רות קלדרון
רות קלדרוןצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחסת חברת הכנסת ד"ר רות קלדרון (יש עתיד) לעמדתה האישית ולעמדת מפלגתה לחוק הלאום ומדבריה נראה כי גישור על הפערים בסוגיה בהחלט ייתכן.

"חוק הלאום הוא חוק חשוב מאוד בעיני. זה חוק שמגדיר את זהותה של מדינת ישראל כבית לעם היהודי ולכן צריך לדון בכל סעיף שבו", אומרת קלדרון שיחד עם חברת הכנסת שקד והשרה לבני ניסו לנסח את החוק מחדש ובאופן מוסכם על כל מרכיבי הקואליציה.

לדברי קלדרון היא וחברותיה לקואליציה הגיעו לנוסח מוסכם הכולל בתוכו שוויון אזרחי מלא לבני כל הדתות והגדרת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. היא עצמה קיוותה שהסאגה הסתיימה עם ההגעה להסכמה אך אז, כך לטענתה, הגיעו חברי הכנסת לוין ואלקין והודיעו כי הנוסח אינו מקובל עליהם.

"אלקין רצה לחזור לנוסח שלו", אומרת קלדרון הסבורה כי החולקים עימה על חוק זה הינם "אנשים רציניים ומעמיקים", כהגדרתה וככאלה היא הייתה יכולה להגיע איתם לכדי הסכמה.

כשהתבקשה לתאר את הבעייתיות שהיא מוצאת בחוק במתכונת אלקין אומרת קלדרון כי כמיעוט ביקשו היהודים לעצמם בכל מקום שוויון וחופש דת ו"לא עולה על דעתנו שכאשר נהיה ריבונים לא ניתן את זה למיעוטים".

"בחוק של דיכטר ואלקין יש הורדה ממעמדה של הערבית ללא צורך, יש אמירה מסוכנת שההלכה היהודית תכריע במקומות שבהם יש ספק. אותי זה מפחיד. אנחנו מסתכלים על כל מה שקורה סביבנו וכאישה וכחילונית לא הייתי רוצה לחיות על פי ההלכה. יש גם סעיף מתוחכם שאומר שחוק זה מבטל חוקים אחרים", מונה קלדרון את רשימת הסעיפים הבעייתיים בעיניה בחוק הלאום שניסח חבר הכנסת אלקין.

עוד היא מוסיפה ומציינת כי חוק זה קובע כי ליהודים יהיו זכויות לאומיות ואישיות ואילו לערבים לא. המשמעות של הדברים, כך לדבריה, היא היעדר יכולת של ערביי הארץ להשקיע בתרבותם שכן תרבות היא פן לאומי ולא פן אישי של זכויות. "אני מאוד רוצה שנשקיע בתרבות יהודית אבל לא על חשבון בני דתות אחרות. שיקבלו גם הם את הזכות למוסדות תרבות וערבי תרבות". לדבריה בהתייעצות עם מומחים כפרופ' גביזון וכפרופ' קרמניצר נאמר לה ששוויון אישי כולל אך ורק את הזכויות הפרטיות של האדם ולא את הזכויות התרבותיות קבוצתיות שלו ופגיעה בזכויות אלה לא מקובלות עליה.

"אני מבינה את דאגתם של עמיתי שאם יהיה שוויון יבוא המיעוט המוסלמי ויגיד שזו המדינה שלהם ולכן הם רוצים לממש כאן מדינת לאום. זה דבר שמאוד מאיים עלי, אבל אני אומרת שכל עוד נהיה רוב, ואם נספח את כל השטחים יש סכנה כזו, אז אין אפשרות לקבע זהות של מדינה בחוק כי אז אתה שולט על רוב בידי מיעוט זה אף פעם לא נגמר טוב בתולדות האנושות".

בהמשך הדברים סיפרה קלדרון כי ביום שלישי הקרוב בכוונתה להביא לכנסת את מגילת העצמאות על מנת לבחון את חברי הכנסת אם יסכימו לחתום עליה גם כיום. היא מזכירה כי בעבר כבר הגישה הצעה ולפיה יוענק למגילת העצמאות מעמד של חוק יסוד. "כששמו על השולחן את חוק הלאום, שהוא מאוד מאיים, חשבתי שהפתרון שיוכל לשתף את כולנו הוא ללכת לפעם האחרונה שכולם הסכימו, למגילת העצמאות, ולאשש אותה", היא אומרת.

באשר לתגובה הצפויה מחברי הכנסת הערבים להצעתה לחתום על מגילת העצמאות אומרת קלדרון כי זכותו של הציבור לדעת מי מבין הנבחרים שלו נכון ומוכן לחתום על הטקסט הקנוני המקובל הזה.

באשר לנוסח המוצע של חוק הלאום סבורה קלדרון כי הדבר מעורר את זעם העולם וזעם העולם היהודי. "לא ראיתי דאגה כזו של קהילות בעולם אי פעם. גילויי דעת מאמרים וכתבות מודאגות. הם האחים שלנו וזה הבית הלאומי גם שלהם".

לקראת סוף הדברים נשאלה קלדרון כיצד היא רואה את עתידה של הקואליציה הנוכחית והאם אכן אנחנו בדרך אל הקלפיות. לדבריה "לא נכון ולא אחראי ללכת עכשיו לקלפיות. זה עולה המון כסף ומשאיר את המדינה בהמתנה של חצי שנה. ראש הממשלה הכניס את המושג יהודית ודמוקרטית וגם שוויון, זה צעד ענק קדימה. לדעתי האישית, ואני לא אומרת את דעתו של ראש המפלגה שלי שר האוצר, אם לצד זה יירד סעיף ההלכה היהודית על המשפט, סעיף שהוא דבר לא נכון מבלי לפגוע במשפט או בהלכה, ואם יתווסף שוויון אזרחי נוכל להביא לציון גואל".

ואם יוסדר עניין חוק הלאום, האם אז יכולה הקואליציה המתקוטטת הזו לשרוד? קלדרון לא נשמעת בטוחה. לדבריה היא אמנם רק שנתיים בפוליטיקה אך  התחושה היא שיש רצון לשמר את המריבות בקואליציה, אולי לצרכי פריימריז. "יש משבר מתמשך שבכל שבוע או שבועיים משנים לו את הכותרת. יש אינטרס להישאר במחלוקת. אולי זה בגלל הפריימריז בליכוד אבל אני שואפת שלא נעשה עוול לציבור על חשבון פוליטיקה אישית. לא לשם כך נבחרנו".