לפני ימים אחדים קיבלה שבדיה החלטה להכיר בפלשתין כמדינה. בתגובה אמר שר החוץ אביגדור ליברמן כי "על ממשלת שבדיה להבין שהיחסים במזרח התיכון מורכבים יותר מרהיט להרכבה עצמית של איקאה".
שרת החוץ של שבדיה, מרגוט וולסטרום, מיהרה להגיב בריאיון ל‑CNN ואמרה: "אני חושבת שזה סימן לחוש הומור ואני אשמח לשלוח לו חבילה של רהיטי איקאה, והוא יראה שמה שצריך כדי להרכיב אותם זה קודם כול שותף. צריך גם לשתף פעולה וצריך הוראות טובות".
מוזר ששרת החוץ השבדית חושבת שיש הומור בטענה שהשגת שלום במזרח התיכון קשה יותר מהוראות ההרכבה של איקאה. שהרי כל מי שניסה להרכיב אי פעם כוננית של חברת הרהיטים השבדית ונשאר בסוף עם שני ברגים מיותרים, פלטה שהותקנה הפוך ושלוש גומיות לא מזוהות, יודע שזו דווקא פעולה מסובכת להפליא.
אבל יש עוד כמה הבדלים בין הרכבה של הסכם שלום באזור לרהיט של איקאה:
* המוצרים של ענקית הריהוט השבדית, איך נאמר את זה בעדינות, לא ידועים כבעלי השרידות הכי גבוהה בתעשייה. זה לא נורא אם מדובר בשולחן קפה לסלון, למשל, שאפשר להחליפו אחרי חמש שנים. אבל כשבונים הסדרי ביטחון באזור כמו המזרח התיכון, צריך לחשוב לטווחים קצת יותר ארוכים.
* מדריכי ההרכבה של איקאה משתמשים באיורים במקום בהסברים מילוליים. אבל בצורה זו כל אחד רואה את מה שהוא רוצה לראות. למה למשל מתכוון האיש שמראשו יוצאים סימני שאלה - שהוא רוצה לקבל ייעוץ טלפוני, או שהוא רואה מזווית העין מישהו מדאעש עם סכין גדולה?
* בניגוד לקטלוגים של איקאה, במזרח התיכון יש גם אנשים עם כאפיות ולא רק בלונדינים. טוב, בעצם זה כבר נכון גם בשבדיה.
* כשאצלנו מדברים על חללים, לא מתכוונים למקומות שאפשר לנצל לצורך פתרונות אחסון.
* ועניין אחרון: אצלנו אי אפשר להחזיר את המצב לקדמותו אחרי תשעים יום ולקבל את הכסף בחזרה בלי שאלות.