בישראל חיים כ‑320,000 איש שעלו לארץ מתוקף חוק השבות ואינם נחשבים כיהודים על פי ההלכה. אנשים אלה הם אזרחים שווי זכויות וחובות, הם חיים בתוכנו ומרגישים כישראלים ואף כיהודים.
מכאן נובע הצורך הגדול לנסות לקרבם אל תחת כנפי השכינה ולגיירם. כמובן, הדבר צריך להיעשות על פי ההלכה באופן ברור ומוחלט. לצורך כך הוקם בזמנו מערך הגיור שהיה בראשותו של הרב חיים דרוקמן שליט"א. במערך זה הוקמו בתי דין מיוחדים לגיור, ובמסגרתם התגיירו במהלך השנים עשרות אלפי בני אדם.
הצעת המחליטים שהתקבלה בתחילת השבוע בממשלה, נולדה בגלל רצונו של ח"כ אלעזר שטרן לחוקק חוק המאפשר להוסיף על בתי דין אלו בתי דין מקומיים שאינם כפופים לרבנות הראשית. המחשבה העומדת מאחורי רצון זה היא שאם בתי דין אלו לא יהיו כפופים לרבנות הראשית הם יקלו יותר ויוכלו לגייר אנשים רבים יותר. לצורך כך חבר שטרן לאנשי ישראל ביתנו ולכוחות נוספים בתוך הליכוד ויש עתיד על מנת לקדם חוק זה.
אנשי הבית היהודי התנגדו בכל תוקף לחוק זה, אשר שולל מהרב הראשי את הבלעדיות בנתינת תעודות גיור ויוצר מצב שבו מערכת הגיור עובדת על פי כללים שאינם אחידים ואינם מוכרים על ידי הרבנות הראשית. בתום משא ומתן ארוך עם כל הצדדים הנוגעים בדבר, ובתיווכם של הרב דרוקמן והרב צפניה דרורי, הוסכם כי במקום חוק שהוא קבוע ומוחלט תובא לממשלה הצעת מחליטים המסדירה את העניין. הצעה זו מאפשרת הקמת בתי דין נוספים לגיור, אולם בתי דין אלה יעבדו על פי הנחיותיו של ראש מערך הגיור.
לפני שבועות אחדים נבחר לעמוד בראש מערך הגיור הרב יצחק פרץ. הרב פרץ נבחר על ידי ועדת איתור שבראשה עמד הראשון לציון הרב יצחק יוסף, כך שהוא מקובל על הרבנים הראשיים. ראש מערך הגיור יהיה זה שיקלוט את הדיינים המקומיים ויוכל להנחותם מבחינת הלכתית. הוא גם יהיה ממונה על הרכב מיוחד לערעורים שיוכל לדון בהחלטות בתי הדין המקומיים.
בנוסף לכך תוקם ועדת היגוי בהשתתפות הרב חיים דרוקמן, הרב צפניה דרורי, הרב נחום אליעזר רבינוביץ', הרב יעקב מדן וראש מערך הגיור הרב יצחק פרץ, שתקבע קווים מנחים לעבודת בתי הדין החדשים. עצמאות בתי הדין, על פי הצעת המחליטים, היא רק לגבי ההתייחסות לאדם המסוים שרוצה להתגייר, כפי שקורה גם היום. אולם את העקרונות המנחים ואת העקרונות ההלכתיים ימשיך לקבוע ראש מערך הגיור הכפוף לרב הראשי, יחד עם ועדת ההיגוי.
הצעת מחליטים זו איננה באה במקום חוקים קיימים או החלטות ממשלה קודמות שבהן נאמר במפורש שהרב הראשי הוא הסמכות ההלכתית העליונה הקובעת בענייני הגיור, ולכן גם על הצעה זו חלות ההחלטות הקודמות. בסופו של דבר, על מנת שגיור יוכר במדינת ישראל יש צורך בקבלת תעודת המרה, שהיא בעצם תעודת גיור. גם לאחר קבלת ההחלטה החדשה אין שינוי כלשהו בעניין זה. ברור שהצעת המחליטים שהתקבלה בממשלה שומרת על מעמדה של הרבנות הראשית כגוף שמנחה מבחינה הלכתית את מערך הגיור במדינת ישראל.
ראוי לציין כי החלטה זו נוסחה על פי הכוונתו של מו"ר הרב חיים דרוקמן והרב צפניה דרורי ואף קיבלה את הסכמתם של זקני רבני הציונות הדתית - הרב יעקב אריאל, הרב צפניה דרורי, הרב נחום אליעזר רבינוביץ, הרב זלמן מלמד, הרב חיים שטיינר ועוד.
לסיום, חשוב להעיר הערה עקרונית. ישנה מגמה בקרב רבנים מסוימים להציג את הוויכוח על חוק הגיור ועל חוקים נוספים בענייני דת ומדינה, כך שנראה שסיעת הבית היהודי איננה מתייעצת עם רבני הציונות הדתית ואיננה שומעת בקולם. הצגת דברים זו מסולפת ומעוותת. העובדה היא שבתחומים אלו מתייעצת הסיעה עם הרב דרוקמן ועם מרבית זקני רבני הציונות הדתית, ומקבלת באופן מוחלט את דעתם. הרב דרוקמן עצמו משקיע זמן ומאמץ רב בנושאים אלו. כידוע יש לבית היהודי רק 12 מנדטים, ולכן יש צורך בשיקול דעת רחב כיצד להתנהל ומה הם הקווים האדומים בכל עניין ועניין.
נדמה לי שהבעיה המרכזית איננה אצל נציגי הציבור שלנו, אשר יודעים לנהל את הצדדים הפוליטיים ולקבל החלטות מתוך התייעצות הדדית ומתוך שמיעה לגדולי רבנינו. הבעיה העיקרית היא חוסר השיח הקיים בעולם הרבני שלנו. במקום לנהל שיח פנימי והחלפת דעות מתוך ניסיון להגיע להבנה בין בתי המדרש המרובים והמגוונים של הציונות הדתית, מתוך כבוד והערכה הדדיים, ישנם כאלה שמחפשים עבודה קלה ומשמיצים את הפוליטיקאים.
יתכבדו נא אותם רבנים חשובים שמתנגדים לחוק הגיור או לחוקים אחרים ולצעדים אחרים ויבואו בדברים של טעם וכבוד הדדי עם זקני רבותינו המוזכרים, כי איתם הוא הוויכוח ושם הוא המקום ללבן ולברר את הדברים. אם נזכה ורבותינו הזקנים, זקנים בדעת ובגדלות בתורה, ידונו בדברים יחדיו והציבור הרבני כולו יקבל את דברם, נזכה שיתקיימו בנו דבריו הנפלאים של מרן הראי"ה קוק זצ"ל על תלמידי חכמים שמרבים שלום בעולם, "וכל בניך לימודי ה' - כי כולם יכירו שכולם, גם ההפכים בדרכיהם ושיטותיהם כפי הנראה, המה כולם לימודי ה' ובכל אחת מהנה יש שתתגלה על ידו ידעת ה' ואור אמיתו". התנהלות כזו תוסיף כבוד לתורה ותחזק את ההבנה בקרב הציבור הרחב בדבר הצורך לשמוע לגדולי התורה, הבנה שקיימת ברוך ה' אצל נציגי הציבור שלנו.