משה ליאון
משה ליאוןפלאש 90

החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים לאשר תוכנית לבניית 2,200 יחידות דיור בשכונת ערב א‑סוואחרה שבמזרח ירושלים מסרבת לרדת מהכותרות.

מדובר בתוכנית שמטרתה להסדיר את הבנייה באזור באופן מתוכנן, אולם נציגי האגף הימני במועצת העיר מתנגדים לה באופן נחרץ. השבוע הודיע משה לאון, מי שהתמודד על ראשות העיר ומשמש כיום חבר מועצת העיר, כי בכוונתו לערער על אישור התוכנית. לאון דורש כי מליאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תדון בתוכנית פעם נוספת, דבר שעשוי לשנות את יחסי הכוחות בהצבעה עליה.

"זה לא עניין של יהודים מול ערבים וגם לא משבר פוליטי", אמר ליאון. "יש כאן בעיה של ניהול ותעדוף. בשעה שאלפי משפחות וצעירים לא מוצאים מקום מגורים בירושלים או לא יכולים לעמוד במחירי הדיור - ראש העיר בוחר לתת פרס לעבריינים שהשתלטו על שטחים ובנו באופן בלתי חוקי, ומאשר תוכנית זו. קידום התוכנית יהיה טעות חמורה לירושלים".

נזכיר כי בהצבעה על אישור התוכנית התנגד לה רק המשנה לראש העיר, דב קלמנוביץ', ואילו חברי הוועדה מטעם הסיעות החרדיות נמנעו או נעדרו. קלמנוביץ' הסביר אז כי הסיבה להתנגדותו היא מיעוט הבנייה ליהודים. "מדובר על שכונה בגודל עצום עם כבישים ותשתיות, אבל אני שואל: איפה הבנייה ליהודים? אתה יודע כמה תושבים רוצים לקנות דירה בירושלים, ואנחנו לא בונים מספיק. לפחות שיהיה איזון. אני מאמין שבסוף האנשים יתפכחו ואנחנו נמשיך לפעול למען כלל התושבים בירושלים".

"ברקת משתף פעולה עם השמאל הקיצוני"

אריה קינג, איש סיעת 'ירושלים מאוחדת', אף הגיש עתירה מנהלית נגד אישור התוכנית, ובתגובה שלל ממנו ראש העיר ברקת את התיקים שבהם החזיק מתוקף חברותו בקואליציה העירונית. עם זאת, ברקת לא שלל את סמכויות חברו לסיעה, שמואל שקדי. בסביבתו של ברקת הבהירו כי מדובר במדיניות עקבית. שם הזכירו כי צעד דומה ננקט בקדנציה הקודמת נגד חברת מועצת העיר דאז וסגנית ראש העיר כיום רחל עזריה, שעתרה נגד העירייה בנושא ההפרדה המגדרית בשכונת מאה שערים. ראש העיר שלל ממנה בעקבות העתירה שני תיקים שהחזיקה בהם, זאת למרות שתמך בעמדתה של עזריה ברמה העקרונית ואף היה מעוניין בשלב מוקדם יותר למנותה לסגנית ראש העיר.

בשיחה עם 'בשבע' מסביר קינג את החלטתו להגיש את העתירה המנהלית: "עתרתי נגד ראש העיר לבית המשפט, כי ישנה החלטה במועצת העיר ירושלים מ‑2011 שמחייבת את ראש העיר והוועדה המקומית, והיא אומרת לא לדון בתוכנית עד שיוצגו לחברי הוועדה נתונים שיסבירו את הצורך ב‑2500 יחידות דיור. איך צריך אותן, אם באותה שכונה בנו ממילא אלפי יחידות דיור לא חוקיות? מכיוון שראש העיר לא הציג לחברי הוועדה את הנתונים הללו, אז הדיון בוועדה, לפי היועץ המשפטי, היה דיון לא חוקי. מבחינתי מדובר במנהל תקין, ועל זה הגשתי עתירה מנהלית. ברקת הבין שאני מביך אותו. הוא החליט לקחת ממני את הסמכויות ולפגוע בתושבי ירושלים".

על אישור התוכנית אומר קינג כי "מי שעוקב אחרי ברקת בקדנציות האחרונות מגלה שהוא לא איש ימין. כולם לא היו מוכנים לקבל את זה, אבל מה לעשות, הרבה פוליטיקאים קטנים מה שמעניין אותם זה ג'ובים. אז הטעו רבנים, שחשבו שהוא איש ימין. כשהוא יאשר 2,500 יחידות דיור לערבים, בשכונה שיש בה 3,000 יחידות דיור לא חוקיות, וכל זה כשאין הריסת בתים מצד אחד ויש הקפאה של בנייה ליהודים במזרח העיר. אני מקווה שכל זה יוכיח לכל אותם ספקנים ותמימים שהוא איש שמאל".

קינג ממשיך ומאשים את ברקת בשיתוף פעולה עם עמותת שמאל קיצוני: "הוא מקדם מדיניות של עמותת שמאל קיצונית ששמה 'במקום'. 'שלום עכשיו' זה ליכוד לידם. העירייה אימצה את התוכנית שלהם, שמטרתה להביא לידי מטרה מדינית - יצירת רצף אורבני משטחי B למרכז העיר. זה אומר חלוקה דה פקטו של ירושלים. זה משבש את כל המאזן הדמוגרפי בירושלים".

עיריית ירושלים: התוכנית היא ביטוי לריבונות

בעוד בחוגי הימין האידיאולוגי בעירייה תוקפים את האישור, בעירייה מציגים תמונה שונה הן בנוגע לאופי התוכנית והן בנוגע למשמעותה האסטרטגית. ראש העיר ניר ברקת הבהיר כי הוא רואה באישור התוכנית צעד שדווקא יבצר את מעמדה של ישראל במזרח העיר. "תכנון השכונות במזרח העיר על ידי העירייה הוא ביטוי מובהק של הריבונות הישראלית על כל חלקי העיר וחיזוק אחדותה של ירושלים".

ברקת אף מזכיר בהקשר זה את העובדה שהמציאות שנוצרה בשטח, של בנייה בלתי חוקית נרחבת מחד והיעדר תכנון מספיק מאידך, מובילה לכך שבתי המשפט אינם מאשרים במרבית המקרים את אכיפת החוק. ברקת מציין עוד כי לא פעם המצב מוביל למה שהוא מגדיר "מציאות קשה ומסוכנת של אישור תוכניות נקודתיות בהוראת בית משפט, וזאת ללא ראייה מערכתית ומתן התייחסות למכלול השיקולים הנוגעים לשכונה ובניית מוסדות הציבור החסרים במזרח העיר. החלופה לתכנון מוסדר היא בנייה בלתי חוקית של אלפי יחידות דיור והשתלטות על שטחים נרחבים, תוך פגיעה בסביבה ובריבונות הישראלית על ירושלים המאוחדת".

בעירייה מציינים כי השכונות הערביות במזרח ירושלים צמחו והתפתחו בעשרות השנים האחרונות בלי תכניות אב או תוכניות מתאר תקפות, אשר מכוחן ניתן להסדיר את מערך החיים הכולל בשכונה. העדר התכנון הוביל לתופעה רחבת היקף של בנייה בלתי חוקית, הנאמדת כיום בכ‑20 אלף מבנים לא חוקיים הבנויים בחלקם על שטחים המיועדים לצורכי ציבור.

עוד טוענים בעירייה כי הבנייה הבלתי חוקית גם הביאה לכך שתושבים רבים לא שילמו את ההיטלים המקובלים, המאפשרים לעירייה להשקיע משאבים לתשתית הציבורית הנדרשת. בנוסף לכך, העדר רישום המקרקעין והבעלויות בשטחים נרחבים בשכונות מזרח העיר הקשה על ניהול מדיניות אכיפה ותכנון. "ברקת החליט שלא לנקוט במדיניות בת היענה שבה נקטו קודמיו, ולפעול ליצירת שינוי מהותי בתמונת המצב".