בתי ספר של אונר"א - מסתור לטרור. ארכיון
בתי ספר של אונר"א - מסתור לטרור. ארכיוןפלאש 90

בספר משלי (טו, כז) נאמר: "וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה". לחכמה של שלמה המלך אכן אין גבולות. האמירה הזאת נכונה היום כפי שהיא הייתה נכונה לפני 3000 שנה.

באופן כללי, מדעי הכלכלה מלמדים אותנו שיש לתמריצים חשיבות גדולה. כולם מבינים, למשל, שאם מקבלים כסף על מנת לקיים פעילות מסוימת, כך הסיכוי שהפעילות הזאת תתקיים אכן גדל.

למשל, הרעיון מאחורי קצבאות הילדים הוא עידוד הילודה. בהקשר הזה, הדיון סביב קצבאות ומדינת הרווחה קשור לכל מערכת התמריצים שהיא מעודדת.

הטענות נגד קצבאות הן שקצבאות נוטות להשיג תוצאה הפוכה מן המקווה: קרי, לעודד התנהגות שהן מתיימרות להקטין או שהן פוגעות בתמריצים ליציאה לעבודה. למשל, הכוונה מאחורי הקצבאות לאימהות החד-הוריות טובה והיא לעזור לקבוצה של נשים שקשה להן בחיים. בפועל, על אותה דרך של קצבאות הילדים, השם האמתי של הקצבה הזאת היה יכול להיות "הקצבה לעידוד הגירושין בישראל".

ובאמת, כאשר התנדבתי בארגון "פעמונים", אחד ממנהלי הארגון אמר למתנדבים שיש בישראל המון מקרים של גירושין פיקטיביים שכל מטרתם היא לקבל קצבאות ותמיכות שונות מן המדינה. בנוסף, גם אם לא מדובר בגירושין פיקטיביים, עדיין אין כל ספק שעצם הקיום של מערכת שתומכת בנשים חד-הוריות מעודדת זוגות רבים "לפרק את החבילה" משום שהם יודעים שהם יקבלו על זה כסף ותמיכה מן המדינה, בדרכים שונות. כמובן שאין בזה כל הפתעה: מערכת התמריצים פועלת את פעולתה, נרצה או לא.

יש כמובן המון דוגמאות אחרות בתחום מדיניות הפנים אבל הצד השווה בין כולן הוא שהעברת כסף "חינם" יוצרת תלות אצל המקבל, וכסף שלא עמלו עליו יוצר הרבה פעמים אצל המקבל תחושות מאוד לא בריאות של "מגיע לי". בנוסף, כאשר הקיום מובטח ללא עבודה, ישנה אצל המקבלים התפתחות של רצון להמשיך במצב הקיים, שדי נוח בסך הכל.

אמנם לא חיים ברמת חיים גבוהה, אבל אנשים מתרגלים לזה וזה מאפשר לחיות בלי הרבה דאגות פרנסה, להיות עם הרבה זמן פנוי על הידיים ובכלל להרגיש חופשי, כמובן על חשבון אחרים.

תוצאות מערכות הרווחה נראות היום בכמעט כל מדינות המערב על ידי קבוצות גדולות של אנשים שיצאו באופן כמעט מוחלט ממעגל העבודה, ומקיימים אורח חיים בעייתי מאוד של בטלה ופריצות, והכל כמובן ממומן על ידי משלמי המיסים, מה שגם מעלה את רמת המיסוי במשק ופועל כתמריץ שלילי ליציאה לעבודה.

אבל הבעייתיות של העברות כסף "חינם" לא מסתיימת בתוך המדינה. גם ביחסים הבינלאומיים תופעות מעין אלו קיימות, למשל עם התמיכה של מדינות המערב במדינות אפריקה, מה שנקרא "סיוע חוץ". הכלכלנית המפורסמת מזמביה, דמביסה מויו, כתבה על זה ספר שהפך לרב מכר עולמי, בשם “Dead Aid”.

גם באזורנו העברות ה"חינם" גורמות לנזקים. לאחר קום המדינה, וכתוצאה מעזיבתם של פליטים ערבים במהלך המלחמה, הוקם על ידי האו"ם ארגון בשם UNWRA, אונר"א בעברית. הארגון הזה היה אמור לטפל באופן בלעדי בפליטי מלחמת העצמאות ובצורה תמוהה, מדינת ישראל הסכימה לפעילות ארגון זה, למרות שיש ארגון אחר אשר פועל במסגרת האו"ם לטובת כל שאר פליטי העולם, UNHCR שמו.

בכל אופן, אונר"א גרמה בדיוק לאותן תוצאות שאנחנו מכירים כתוצאה ממערכת רווחה: יצירת תלות, ניפוח מספר ה"לקוחות" שלה, שגדלו מכמה מאות אלפים ב- 1949 לכשש מיליון היום (!!!), עוינות המקבלים כלפי הנותנים ויצירת תרבות שעמום ובטלה, שרק מעודדת צעירים ערבים מובטלים להיות אלימים ומשאירה להם יותר מידי זמן פנוי, במקום להתעסק בהבאת פרנסה הביתה. התוצאה היא כמובן הגברת השנאה והמיליטנטיות של הערבים כלפי ישראל, מה גם שארגון אונר"א מקדם בפועל אג'נדה אנטי-ישראלית ברורה שהולמת את התנהגות האו"ם לאורך השנים.

באותה מידה, הכספים שמועברים על ידי העולם לערביי ארץ ישראל המתגוררים ביש"ע מאפשרים להם להיות יותר תוקפנים כלפי ישראל, מן הסיבה הפשוטה שלא הם נושאים במלוא הנטל הכספי של ההרס שפעילותם החבלנית גורמת, כפי שראינו במצבע "צוק איתן" בעזה.

אפילו בלי להיכנס לעניין החמור של שיתוף הפעולה דה פקטו בין אונר"א לחמאס, ברור לכל שאונר"א גרם לנו, וגם לערבים, נזקים עצומים, והוא מאפשר לערבים לחמוק מלקיחת אחריות על גורלם, מה שהיה כנראה ממתן אותם, לפחות במעט. הזמן הגיע לסגור את הארגון הזה ויחד איתו, לסגור את ברז התקציבים הבינלאומי לפלסטינים. אם הם יידעו שהם יהיו אלו שישלמו את החשבון של המלחמות, סביר להניח שהם יהיו זהירים יותר וירוצו פחות לירות על ישראל, בהתחשב בעוצמת התגובה הישראלית.