"רדיפה", "שכרון כוח" ו"נקמה" - כך מגדירים מומחי משפט את התנהלותה של פרקליטות המדינה והעומד בראשה, ביחס לניסיון שכשל לבטל את מינויה של ד"ר מאיה פורמן-רזניק למנהלת יחידה במכון לרפואה משפטית.
פסק דין של בית הדין לעבודה שניתן לאחרונה מורה על כניסתה של פורמן-רזניק לתפקיד באופן מיידי, בניגוד לעמדה הנחרצת של הפרקליטות שעשתה הכול על מנת לסכל מינויה. הפסק מהווה הצצה נדירה לכוח האדיר שנמצא בידי פרקליטות המדינה ולהתנהלותה, שיש שיגדירו כדורסנית, נגד בכירים במערכת הציבורית החולקים על דעתה.
גרמן: "הפרה בוטה של זכויות אדם"
המלחמה שנפתחה בין ד"ר מאיה פורמן-רזניק, ואיתה גם ראש המכון לרפואה משפטית ד"ר חן קוגל, ובין אנשי פרקליטות המדינה, החלה ביום שהראשונה העזה למסור עדות לטובת רומן זדורוב במשפט רצח הנערה תאיר ראדה. פורמן-רזניק העידה אז כמומחית חיצונית מטעם הסנגוריה, וטענה כי בניגוד לעמדת הפרקליטות ראדה לא נרצחה בסכין יפנית אלא בסכין בעלת להב משונן. מדובר בעדות מומחה כבדת משקל, שיכולה להכריע לזכות במשפט. עדות זו שכנעה את בית המשפט העליון להחזיר את הדיון בעניינו של זדורוב לבית המשפט המחוזי, שכבר הרשיעו ברצח, לדיון מחודש. בית המשפט המחוזי דחה את עדותה של ד"ר פורמן-רזניק ואף ביקר אותה בחריפות. אולם ד"ר פורמן-רזניק לא לבד בעמדתה. גם ראש המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, סובר כמותה שכלי הרצח היה בעל להב משונן, אך באופן מתמיה סירבה הפרקליטות באופן נחרץ לקבל את עדותו. מאז סומנו ד"ר פורמן-רזניק וד"ר קוגל בידי אנשי הפרקליטות. כשהגיע היום שבו זכתה פורמן-רזניק במכרז לתפקיד הבכיר במכון לרפואה משפטית, החלו הפרקליטות והעומד בראשה עו"ד שי ניצן לסכל ואחר כך לצמצם עד כדי חיסול את תפקידה של המומחית המשפטית.
בניגוד לעמדת משרד הבריאות דרשו אנשי הפרקליטות ובראשם שי ניצן להציב אולטימטום לד"ר פורמן-רזניק. על פי ההסכם שנקבע בלחץ הפרקליטות במשרד הבריאות, אם תתחיל פורמן-רזניק את עבודתה במכון לרפואה משפטית, ייאסר עליה להגיש חוות דעת, מה שלכאורה מרוקן את תפקידה מכל תוכן וגם יעיד לכאורה על חוסר המקצועיות שלה. מסמך התנאים שחובר על ידי הפרקליטות עורר זעם רב בקרב נציבות המדינה וההסתדרות הרפואית, שראתה בו איום על עמדתם החופשית של רופאים העוסקים בתפקידים רגישים ביותר במכון לרפואה משפטית. "המסמך מקומם ביותר", כתב יו"ר ההסתדרות הרפואית ד"ר ליאוניד אידלמן למנכ"ל משרד הבריאות, "ודורש מד"ר פורמן דרישות קיצוניות ביותר. לא נוכל לקבל את התקדים לפיו רופא שזכה במכרז והתקבל לתפקיד לא יוכל להתחיל לעבוד, אלא לאחר חתימה על מסמך מעין זה".
ד"ר פורמן-רזניק סירבה לחתום על המכתב, ופנתה לבית הדין לענייני עבודה. שם החלה דרמה חדשה וסוערת לא פחות. מי שבא להעיד לטובתה של פורמן-רזניק ולחזק את עמדתה בסוגיית כלי הרצח הוא ד"ר חן קוגל, ראש המכון לרפואה משפטית, שהביע הסכמה מלאה עם ממצאיה של ד"ר פורמן-רזניק. סנגוריו של זדורוב השתמשו בעדותו של ד"ר קוגל על מנת להגיש ערעור לעליון, ולאחרונה העיד ראש המכון לרפואה משפטית לראשונה במשפט זדורוב ותמך ללא סייג בעמדותיה של ד"ר פורמן-רזניק.
האבסורד בסיפור הזה הוא שנציגי המדינה נלחמים נגד נציגי המדינה. כלומר, משרד הבריאות תומך במינויה של פורמן-רזניק ושרת הבריאות אף נזפה בהתנהלות הפרקליטות. עם זאת, בבית הדין לעבודה נציגי המדינה, קרי הפרקליטות, הם אלו שנלחמים במינוי של פורמן-רזניק ומביעים אי אמון בהחלטותיה המקצועיות.
שרת הבריאות יעל גרמן כתבה מכתב חריף ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין אודות ההסכם הדרקוני שנכפה על פורמן-רזניק ומשרד הבריאות. "העוול העלול להיגרם לד"ר פורמן-רזניק מביטול תוצאות המכרז שבו זכתה, והפגיעה הנלווית בשמה המקצועי, בכבודה ובפרנסתה הוא כבד, אינו צודק, ולטעמנו אף נעדר בסיס משפטי ונושא עמו השפעות רוחב מרחיקות לכת ומסוכנות. אי קבלתה לעבודה תהווה הפרה בוטה של זכויות אדם, של ערכי יסוד, של החוק ושל הצדק, ואין בטעמים שנמנו במכתביהם של פרקליט המדינה ושל המשנה ליועץ המשפטי כדי להצדיק זאת", כתבה גרמן.
"הפרקליטות מבצעת חיסולי חשבונות"
לאחרונה פסק בית הדין לענייני עבודה לטובת ד"ר מאיה פורמן-רזניק. שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב עידית איצקוביץ' קבעה כי ד"ר מאיה פורמן-רזניק תחל מיד ובלי כל תנאים בתפקידה כמנהלת היחידה לרפואה משפטית פתולוגית במכון לרפואה משפטית של משרד הבריאות. כמו כן פסקה השופטת שעל המדינה לשאת בהוצאות המשפט בסך 15 אלף שקלים. את מאמצי הפרקליטות לבטל את מינויה של המומחית המשפטית הגדירה כ"לא סבירים".
לא מעט משפטנים ביקרו את התנהלותה של הפרקליטות והעומד בראשה עו"ד שי ניצן. כך למשל הפרופ' בעז סנג'רו כתב ב'הארץ' כי פרקליט המדינה ניצן "סונוור משיכרון הכוח המאפיין את הפרקליטות". סנג'רו טען כי הפרקליטות מעוניינת בעושי דברה במכון לרפואה משפטית. "במשך עשורים שלטו במכון המשטרה והפרקליטות", כתב סנג'רו, "נוצר מונופול של המשטרה והפרקליטות על הראיות המדעיות והן משמשות כמעט אך ורק להוכחת אשמה".
פרופ' יואב דותן, ראש הקתדרה למשפט ציבורי באוניברסיטה העברית, כתב כי התנהלות הפרקליטות מעבירה מסר מאיים לכל מומחה משפטי: "השימוש שעושה בקביעות אלה הפרקליטות, המציגה אותן כקביעות שיפוטיות מוחלטות המעידות על פגם במומחיותה המקצועית של ד"ר פורמן, מהווה פגיעה חמורה בזכותה הבסיסית להליך הוגן. זאת ועוד, השימוש הרב-זרועי שעושה הפרקליטות בסמכויותיה במאבקה נגד ד"ר פורמן מעביר מסר מאיים לכל מומחה שיעז בעתיד להעיד נגד המדינה ויספוג ביקורת על עדותו מבית המשפט".
עו"ד שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה אומר ל'בשבע' כי אילו צלחה הפרקליטות בניסיונה לסכל את מינויה של פורמן-רזניק, הרי שלא היה אפשר לסמוך על אמינות ומקצועיות חוות הדעת של המכון לרפואה משפטית. "הפרקליטות פעלה בניגוד עניינים שאין דומה לו. אם הייתה מצליחה, אז היה צריך לחשוד בכל עדות שמגיעה לבית משפט מהמכון לרפואה משפטית. אם הפרקליטות היא זו ששולטת במינויים של מי שנותן את העדויות המקצועיות, היא עלולה לגרום לכך שרק חוות דעת שנוחות לה יצאו לאור ולא אלו שמייצגות את האמת האובייקטיבית. לכן מדובר במעורבות חמורה באחד התפקידים הרגישים ביותר בהליך הפלילי. מדובר במעשים המזהמים את ההליך הפלילי ומעלים הרהורים ומחשבות אודות הליך חזקת החפות".
גם פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי 'שערי משפט' ומומחה למשפט חוקתי, סבור שההחלטה להתערב בהחלטת הפרקליטות בעניין הייתה מוצדקת: "למען הגילוי הנאות אציין כי אני מכיר את שי ניצן עשרות שנים, ואף ניצבתי - גם בבית המשפט וגם מחוצה לו - בעמדה נוגדת לזו שלו. למרות כל הטענות הלא מוצדקות שמושמעות כלפיו חדשות לבקרים, הוא נוהג בהגינות, יושר ויושרה. אבל אין צריך לומר שככל בן אנוש גם הוא אינו חף מטעויות. ברובד העקרוני, אין ספק שבידי פרקליט המדינה ניתנה סמכות שעניינה בדיני נפשות ממש. הוא עשוי לחרוץ גורלו של אדם, ולא במובן המליצי של הביטוי. כגודל האחריות והסמכות - כך צריכים להיות שיקול הדעת, הזהירות והמתינות. משום כך, יש לפקח על מעשי הפרקליטות בשבע עיניים, ובמקרה הצורך - כמו במקרה של ד"ר פורמן - גם לבטל את החלטותיה, כשהן שגויות. הביקורת הזו אינה נגד הפרקליטות אלא לטובתה, על מנת שתכלכל את מעשיה בזהירות המתבקשת ותתקן את הטעון תיקון".
בתנועה למשילות ודמוקרטיה מתכוונים לעורר את הכנסת במושב החורף הקרוב לטובת חקיקה שתפצל את הסמכויות הרבות של הפרקליטות. "הפרשה העגומה הזו מעוררת חשד שצמרת פרקליטות המדינה ניסתה לבצע חיסול חשבונות תוך ניגוד עניינים, ניצול סמכויות ודריסה של כל הליך הוגן וראוי", אומר ל'בשבע' יהודה עמרני, יו"ר התנועה. "כל גורם אחר שהיה נוהג כך, היה מועמד לדין פלילי על ידי אותה פרקליטות. באין גוף ביקורת בעל שיניים של ממש, מוטלת המלאכה על חברי הכנסת. הכנסת חייבת לבחון את המקרה ולנקוט צעדי חקיקה משמעותיים ובכך לסמן לצמרת משרד המשפטים שהחוק חל גם עליהם".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה לטענות בכתבה: "הבסיס לעבודתו של מומחה מקצועי מול בית המשפט הוא מהימנותו האישית והמקצועית. זאת במיוחד כאשר מדובר במומחה ברפואה משפטית, שלרוב מוסר חוות דעת בהליכים פליליים בהם חירותם של אנשים מוטלת על הכף. בפרשת זדורוב מתח בית המשפט המחוזי בנצרת ביקורת קשה ויוצאת דופן על ד"ר פורמן-רזניק וקבע כי חוות דעתה הייתה רשלנית, בלתי מקצועית ועדותה הייתה לא אמינה. ביקורת חריגה זו - והיא בלבד - עומדת בבסיס התנגדות המדינה למינוי. הראיה לכך היא שהמדינה לא טענה דבר נגד מינויה של ד"ר פורמן לתפקיד בפני ועדת המינויים, שהתכנסה חצי שנה לאחר שהעידה בתיק זדורוב מטעם ההגנה, נגד עמדת המדינה. אך ורק הקביעות החריגות ויוצאות הדופן בחומרתן של בית המשפט, שניתנו לאחר שנבחרה במכרז, הן העומדות בבסיס התנגדות המדינה למינוי. למינוי כשלעצמו אין כל השלכה על משפט זדורוב ולפיכך הטענה לניגוד עניינים בו מצויה לכאורה הפרקליטות היא מופרכת. בית הדין לא מתח ביקורת על התנהלות הפרקליטות ולא קבע כי פעלה בניגוד עניינים. הוא אף עמד על הקושי הצפוי בעתיד בהעדתה של ד"ר פורמן. יצוין, שעמדת פרקליט המדינה הייתה מקובלת על היועץ המשפטי לממשלה, וכן על גורמים בכירים נוספים במשרד המשפטים שאינם מקרב הפרקליטות. העובדה כי הכתבה מתמקדת דווקא בעמדת פרקליט המדינה, מעוררת תמיהות באשר למניע האמיתי העומד מאחוריה ומאחורי בחירת המרואיינים בה".