תאונה קשה באשקלון
תאונה קשה באשקלון צילום: מד"א

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה למאבק בתאונות הדרכים, בראשות ח"כ דוד צור, קיימה היום שני דיונים מיוחדים, שעסקו בעבירות התנועה שאוכפת המשטרה (בכללן מצלמות המהירות) ומשקלן בגורמים לתאונות הדרכים וכן בטיפול במוקדי הסיכון בכבישים ("כבישים אדומים").

בפתח הישיבה שעסקה בנושא האכיפה אמר ח"כ צור כי הוועדה מקדישה יום דיונים מיוחד לנושא המאבק בתאונות, על רקע מגמת העלייה בהרוגים שנרשמה בחודשים האחרונים. הוא ביקש לבחון בדיונים את מצב האכיפה בכבישים, לצד הנעשה בטיפול במוקדי הסיכון.

ראש אגף התנועה במשטרה, ניצב משה אדרי, אמר כי ישנה עלייה של 3% במספר התאונות הקטלניות ועלייה במספר ההרוגים במגזר הערבי. לדבריו, המשטרה נתנה תשומת לב לאכיפה בכבישים וברחובות אדומים, ובמקומות שהוגברה האכיפה חלה ירידה במספר ההרוגים. עם זאת הוא הוסיף כי יש עליה משמעותית במספר הולכי הרגל שנהרגו מאז תחילת השנה.

אדרי אף ציין כי בגלל מבצע "צוק איתן" חלה ירידה של 13% באכיפה ועלייה בהרוגים ובתאונות הקטלניות, ואמר כי השנה נרשמו עד כה כחצי מיליון דוחות. עוד אמר ניצב אדרי כי המשטרה מתמקדת באכיפת עבירות של אי חגירת חגורות בטיחות, שימוש בסלולר ועבירות מהירות. לדבריו, 59% מהאכיפה שמבצעת המשטרה מופנה לעבירות שגורמות לתאונות דרכים.

באשר לנושא מצלמות המהירות אמר ניצב אדרי כי הפרויקט מעיד על ירידה משמעותית של 7% בדוחות על חציית צומת באור אדום, ואפשר להסיט שוטרים לטיפול בעבירות אחרות, כמו נהיגה בשכרות ונסיעה בשוליים. כמו כן אמר ניצב אדרי כי "הפרויקט יצר פקק בבתי המשפט, בגלל המדיניות לאכוף נסיעה במהירויות גבוהות. לכן אנחנו רוצים להחזיר את האכיפה לסף נמוך כדי ליצור הרתעה. הזמן הממוצע שעובר בין ביצוע העבירה ועד למשפט עומד על 227 יום".

לדבריו, המטרה היא להגיע ל-150 מצלמות שיוצבו ויוחלפו בין 250 עמדות. הוא ביקש את עזרת הוועדה לקדם הצבת מצלמות מהירות בשטחים העירוניים, ואמר כי ראשי רשויות לעיתים מערימים קשיים כי הם מרגישים שהדבר פוגע בתושבים.

נציגת מנהל התכנון במשרד הפנים, רחלי דיאס, אמרה בתגובה כי הצבת עמדת מצלמה אינה מחייבת אישור של הרשות המקומית, וכי מספיקה הודעה על כך לרשות 15 ימים לפני ההצבה. ח"כ צור אמר כי לא צריך לשאול את ראשי הרשויות כי מדובר ב"שאלת קיטבג", אלא להודיע להם. ניצב אדרי סיכם כי בכוונת המשטרה להגביר אכיפה, בדגש על הולכי הרגל, וכן לטפל במגזר הערבי, להגביר את פריסת מצלמות המהירות ולצייד את השוטרים בניידות במצלמות.

מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מרדכי בהירי-דואני, התייחס לנושא הולכי הרגל ואמר כי 59% מהתאונות הקטלניות נגרמות בגלל הנהגים, כך שלדבריו "הולך הרגל לרוב אשם רק בכך שהוא היה על הכביש". הוא הוסיף כי 61% מהנהגים לא נותנים זכות קדימה וזו עבירה שצריך לאכוף. לפי נתוני הרשות, בישראל נהרגים כ-30-35 הולכי רגל בממוצע בשנה, בעוד שבמדינות המפותחות עומד מספר הולכי הרגל הרוגים רק כל כ-20 בשנה. הוא הוסיף כי לנוכח הנתונים הרשות תמקד את ההסברה בנושא מתן זכות קדימה בהולכי הרגל. כחלק מהטיפול בעבירות בתחומי הרשויות אמר בהירי-דואני כי הרשות תומכת במתן סמכויות אכיפה לפקחים העירוניים. הוא אף ציין כי בשל העובדה שעוד לא החלו דיוני התקציב הוא אינו יודע מה יהיה תקציב הרשות ל-2015. לדבריו, אם לא יהיה קיצוץ התקציב צפוי לעמוד על 260 מיליון שקל.

מנהלת חטיבת הבטיחות וההנדסה ברשות, עליסה בן דוד, התייחסה לנושא מוקדי הסיכון, ואמרה כי אותרו 92 מוקדים, מתוכם תוקצבו 33 מוקדים. כמו כן היא ציינה כי אותרו 69 מוקדים עתירי תאונות הולכי רגל. מהנדס התנועה הראשי של חברת נתיבי ישראל, נאחלה שאקר, אמר כי התקציב לטיפול במוקדים עומד על 200 מיליון שקלים בשנה, וטווח הזמן בין תכנון לביצוע עומד על 6-9 חודשים. הוא הוסיף כי עלות הפרויקטים המוכנים עומדת על 400 מיליון שקלים, בעוד התקציב כאמור עומד על 200 מיליון שקלים בלבד.

ח"כ חמד עמאר התייחס לנתונים ואמר כי טיפול במוקדי הסיכון נועד להציל חיי אדם, והוא חשוב יותר מאשר עוד גשר. לדבריו, הבעיה היא שלרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אין את הסמכות לקבוע למשרד התחבורה איפה להשקיע. ח"כ עמאר הוסיף כי אם לא נוריד את מספר ההרוגים בתאונות במגזר הערבי לא נצליח לעמוד ביעד הכללי. ח"כ צור הוסיף שיבח את שר התחבורה ישראל כץ ואמר כי אמנם יש שיפור דרמטי בתשתיות, אבל אם מתוך 92 מוקדי סיכון טופלו רק 33 אז עדיין יש פיגור רב.