לא מכירים את ההיסטוריה הרגשית של היולדת
לא מכירים את ההיסטוריה הרגשית של היולדתצילום: פנימה

פעמים רבות יוצא לי ללוות נשים בלידה שבעיניי הייתה מדהימה, חוויה מכוננת, מעצימה ומרוממת, אבל אז אני שומעת את היולדת מספרת לחברותיה ולמשפחתה על חוויית לידה קשה ולעתים אף טראומטית.

ומאידך, לעתים יולדת שחוותה לידה קשה, ארוכה ומתישה, יוצאת מרוממת ומחוזקת, שמחה ומאושרת. לא אחת מצאתי את עצמי חוככת בדעתי מה גורם להבדל התהומי הזה. הרי כל היולדות הן נשים. נכון, אמנם עם הבדלי דת, גזע וגיל, אך בכל זאת – מהו הגורם שמשפיע על השוני העצום בחוויית הלידה?

מהי טראומה? 
מקור המושג טראומה הוא בשפה היוונית, ומשמעותו פצע שנוצר באופן פתאומי. באחת מהגדרותיה, טראומה היא אירוע מחוץ לטווח ההתנסות היומיומית של האדם, בו נשקפת סכנה לשלמות גופו או נפשו. במהלך האירוע האדם חווה פחד עמוק, חוסר אונים ואימה. 

אנחנו, הצוות המיילדותי, מודע להיסטוריה המיילדותית, המשפחתית והרפואית של היולדת. אך מהו המטען הרגשי שאיתו היא מגיעה לחדר הלידה? כל יולדת והסיפור שלה. כל יולדת מביאה  איתה מחייה האישיים מטען אישי גדוש ולא תמיד פשוט. זה יכול להיות, למשל, טראומות שחוותה, פגיעה מינית או לידת טראומטית אחרת בעבר. 

יולדת שחלמה על לידה לדנית נטולת התערבויות וצוות רפואי שקט בחדר ופסטורליה ויילוד שש  וצווח עליז ומאושר, אך משהו בלידה הזו השתבש וציפיותיה לא מומשו; אישה שנלקחה ממנה תחושת השליטה; אישה שחוותה לידה כואבת במיוחדת – ארוכה או חטופה; אישה שהרגישה כחפץ בחדר לידה, כרואה ואינה נראית; מילה שנאמרה לא במקום, תחושה של חוסר פרטיות וחוסר אונים; אישה שמרגישה שכל עולמה חרב עליה משום שלא הגשימה את חלומה למימוש נשיותה בלידה רגילה מפני שנלקחה לניתוח קיסרי; אישה שחוותה את הצוות הרפואי כלא מועיל, ועוד ועוד.

ספרי לי מה עבר עלייך
חוויות לידה מן העבר ואירועים טראומטיים אחרים נחקקים עמוק בזיכרונה הפנימי של היולדת, אשר מתעורר במלוא העוצמה - ואף בעוצמה רבה יותר - בסיטואציה דומה, בשעת משבר, על אף השינוי במקום ובזמן. זאת משום שאישה שלא עיבדה את הטראומה בצורה נכונה, הדחק יצוץ אצלה שוב ושוב. הלידה, המכונה משבר, היא אירוע קיצון. אז תחווה האישה את הסטרס - הצפה של מערכת העצבים, חוסר ויסות ורעלים רבים במוח ובגוף. 

עצתי ליולדת: טפלי בעצמך, עַבּדי את החוויה בדרכים המגוונות הקיימות לטיפול ולעיבוד הטראומה. אל תשאירי אצלך צלקות, כי הן חודרות פנימה. צלקות אלה הולכות ומעמיקות, הולכות ומתעצמות עם הזמן.

יולדת יקרה, לטראומות, למשברים, לכישלונות ולפחדים שאת מגיעה איתם לחדר הלידה, אנו כמיילדות איננו מודעות. אנא, הושיטי לנו יד, שתפי אותנו, ואנו נחפש את הכוחות הטמונים בך ואת המשאבים שיעזרו לך להתמודד בחוויה האישית והכל כך מיוחדת שלך. אנחנו כאן בשבילך ברגע העוצמתי, שבו שמים וארץ חוברים יחדיו. בסייעתא דשמיא. 

פורסם לראשונה ב'פנימה'
לרכישת מנוי לחצי כאן