תמיכה תמוהה. עמוס עוז
תמיכה תמוהה. עמוס עוזפלאש 90

הסופר עמוס עוז לא מצטער ששלח לרב המחבלים מראון ברגותי את ספרו "סיפור על אהבה וחושך" עם הקדשה אישית זאת למרות הביקורת הקשה שספג ואף כונה "בוגד".

בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" אמר עוז, "בעצם מאז 67' קוראים לי בוגד. כי מאז 67' אני בעד פתרון שתי המדינות. היו אז, אגב, כל כך מעטים שדגלו בפתרון הזה, שיכולנו לקיים כנס ארצי בתוך תא טלפון ציבורי. אני אולי הראשון שכתב שהכיבוש ישחית אותנו. אז כן, קראו לי בוגד. מאז ומתמיד. ובקיץ האחרון זה חזר בעוצמה. אבל לא רק לי קראו בוגד בקיץ האחרון. למי לא קראו בוגד?"

עוז מבהיר  למראיין, "אתה יודע, עליי מתקפות כאלה פועלות באופן הפוך: במקום להרתיע אותי הן מזקיפות אותי מבפנים. לפני זמן מה הוזמנתי לכנס כלשהו. אמרתי שם דברים חריפים וזכיתי לקריאות בוז רמות. דרשו להוריד אותי מהבמה. ובאופן מוזר זה מילא אותי גאווה".

"קודם כל, וולקאם טו דה קלאב, שנית, לפעמים, לא תמיד, אבל לפעמים – התואר בוגד הוא אות כבוד שאדם יכול לענוד אותו על הדש. אם נסתכל רגע אחורנית על המאה ה־20, רבים מן המנהיגים הגדולים של המאה ה־20 כונו בוגדים בפי חלק מבני עמם. צ'רצ'יל, כשפירק את האימפריה הבריטית; דה־גול, כשהוציא את צרפת מצפון אפריקה; בן־גוריון, כשהסכים לתוכנית החלוקה; בגין, כשפינה את כל סיני; סאדאת, כשבא לירושלים; רבין, כשעשה את הסכמי אוסלו; שרון, כשיצא מעזה; גורבצ'וב, כשפירק את האימפריה הסובייטית. לפעמים בוגד הוא תואר כבוד".

"לפעמים בוגד הוא מי שמעז להשתנות. ביום שיתחילו לקרוא לנתניהו בוגד, אדע שאולי זז משהו", אמר עוז והוסיף "אני לא יודע אם זה יהיה נתניהו, אבל אני אומר לך שהאיש שיוציא את ישראל מהשטחים, ויעשה מה שכולם יודעים עמוק בליבם שמוכרחים לעשות, כבר מתהלך בינינו. מי זה? אני לא יודע. אולי גם הוא או היא עוד לא יודעים".