ח"כ אלעזר שטרן
ח"כ אלעזר שטרןצילום: פלאש 90

ראש הממשלה בנימין נתניהו הטיל השבוע (שני) פצצה פוליטית, כאשר הודיע לראשי מפלגות הקואליציה כי לא יעלה להצבעה בממשלה את הצעת המחליטים בנושא הגיור.

מדובר בהצעת החלטה שמהווה פשרה בין סיעות התנועה והבית היהודי, ואשר אמורה הייתה להחליף את הצעת החוק שיזם בנושא חבר הכנסת אלעזר שטרן מהתנועה. הפשרה הושגה בעקבות מאמצים קדחתניים של תיאום בין המפלגות, ואנשיו של ראש הממשלה נתניהו התחייבו בפני חבר הכנסת אלעזר שטרן לאמץ אותה. אולם כעת הודיע ראש הממשלה כי הוא מתנגד להצעה ולא יעלה אותה להצבעה בממשלה ואף יתנגד לחוק הגיור אם יעלה להצבעה במליאת הכנסת.

לאחר ההודעה זכה ראש הממשלה לברכות חמות מהכיוון החרדי ומכיוונם של החוגים בציונות הדתית שהתנגדו להצעה. הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף, שלח לנתניהו דברי ברכה. "ברצוני לברך את אדוני ראש הממשלה על החלטתו האמיצה", כתב הרב יוסף לנתניהו, "בשנה האחרונה קיימנו פגישות רבות בעניין חוק הגיור ובהן הסברנו כי החוק יביא לידי התבוללות איומה בעם היהודי. כבוד ראש הממשלה בהחלטתו זו מונע למעשה את הסכנה הזו ומסייע לאחדות עם ישראל".

גם ארגון רבני 'דרך אמונה', המייצג חלק ניכר מרבני הציבור התורני בתוך המגזר הדתי-לאומי, שיגר ברכה חמה לראש הממשלה נתניהו. "בשם עם ישראל לדורותיו אנו מתכבדים להודות לראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו הי"ו, על החלטתו להסיר את 'חוק הגיור' ולא לקדם אותו בצורותיו השונות", כתבו רבני הארגון. "חוק הגיור נועד לפגוע במעמד הרבנות הראשית פגיעה אנושה, והיה מעודד גיורים פיקטיביים ללא קבלת עול תורה ומצוות".

בארגון הרבנים הוסיפו כי "עמידתו האיתנה של כבוד ראש הממשלה ראויה לשבח, ואנו מבקשים שימשיך בדרכו זו ויסכל את שאר החוקים הנרקמים, הפוגעים בצביונה היהודי של המדינה, כגון ערכי השבת והמשפחה היהודית".

שטרן זועם

מנגד, חוגים רחבים בציונות הדתית לא ראו בעין יפה את המהלך. רבה של אפרת, הרב שלמה ריסקין, פרסם הודעה ובה הביע את אכזבתו: "חבל שבשל שיקולים פוליטיים מותירים בעיה שרק תלך ותגדל בשנים הבאות, והתיקון שלה יהיה קשה יותר ויותר. מעבר לכך, הבעיה של נישואי תערובת תלך ותגדל ותהפוך בעתיד לבעיה בהיקף דומה לבעיית נישואי התערובת הקיימת בחו"ל. הימנעות מפעולה מהירה תהיה בכייה לדורות".

חבר הכנסת אלעזר שטרן, מי שיזם את המהלך, הביע גם הוא כעס גדול והבהיר כי הכשלת הפשרה בידי אנשי ראש הממשלה תביא אותו להעביר את החוק בנוסחו הנוכחי במליאה. בראיונות לתקשורת תקף שטרן במילים חריפות את ראש הממשלה ואנשיו, וטען כי הוליכו אותו "בכחש וברמייה". נראה כי איומו של שטרן להעביר את החוק לאחר הכשלת הפשרה איננו איום סרק.

על מנת להבין את המהלך שנקט ראש הממשלה יש לחזור חודשים ארוכים אחורה, אז הגיש חבר הכנסת אלעזר שטרן את הצעת החוק שזכתה לכינוי "חוק הגיור". ההצעה ביקשה לאפשר לכל רב עיר לפתוח בית דין לגיור, ולגייר את הבאים בשעריו על פי עמדתו ההלכתית. מטרתה המוצהרת של ההצעה היא להתמודד עם סוגיית עולי מדינות ברית המועצות לשעבר, אשר מהווים חלק מהחברה היהודית במדינת ישראל ועלו אליה על פי חוק השבות, אולם אינם יהודים על פי ההלכה. המחשבה העומדת מאחורי החוק היא כי בתי הדין לגיור שיקימו רבני הערים יצליחו היכן שנכשל לכאורה מערך הגיור הממלכתי, ויביאו להגדלה ניכרת בהיקף הגיור בקרב קבוצת אוכלוסייה זו.

לצורך כך ביקשה ההצעה לקבוע בין היתר כי בניגוד למצב הקיים היום, בו נדרש אישור של הרב הראשי לישראל על כל גיור, גיורים שייערכו בבתי הדין שיוקמו מתוקף החוק לא יזדקקו לאישור שכזה. ההצעה החלה להתקדם בשלבי החקיקה בכנסת, תחילה בהסכמת הבית היהודי, לאחר שניתנה לאנשי הבית היהודי התחייבות לפיה החוק לא יובא לאישור בקריאה שנייה ושלישית בלי הסכמה על נוסחו המדויק. ההסכמה הייתה ברורה לכל הצדדים, אולם הופרה למעשה על ידי ראש הממשלה ואנשיו, בתמורה לתמיכת חברי סיעת התנועה בשלושה חוקים שדרשו מפלגות הקואליציה האחרות: חוק הגיוס, חוק המשילות וחוק משאל העם, שהועברו בכנסת כיחידה אחת. בשלב זה הובטח לסיעת התנועה כי חוק הגיור יקודם בוועדת החוקה, זאת למרות ההסכמה המוקדמת עם הבית היהודי.

החוק אכן קודם בוועדה, ואף הגיע לשלב שבו אושר נוסחו הסופי לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. על מנת להביא לאישור החוק בוועדה, נעשו ויתורים מצד יו"ר הקואליציה לטובת אנשי מפלגת העבודה בוועדה, אשר הפכו את הנוסח לבעייתי עוד יותר מבחינת אנשי הבית היהודי. בניסיון אחרון לעצור את החקיקה, הגישה חברת הכנסת אורית סטרוק בקשה להצבעה חוזרת (רביזיה), ובמקביל איימה סיעת הבית היהודי במשבר קואליציוני. איומי הבית היהודי עשו את שלהם, ראש הממשלה עצר את המשך קידום החוק להצבעה סופית וביקש מסיעות הבית היהודי והתנועה להגיע להסכמות על נוסח החוק. משא ומתן ארוך, שבמהלכו נכנסו לתמונה גם האינטרסים של התנועה הרפורמית, נכשל, והרב חיים דרוקמן, שנכנס לתמונה לבקשת ראש הממשלה, הציע ללכת במסלול עוקף של החלטת ממשלה.

ההחלטה, שנוסחה הסופי גובש עד ערב מבצע 'צוק איתן', מאפשרת הקמת בתי דין לגיור על ידי רבני הערים, אך לא שוללת את הצורך באישור הרב הראשי לכל גיור ולא נותנת מעמד חוקי לרפורמים, כפי שקיים בנוסח החוק שאושר.

כעת, לאחר שראש הממשלה סירב לעמוד מאחורי הפשרה, צפוי חבר הכנסת שטרן לדרוש את העלאת ההצבעה החוזרת בוועדת החוקה. הדרישה צפויה להתקבל מאחר שבראש הוועדה עומד ח"כ דוד רותם אשר מפלגתו, ישראל ביתנו, תומכת בחוק. בבית היהודי חוששים מאוד שההצעה עשויה לזכות לרוב בוועדה ובכנסת, ומציינים בחשש כי ראש הממשלה הבטיח להתנגד לחוק בכנסת אך לא הבטיח לעשות כל שביכולתו על מנת להכשיל אותו. גורמים במפלגה מציינים כי נתניהו מעריך שהעברת החוק בכנסת לא תפגע ביחסיו עם החרדים, אשר יתלו את החוק בבית היהודי ובסיעת התנועה. זאת בשעה שלדבריהם הסעיפים הבעייתיים ביותר בחוק, אלו המעניקים הישגים לרפורמים, הוכנסו דווקא לפי דרישת אנשי הליכוד ואנשיו של ראש הממשלה.

גורמים בכירים בסיעה מבהירים כי חוק הגיור הוא מבחינתם קו אדום מוחלט, והדרישה מנתניהו היא ברורה: לא לתת בשום אופן לחוק לעבור בכנסת. הגורמים מבהירים עוד כי אישורו הסופי של החוק בכנסת יביא לפרישת הבית היהודי מהממשלה.

במפלגת תקומה, המהווה חלק מסיעת הבית היהודי, בחרו אתמול (רביעי) להשמיע את איום הפרישה בגלוי. שר השיכון, אורי אריאל, אמר במהלך טקס הנחת אבן פינה בשכונת אחיסמך בלוד כי "יש כאלה שרוצים לפגוע בזהותה היהודית של מדינת ישראל ולהעביר את חוק הגיור. זה חוק רע מאוד שאסור בשום פנים ואופן שיעבור, ושנתמך בידי התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות שפועלות באופן אינטנסיבי לקעקע את דמותה היהודית של מדינת ישראל. אני אומר לכם בצורה הכי ברורה: אני אלחם בחוק הזה על מנת שלא יעבור. לא נשב בממשלה שמעבירה חוק אנטי יהודי".

"מהלך פוליטי של נתניהו"

חברת הכנסת אורית סטרוק מבהירה בשיחה עם 'בשבע' כי הסכנה שהחוק יעבור בנוסחו הגרוע היא מוחשית: "ראש הממשלה התחייב אמנם להצביע נגד, אבל הוא לא אמר שהוא יכשיל את החוק ואנשיו כבר מדברים על חופש הצבעה. לחוק הזה יש רוב בוועדת החוקה ורוב בכנסת, ומי שיהיה אשם בחקיקתו יהיה לא אחר מאשר ראש הממשלה. המהלך שנקט ראש הממשלה הוא מהלך פוליטי, שמנסה לרצות את החרדים מצד אחד ואת הרפורמים מצד שני. אנחנו חייבים להבהיר לראש הממשלה שאם החוק הזה יעבור, אישור החוק יהיה רשום על שמו ולא על שם אף אחד אחר".

בארגון 'נאמני הרבנות הראשית', אשר נלחם נגד החוק ונגד הצעת המחליטים בממשלה, לא נסוגים מהברכות לנתניהו למרות החשש שהחוק יאושר. הרב עמיטל בראלי, מראשי הארגון, אומר בשיחה עם 'בשבע' כי "מדובר בנקודת מפנה משמעותית מאוד. ראש הממשלה החליט לשים סכר לשיטפון הצעות החוק בנושאי דת ומדינה ולהתחיל להידרש לעניין. שינוי הכיוון ונקודת הציון הזו הם הדבר המשמעותי כאן. מדובר במערך שלם של חוקים נוספים שעומדים כעת על הפרק, ולכן צריך לברך על היוזמה של ראש הממשלה. נכון שאנחנו נצטרך עוד להיאבק נגד החוק הזה, כמו גם נגד חוקים נוספים, אבל זה לא מפחית ממשמעותו של הצעד שנקט ראש הממשלה".