שכן נדרשת מהעובדת מידה מיוחדת של אמון אישי בשל אופי תפקידה, וכן נסיבות עבודתה אינן מאפשרות למעביד כל פיקוח על שעות עבודתה ומנוחתה.
בסופו של דבר, סוגיה זו הגיע לפתחו של בית המשפט העליון אשר קבע גם הוא כי העובדת אינה זכאית לתשלום בעבור שעות נוספות. בית המשפט העליון נתן טעם נוסף לפסיקתו: מתכונת עבודתה של עובדת הסיעוד סותרת את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה ואת רוחו. כך למשל, מתכונת העבודה בתחום הסיעוד חורגת ממגבלת השעות היומית והשבועית הקבועה בחוק, שכן עובדי הסיעוד נצרכים להשגיח על מטופליהם במהלך כל שעות היממה.
נעיר כי דעת רוב שופטי בית המשפט העליון קבעה כי הכרעת הדין ספציפית לעניינה של אותה עובדת בלבד, ויש לבחון כל מקרה לגופו. יחד עם זאת, כל שופטי ההרכב קראו למחוקק לפתור את הבעיה הקשה של תגמול ראוי לעבודתם של עובדי סיעוד.
הכותב עו"ד המתמחה בדיני עבודה.
לתגובות: [email protected]
המידע לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. אין באמור במאמר זה משום חוות דעת, ייעוץ, המלצה, הנחיה או הצעה לבצע או להימנע מלבצע פעולות כלשהן. הדברים האמורים הם לידיעה כללית בלבד.