מיוחד
'אבא של מורל לא יודע כמה זה קשה באמת'

הרב יהודה הראל, אב לבת שנישאה למוסלמי, מספר לערוץ 7 על הקשיים וההתמודדויות: ''זו שואה שקטה''.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"א באב תשע"ד

החתן מחמוד ובנצי גופשטיין בבית המשפט
החתן מחמוד ובנצי גופשטיין בבית המשפט
יוני קמפינסקי

לקראת חתונתם של מורל ומחמוד הערב (ראשון), אירוע הגורר סביבו תשומת לב רבה וביקורת מכאן ומכאן, שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם הרב יהודה הראל שבתו, חנה, נישאה לבדואי מוסלמי לפני שנים אחדות ואף ילדה לו חמישה ילדים.

הרב הראל מקפיד במשך כל השנים לשמור על קשר עם בתו מתוך תקווה שקשר האהבה האבהי יוביל אותה חזרה לזרועות המשפחה.

בראשית הדברים מזכיר הרב הראל, תושב באר שבע, את תמצית סיפורה של בתו כפי שהוא תואר בכתבה של העיתונאי אורי רווח בערוץ הראשון, סיפור שכולל הברחה של הבת מהארץ, חזרה לארץ, לידתם של הילדים, מגורים בכפר, אבדן זהות ועוד.

הרב הראל קובע כי עם כל כאבו של אביה של מורל כפי שהוא בא לידי ביטוי בדבריו הנרגשים שפורסמו בכלי התקשורת הרי שהאב עדיין אינו יודע באמת עד כמה הדבר קשה וכואב. בהקשר זה הוא מזכיר התמודדויות יומיומיות עם אבדן הזהות היהודית של הבת ושל הילדים שנולדים בהמשך ללא זהות החל מקריאת שמם של הילדים, הבוז והעלבונות שילוו את שגרתם בהמשך דרך חגים ואירועים משפחתיים שמעלים את שאלת הזמנתה אליהם, כן או לא "בחגי ישראל הכיסא של מורל יהיה ריק".

(צילום מסך: פייסבוק)

הרב הראל מציין כי בנה הבכור של בתו מתקרב לבר המצווה שלו והכאב רק הולך ומתחדד. "נגמרה המשפחה", הוא אומר וקורא למורל גם ברגעים אלה, בדקה התשעים, לחזור בה מהחלטתה. לדבריו המשפחה והעם כולו יידעו לאהוב אותה, לחבק אותה ולמצוא פתרונות לקשיים הטכניים שעדיין ניתן לסייע ולמצוא אותם.

הרב הראל מספר כי בעוד בעבר הקפיד לשמור על קשר רציף עם הבת והנכדים הרי שבחודש האחרון החלו הנכדים ממעטים מלהגיע אליו. בירור איתם העלה שהאב אינו מעוניין בכך משום שהחל להתחזק באמונתו הדתית והוא חפץ בשמירתם קרוב אליו. עם זאת הוא משאיר ערוץ תקשורת פתוח עם בתו, שולח לה הודעות שהוא יודע שהן נקראות על ידה.

לדבריו יש לחזק את אביה של מורל המצוי כעת במשבר כשהוא רואה כיצד למרות כל מה שנתן לבתו ולמרות הקשר המיוחד שקיים תמיד בין אב לבת היא מעדיפה את הבחור המוסלמי. הוא מתאר את הרגעים הרבים בהם צפים ועולים זיכרונות קשים, כיצד בנסיעה ברכב צץ פתאום שיר שאהבו לשמוע יחד והתסכול עצום, "האבא דופק על ההגה. זה משבר קשה מאוד, למשפחה ולאבא בפרט".

עם זאת הוא מדגיש כי על מנת לשמר את הסיכוי לשובה של הבת יש להקפיד שלא לייצר נתק מוחלט ולהישאר האב האוהב והמחבק שנכון בכל רגע לקבל אליו את בתו חזרה, "שימשיך לאהוב. צריך להסביר לה שנקבל אותה בכל מצב".

לדבריו המוסלמים שיוצרים קשר עם הבנות עושים זאת בעיקר ברגעי משבר רוחני של הנערות וכדי למנוע מציאות זו יש לאהוב ולכבד את הבנות והנשים של העם היהודי כבנות מלך ובכך למנוע מהן את הצורך לקבל כבוד ואהבה במקומות זרים.

הרב הראל מספר כיצד בשיחות והרצאות שהוא מקיים במוסדות חינוך הוא מדגיש את הצורך בהרעפת כבוד ואהבה לנערות ושוב ושוב ניגשים אליו מנהלים ואנשי חינוך ואומרים לו שלאחר השיחה הם יהיו מנהלים ואנשי חינוך אחרים, קשובים יותר, מבינים יותר ומכבדים יותר.

על המפגש עם הנערות עצמן הוא מספר כי כבר בזווית העין הוא קולט תוך כדי שיחה את אותן בנות שדבריו מדברים אליהן באופן אישי. "אני רואה את אותה נערה בצד שמשחקת עם הציפורניים עם מבט עצוב וקצת כועס. אני לא מחכה. אני ניגש אליה, מתחיל לדבר ואז היא שופכת את הלב. היא מדברת על כך שיש לה חברה וכו', היא מדברת על עצמה בגוף שלישי ואני אומר לה בואי ונראה איך אפשר לעזור לחברה".

הרב הראל רואה מספר גורמים שמובילים למציאות ההתבוללות הזו ובראש ובראשונה נפילה רוחנית אך לצידה גם קרבה גיאוגרפית ועבודה משותפת בבתי חולים, ברשתות שיווק שבהן הבנות נשארות עד מאוחר יחד עם העובד המוסלמי שחוזר מחלוקת ארגזים ומציע טרמפ הביתה ובנסיעה הזו יש מוסיקה, אווירה נחמדה ואוזן קשבת לקשיים שלה ומכאן הדברים גולשים במהירות עד לכדי כך ש"הוא קנה אותה", כלשונו.

"זו שואה שקטה", הוא אומר ומבהיר כי בכל מדיה אפשרית הוא ושכמותו ידאגו למחות בכל דרך. לטעמו גם אנשי התקשורת הבולטים מסכימים עם עמדתו ותחושותיו והיו מתנגדים להתבוללות שכזו אם הייתה מתרחשת בביתם פנימה אך הם חוששים לומר את הדברים בקול רם.