קריסתה של חברת הנדל"ן 'צ. לנדאו קבלנות והנדסה', אשר הגישה בשבוע שעבר לבית המשפט בקשה להקפאת הליכים, צריכה להציב תמרור אזהרה נוסף בפני שוק הנדל"ן.
בהודעה שפרסמה החברה לקראת הגשת הבקשה להקפאת הליכים, היא מאשימה במצבה את המצב בשוק הנדל"ן. "צירוף של אירועים שנכפו עליה ושאינם תלויים בה, הובילו אותה למצב שבו החליטה, לאחר מחשבה רבה, לבקש את ההקפאה", נאמר בהודעה. החברה לא מסתפקת בהגדרות כלליות ומפרטת גם כמה סיבות קונקרטיות שהביאו אותה לטענתה לסף פשיטת רגל: "התייקרות תשומות הבנייה והשפעת המשבר בתחום הנדל"ן, משבר האשראי בשוק ההון והאירועים הביטחוניים בחודשיים האחרונים". אלא שארבעת הגורמים הללו רחוקים מלהיות ייחודיים למצבה של צ. לנדאו. מה שבהחלט אמור להדליק נורות אדומות ולהעלות את התהייה אם אנחנו צפויים לראות בקרוב חברות קבלניות נוספות פושטות רגל.
על מנת להוריד את מפלס ההיסטריה, צריך לציין קודם כול שפשיטות רגל הן חלק מחיי המסחר. בעולם הנדל"ן, אגב, זו בהחלט תופעה מוכרת וידועה. קבלנים פושטים את הרגל פעמים רבות, ואחת לכמה שנים פושטת את הרגל חברת בנייה מוכרת וידועה. הדוגמה המוכרת ביותר מהשנים האחרונות היא 'חפציבה', אך היא רחוקה מלהיות היחידה. הסיבה שמקרה 'חפציבה' זכור כל כך היא מעשים פליליים שעשו מנהלי החברה ובעלי השליטה בה, אשר גרמו לכך שמצבם של רבים מהרוכשים היה גרוע מאוד. פשיטות רגל אחרות, שבהן מובטחים הרוכשים כראוי באמצעות ערבויות על פי חוק המכר, תופסות פחות כותרות, כי הנזק שנגרם לרוכשים בדרך כלל קטן בהרבה. בהערת אגב יש לציין כי במקרה הנוכחי נראה שמצבם של הרוכשים טוב יחסית, ולא נעשו פעולות בלתי חוקיות שעלולות לפגוע בהם.
בנוסף לכך, מבט מעמיק יותר על הודעת החברה מגלה שלא מדובר בהכרח בפשיטת רגל שצריכה להעיד על מגמה. הסיבות לקריסה שמצוינות בהודעה אינן כאלו שאמורות להשפיע על חברה שמצבה יציב באופן יחסי. חברה שתזרים המזומנים שלה היה חיובי לאורך השנים האחרונות ומחזיקה בקופתה עתודת מזומנים סבירה, לא אמורה להיות מושפעת באופן קריטי כל כך מאף אחת מהסיבות שציינה צ. לנדאו. התייקרות תשומות הבנייה היא תופעה שמלווה את השוק כבר שנים ונלקחת בחשבון בתמחור הפרויקטים, ומרגע שמתחיל שיווק הדירות הקבלן מובטח מפני העלייה (על חשבון הרוכשים). משבר האשראי גם הוא גלוי וידוע כבר שנים ונלקח בחשבון בכל ייזום של פרויקט חדש. חשוב להדגיש שהאשראי לקבלנים אמנם מוגבל, אבל הריבית זולה יחסית. המצב בשוק הנדל"ן הוא רמז לסיפור חוק מע"מ אפס. כאן באמת נוצרה האטה מסוימת בשוק, אולם היא באופן יחסי קצרת מועד. כך גם השפעות המצב הביטחוני. חברה שהגיעה לתקופה הזו כשהיא יציבה אמורה לעבור אותה בשלום. מי שהגיעו לתקופה הזאת כשהם "על הקצה", מן הסתם עלולים ליפול כפי שקרה לצ. לנדאו.
חשבון, בבקשה
מבצע 'צוק איתן' הולך ומסתמן כאחת המערכות הצבאיות הארוכות בתולדות מדינת ישראל. אם תצרפו לכך את העובדה שישראל נכנסה למבצע בתקופה של האטה כלכלית, תקבלו תוצאה סופית בלתי מלבבת בעליל. גם אם כיסוי הוצאות המלחמה הישירות יסתיים במהלך שנת 2014, כפי שמקווה מאוד שר האוצר, השלכותיו ילוו את המשק עמוק לתוך שנת 2015, ויש לקוות שלא יותר מכך.
בפני שר האוצר עומדות לקראת השנה הבאה שלוש חלופות. הראשונה היא קיצוץ בהוצאות, חלופה קשה מאוד מבחינתו של שר האוצר. לפיד הבטיח לעם ישראל עם העברת תקציב 2013‑2014, במחצית השנייה של 2013, כי לפנינו שנה וחצי קשות יותר, אבל לאחריהן יהיה טוב. יהיה כסף לחינוך, לרווחה, לבריאות, ובעיקר למעמד הביניים, מי שהעלה את לפיד לשלטון. קיצוץ תקציבי לא יוכל להסתמך הפעם על תקציב הביטחון, מאחר שטרם נולד שר האוצר שהצליח לקצץ בביטחון אחרי מבצע צבאי. המשמעות היא שהקיצוץ יהיה חייב להתמקד בנקודות הכואבות ביותר.
החלופה השנייה היא העלאת מיסים. לפיד יעשה כל מאמץ להימנע מהחלופה הזאת, משום שהנפגעים העיקריים ממנה הם בני מעמד הביניים, הבסיס האלקטורלי שלו, כאמור. אמנם מערכת המס בנויה כך שככל שההכנסה גבוהה יותר נטל המס גבוה יותר, אולם מי שמרגיש העלאת מיסים בכיסו יותר מכל אחד אחר הוא מעמד הביניים. השכבות החלשות ממילא כמעט שאינן משלמות מיסים. ואילו העשירים, שתוספת המס שלהם עשויה להצטבר לסכומים משמעותיים, כמעט אף פעם אינם חשים את השפעת השינוי, כי גם מה שנשאר להם אחרי העלאת המס מאפשר שמירה על רמת חיים ראויה מאוד. הסיבה העיקרית לכך היא שקצב עליית ההכנסות עולה ביחס ישר לגובה ההכנסות.
החלופה השלישית, ולכאורה הפשוטה מכולן, היא הגדלת הגירעון. במקום להגדיל את ההכנסות או להפחית את ההוצאות לוקחים הלוואות. השיטה הזאת פשוטה מאוד, משום שאין בצִדה מחיר פוליטי ישיר. בניגוד להעלאות מיסים או קיצוץ בתקציבים, שמורגשים כמעט באופן מיידי על ידי האזרחים, את מחיר העלאת הגירעון משלמים בעתיד. ההשלכה הישירה של העלאת הגירעון היא הגדלת נתח תשלומי הריבית מתוך תקציב המדינה. השלכה נוספת, שרלוונטית בעיקר אם הגדלת הגירעון הופכת לנורמה, היא ערעור היציבות הפיננסית של הממשלה. שתי התוצאות הללו מורגשות בעיקר לטווח הארוך, וכשהחשבונית מוגשת לפירעון, בדרך כלל שר האוצר כבר התחלף פעם או פעמיים.
נכון לרגע זה, אם נבחן את הצהרותיו של השר לפיד, החלופה המועדפת עליו היא הגדלת הגירעון. לא מדובר בבחירה שהיא רעה כשלעצמה: בתקופות של האטה כלכלית, הגדלה מידתית של הגירעון נצרכת על מנת שהממשלה לא תעודד במו ידיה את הפיכת ההאטה למיתון של ממש. אולם אם הגדלת הגירעון עוברת גבול מסוים, או הופכת לנורמה, התוצאה הסופית עשויה להיות פגיעה ארוכת טווח במשק ובכלכלה.