נתנאל רואי עראמי הי"ד
נתנאל רואי עראמי הי"דבאדיבות המשפחה

בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל הבוקר את בקשת משפחת עראמי, שהוגשה באמצעות עו"ד חור אוריאל ניזרי מארגון 'חננו', להסיר חלקית את צו איסור הפרסום מעל הפרשה. בעקבות זאת הותר לפרסום כי נתנאל רואי עראמי הי"ד, שנרצח בעת עבודתו בסנפלינג בפתח תקווה, נרצח על רקע לאומני בפיגוע שבוצע בידי ערבים.

השופטת מרב גרינברג אשר דנה בבקשה התירה לפרסם כי "בתיק החקירה נעצרו ונחקרו על ידי שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל שלושה חשודים בחשד שהיו מעורבים בגרימת מותו ממניע לאומני. השלושה שוחררו לאחר חקירה ארוכה, וזאת לאחר בחינת התיק בפרקליטות, ומאחר שלא נמצאה הצדקה משפטית להמשך מעצרם. החקירה נמשכת". בנוסף לכך התיר בית המשפט לפרסם כי בני משפחת עראמי קיבלו מהמשטרה מסמך המאשר את היותם נפגעי פעולות איבה. המסמך משקף, כאמור, את עמדת השב"כ בעניין.

עו"ד חור אוריאל ניזרי מארגון 'חננו' תקף לאחר הדיון את הנהגת המדינה ואת נשיא המדינה: "חשוב לומר כי עד עתה לא יצר קשר עם בני המשפחה אף גורם ציבורי וממשלתי, על אף שהדברים היו ידועים וברורים. כמו כן אנחנו מבקשים את נשיא המדינה, כמו שידע להגיע לנפגעי פעולות האיבה האחרים שיגיע לבוא ולנחם את המשפחה כאזרח מספר אחד, עת נרצח נתנאל עראמי בגלל היותו יהודי".

"אנו מודים לבית המשפט על החלטתו ואנחנו קוראים לרשויות השלטון השונות לבוא ולעשות את תפקידן. אנחנו קוראים לשב"כ ולמשטרה להמשיך ולחקור ולבצע את פעולות החקירה הנדרשות. יחד עם זאת אנחנו כואבים ומצרים על כך שהיינו צריכים להתגלגל עד לפתח של בית המשפט כדי לקבל את המובן והברור מכול", הוסיף עו"ד ניזרי.

אמו של נתנאל עראמי, מרים, בירכה אף היא על החלטת השופטת: "חשוב לנו שיפרסמו את הדברים, שכולם ידעו את האמת וידעו שנתנאל יצא לעבודה ולא חזר, אלא נרצח על היותו יהודי. כל סתימת הפיות וניסיונות הטיוח לא יצליחו. אנחנו הבטחנו לנתנאל לפני שבועיים, כשהיינו אצלו בבית העלמין ביום ההולדת שלו, שאנחנו לא ננוח ולא נשקוט עד שיימצאו הרוצחים".

האם הוסיפה ותקפה את הרשויות, שלא נתנו למשפחה את הגיבוי הציבורי הראוי. "אנחנו כועסים על זה שאף גורם ממשלתי כמו נשיא המדינה וראש הממשלה לא הגיעו לנחם אותנו ואפילו לא ניחמו אותנו בטלפון. את אבו-חדיר כולם ניחמו, כנראה בשבילם הוא יותר חשוב מהדם של הבן שלי".

במהלך השנים האחרונות נרשמו כמה מקרים שבהם חל עיכוב בהכרזה על חללי פעולות איבה ככאלו. מקרה בולט אחד הוא סיפורו של הרב משה טלבי הי"ד מחספין, אשר נמצא ירוי בראשו סמוך לכניסה ליישוב רבבה בשומרון. תחילה קבעה המשטרה כי מדובר בהתאבדות, ורק לאחר שלוש שנים הוא הוכר כחלל פעולות איבה. מקרה בולט נוסף, שבו נמשכה תקופת אי הוודאות זמן קצר הרבה יותר, הוא רצח אשר פלמר ובנו יונתן הי"ד. תחילה נמסר מכוחות הביטחון כי מדובר בתאונה, אך בהמשך התברר כי השניים נהרגו מפגיעת אבן שנזרקה ממכונית נוסעת. רוצחיהם אף נתפסו והועמדו לדין.