שיחות עם אנשי שתי המפלגות מלמדות כי הצדדים מעוניינים לפחות בריצה ברשימה אחת, אולם בנוגע למתווה שבו תתבצע הריצה המשותפת קיימת מחלוקת בין הצדדים.
בבית היהודי מבקשים לבצע את האיחוד בדרך של מיזוג, שבו הופכות שתי המפלגות לגוף אחד על בסיס מפלגת הבית היהודי וחוקתה שאושרה לפני חודשים ספורים, תוך נכונות לתיקונים מוגבלים. באיחוד הלאומי, מנגד, מבקשים ליצור איחוד בין שתי המפלגות לסיעה אחת, תוך שמירה על המבנה המפלגתי הקיים, בדומה למבנה הריצה המשותפת לכנסת הנוכחית.
במקביל לעיסוק בשאלת מתווה האיחוד הטכני בין המפלגות, צפויה להתחיל בימים הקרובים הידברות בין שתי המפלגות גם בסוגיית המצע הרעיוני שעל בסיסו תצא לדרך הרשימה המשותפת. ההידברות בנושא זה תיפתח בהתאם לדרישת האיחוד הלאומי, והצוות שמונה לצורך כך כולל שני נציגים מכל צד. נציגי הבית היהודי הם השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך ומנכ"ל המפלגה ניר אורבך. נציגי האיחוד הלאומי לצוות הם חברת הכנסת אורית סטרוק ומנכ"ל המפלגה אופיר סופר. המשא ומתן בפועל טרם החל.
בשיחה עם 'בשבע' מסבירה סטרוק מדוע החליטו באיחוד הלאומי לבקש לדון בשאלת המצע הרעיוני כבר כעת: "אנחנו ביקשנו את הקמת הצוות לאור החששות שעלו אצלנו, שמפלגת הבית היהודי תשנה את פניה באופן משמעותי לקראת הקדנציה הבאה, הן בהיבט הפרסונלי והן בהיבט של היעדים והציבור שאליו היא מחוברת. המטרה היא לברר על בסיס איזה מצע רעיוני אנחנו יכולים ללכת ביחד. בקדנציה הנוכחית תפקדנו די טוב, יש כאלו שאומרים אפילו שתפקדנו מצוין. החבירה בין שתי המפלגות הייתה חבירה טובה והצלחנו להגיע לעמק השווה בסוגיות מהות וסוגיות התנהגותיות שבהתחלה לא הייתה לגביהן הסכמה. השאלה היא האם קוד ההתנהגות הזה יישמר או ישתנה, ואם ישתנה כיצד וכמה הוא ישתנה".
סטרוק מציינת כי הבסיס לחשש משינוי דרכה של המפלגה הוא התחושה, המבוססת הן על שיחות אישיות עם אנשי הבית היהודי והן על פרסומים בתקשורת, לפיה קיימת שאיפה בבית היהודי לשנות את הקו בחלק מההיבטים הערכיים. "הדברים נאמרים בצורה כזו או אחרת. אנחנו שומעים ממי שמכונים ראשי הבית היהודי שיש להם מגמות לשנות את פני הדברים בנושאים הללו. עולים חששות והדברים צריכים להתברר מראש".
בתשובה לשאלה מה הם הנושאים שצפויים לעלות בהידברות בין המפלגות, נתנה סטרוק שורה של דוגמאות, מרביתן מתחום יחסי דת ומדינה. "ניקח לדוגמה את נושא הנישואין האזרחיים. בתחילה נשמעו קולות שונים מכיוונו של הבית היהודי, אולם לאחר הידברות בין הצדדים ולאחר יום עיון שקיימה הסיעה ובו הופיעו לפניה ארבעה מבכירי רבני הציונות הדתית, הנושא נגנז לחלוטין והסיעה קיבלה החלטה ברורה שאין לזה מקום. אנחנו רוצים לוודא שהנושא הזה לא יחזור לשולחן פעם נוספת לאחר הבחירות, עקב שינוי הרכב הרשימה או רצון לרצות קהל בוחרים שונה. אותו דבר לגבי שמירת שבת במרחב הציבורי. שמענו על כך ארוכות באחד מימי העיון שערכה השיחה עם רבני הציבור הציוני-דתי. האם זה הולך להשתנות או לא, זו שאלה שצריך לדון בה. כך גם נושא מעמד הרפורמים והקונסרבטיבים, שבתחילת הקדנציה הייתה זליגה לכיוון הזה שאחר כך תוקנה, ואנחנו רוצים לוודא שלא תהיה זליגה נוספת". סטרוק ציינה עוד שורה של נושאים מתחומי דת ומדינה, אך הדגישה כי ההידברות תכלול גם סוגיות כדוגמת שלמות הארץ ונושאים חברתיים שונים שהם בנפשו של האיחוד הלאומי.
השר אורי אורבך אומר ל'בשבע' כי להערכתו המשא ומתן יכול וצריך להסתיים בהצלחה. "המטרה היא למצוא נוסח שיבטא את הרצונות של שתי המפלגות ויהיה מקובל על הדעות השונות. ההבדלים הם לא כל כך גדולים, זה יותר הבדלים של דגשים וניואנסים. באופן פרקטי אנחנו מסתדרים טוב מאוד ואין סיבה שבעתיד זה לא יהיה כך, אלא שצריך לנסח את זה לנייר אחד כי הכוונה היא לעשות מפלגה אחת. באחדות כל אחד רוצה למזוג לתוך הנייר המשותף את הערכים שלו כך שהם יקבלו בולטות גדולה יותר. אפשר ליצור ניסוח מוסכם".
עם זאת, השר אורבך מבהיר כי לדעתו צריך להיות שינוי בעמדות הסיעה המשותפת בקדנציה הבאה, בסוגיות דת ומדינה. "אני מקווה שהעמדות תהיינה שונות. אני חושב שאנחנו צריכים ללכת לכיוונים הרבה יותר פתוחים בסוגיות הללו של דת ומדינה ממה שאנחנו עושים היום. ברור עם זאת שכמו בכל משא ומתן, גם כאן נצטרך להגיע להסכמות ולפשרות. לא כל דבר גם צריך לנסח מראש, יש גם פרקטיקה שתלויה בדברים כמו הרכב הנבחרים ואפילו ההרכב הקואליציוני שיהיה אחרי הבחירות. יש שורה ארוכה של משתנים שיכולים להשפיע על מה שיקרה בסוף".