יאיר לפיד וציפי לבני
יאיר לפיד וציפי לבניצילום: יונתן סינדל, פלאש 90

1

בדרך כלל פירוק הקואליציה ופיזור הכנסת לאחר פחות משנתיים אינו טוב ואינו רצוי. אבל על פירוק הקואליציה הנוכחית אין להצטער, ואת הקדיש עליה מומלץ לומר במנגינת "שושנת יעקב צהלה ושמחה".

שום דבר עוד לא מובטח, לא ניצחון הגוש הימני-דתי בבחירות למרות הסקרים המבטיחים, ואפילו לא עצם היכולת לשקם את הלכידות של הגוש הזה לאחר הנזק שספגה בקדנציה הנוכחית. אבל קִצה של הקואליציה עתירת המגרעות הזאת בהחלט מעורר תקווה לקואליציה אחרת. גם אם יתקיימו רק חלק מהתקוות והציפיות, זה יצדיק בגדול את פירוקה של הקואליציה היוצאת בדמי ימיה.

2

בקואליציה הבאה, יש לקוות, יוכל ראש הממשלה לעמוד מול הלחץ המדיני הבינלאומי כשבכירי שריו מגבים אותו ולא מחבלים במאמציו. כאשר העולם כולו מתגייס נגד העמדה הישראלית ובעד הפלשתינים, כרסום בעמדתה המדינית של ישראל על ידי שותפים בכירים בממשלה הוא בגדר חתרנות בלתי נסבלת. קשה מאוד עד בלתי אפשרי לייצב עמדה מדינית ולהגן עליה כאשר יורים עליך מתוך הנגמ"ש. אפשר להקשות מדוע בחר נתניהו להעלות טענות כאלו כלפי לבני ולפיד דווקא כעת, אבל השאלה היותר קשה היא מדוע וכיצד הוא הסכים לסבול את ההתנהגות הזאת עד עכשיו.

3

בקואליציה הבאה, יש לקוות, אפשר יהיה לקדם באופן משמעותי את שיקום מעמדן וסמכותן של הכנסת, הממשלה ושאר רשויות השלטון שכורסמו אנושות בידי בג"ץ, היועץ המשפטי ושאר בעלי תפקידים משפטיים למיניהם. זאת לאחר שבקואליציה הנוכחית תיק המשפטים הבכיר והמשפיע הוענק בנדיבות חסרת אחריות לנציגת השמאל בממשלה ציפי לבני. היא מצדה עשתה הכול כדי שהמיעוט השמאלני ימשיך לנהל את המדינה באמצעות הסמכויות המופרזות שמערכת המשפט המוטית שמאלה ניכסה לעצמה מבלי שהוסמכה לכך.

בכובעה הנוסף כיושבת ראש ועדת השרים לחקיקה התכוונה לבני לבלום את יוזמת סעיף ההתגברות של איילת שקד ויריב לוין, שנועד להחזיר לכנסת את האפשרות לשקם חוקים שבג"ץ ביטל. מותר לקוות ששר המשפטים הבא יהיה בעל השקפה יהודית-לאומית המתנגד לאקטיביזם משפטי, ומאמין שהחלטות ממלכתיות בנושאים שאינם משפטיים כמו גיוס בני ישיבות או היחס למסתננים צריכות להתקבל בידי נבחרי העם ולא בידי משפטנים ממונים. לאחר הבחירות תורכב מחדש גם הוועדה לבחירת שופטים, שהרכבה בקדנציה הנוכחית היה מוטה שמאלה במידה שלא ראינו מזמן. יש לקוות ששר משפטים ימני ונקי כפיים שמורא היועמ"ש אינו מוטל עליו ימצא את הדרך כיצד להשיג קצת יותר איזון אידיאולוגי בהרכב שופטי בג"ץ.

4

בקואליציה הבאה, יש לקוות, מפלגת הבית היהודי לא תצטרך לעמוד לבדה בחזית המערכה לבלימת חקיקה לא רצויה בענייני דת ומדינה. בקואליציה היוצאת היו כמה כישלונות כתוצאה מטעויות פוליטיות וחוסר תיאום עם רבנים בתחילת הדרך, תפיסות אידיאולוגיות ליברליות של חלק מראשי המפלגה, הרצון לקרוץ לבוחר החילוני וכוחה הפוליטי המוגבל של מפלגה דתית יחידה בקואליציה של מפלגות שאינן דתיות. אם נזכה ותקום לאחר הבחירות קואליציה של נתניהו עם שותפותיו הטבעיות ובתוכן המפלגות החרדיות, אפשר יהיה לסמוך על ש"ס ויהדות התורה שכבר יעשו את רוב העבודה. הבית היהודי יוכל להתמקד בשיפור שירותי הדת וביעור כל מיני בעיות שהשתרשו בהם. החרדים מצדם יפיקו את לקחי עלייתו של לפיד, יבינו את מגבלות הכוח הפוליטי ויימנעו מלכפות על ראש הממשלה צעדים שבסופו של דבר יקימו את הציבור החילוני גם עליו וגם עליהם.

5

בקואליציה הבאה, יש לקוות, יהיה לנו קבינט מדיני-ביטחוני בעל אוריינטציה אופנסיבית ולא דפנסיבית. מערכות כמו מבצע 'צוק איתן' ינוהלו מתוך חתירה ברורה להכריע את האויב בתוך זמן קצר. נפתלי בנט, ראש המפלגה השנייה בגודלה (בהנחה שישכיל להתגבר על המשבר עם האיחוד הלאומי), יחזיק באחד משני התיקים הבכירים.

כשר החוץ הוא יידע לייצג בגאון את עמדת ישראל מול נציגי מדינות זרות ולהוכיח את צדקתה בתקשורת העולמית, ויחולל מהפכה במדיניות ההסברה של ישראל. לראשונה מאז ימי ממשלת שרון יחזרו נציגי ישראל בעולם להסביר את האסון שבהקמת מדינה פלשתינית.

כשר הביטחון, הגישה התקיפה שלו תכניס את אויבי ישראל למגננה. כבלים של הומניטריות מזויפת שרק עולה ביותר קורבנות משני הצדדים יוסרו מעל ידיהם של לוחמי צה"ל. לראשונה מזה שנים רבות ירגישו היהודים תושבי יו"ש שהם חיים תחת שלטון ידידותי ולא עוין. תוכניות מתאר לפיתוח היישובים לא יעוכבו ומאחזים בלתי מוסדרים יוכרו ויאושרו. המנהל האזרחי ביו"ש יפסיק לראות את עצמו כממלכה אוטונומית שמנהלת מדיניות משל עצמה ויתחיל לבצע את הוראות הדרג המדיני.

6

בקואליציה הבאה, יש לקוות, יימסר תיק האוצר לשר בעל ניסיון פוליטי, ידע כלכלי ומסוגלות לשיתוף פעולה פורה עם ראש הממשלה. המצב הכלכלי הרגיש אינו מאפשר את השארת התיק הכלכלי הבכיר בידיים חובבניות המונעות על ידי ראש פופוליסטי שמייצר יוזמות כמו מע"מ אפס שכל הכלכלנים מתנגדים להן. יש לקוות ששר האוצר הבא יידע לדאוג גם לעשירונים התחתונים ולא רק למעמד הביניים שאותו סימן כקהל הבוחרים שלו. יש לקוות שהוא יראה בילודה ערך לאומי שהמדינה מעוניינת לתמוך בו, ולא נטל מעיק שבאחריות הכלכלית עליו צריכים לשאת ההורים לבדם.

7

בקואליציה הבאה, יש לקוות, יהיו למפלגת השלטון יותר מ‑18 מנדטים. בניגוד למה שניסו למכור לנו מי שקידמו את העלאת אחוז החסימה, את יכולת המשילות בישראל משבשות לא המפלגות הקטנות והאידיאולוגיות אלא מפלגות מצב רוח בינוניות שגורעות חלק משמעותי הרבה יותר מכוחן של המפלגות הגדולות. המצב החד-פעמי הזה, תוצאה של צירוף מקרים נדיר ובעייתי ביותר, הוא אחת הסיבות העיקריות להתערערות הקואליציה היוצאת.

הקואליציה הבאה, יש לקוות, תהיה האחרונה בראשות בנימין נתניהו. אין כרגע אלטרנטיבה משכנעת, אבל הוא עצמו צריך לדאוג שתצמח אלטרנטיבה כזו. לא כדאי לנתניהו להיזכר כמי שהתעקש להחזיק בכיסא ודאג לסלק מדרכו כל יורש פוטנציאלי. הפופולריות הלא גבוהה שלו מספיקה כרגע רק משום שהוא נתפס כברירת מחדל עדיפה לעומת מתחריו הפחות מוכשרים או פחות מנוסים. מוטב שיבחר לעצמו מועד פרישה ואולי גם ישפיע על זהותו של יורשו מאשר שילך הביתה רק לאחר שהציבור ימאס בו.

בזכות ליברמן

אפשר היה לוותר על ההליכה לבחירות ולהרכיב קואליציה ימנית-דתית בכנסת הנוכחית, כשהחרדים נכנסים לקואליציה במקום לפיד. האפשרות הזאת נחסמה על ידי אביגדור ליברמן, שהודיע שלא יהיה שותף בקואליציה כזאת.

האם המתנחל מנוקדים מתכוון להצטרף לאחר הבחירות לקואליציית שמאל ולמנוע הקמת ממשלה לאומית? האם הוא רואה את עצמו מתאים לראשות הממשלה ומקווה לעמוד בראש הקואליציה הבאה? מאז שליברמן בחר להציל את אהוד אולמרט ולהצטרף לקואליציה הקורסת שלו לאחר הכישלון במלחמת לבנון השנייה, אני כבר לא מנסה להבין את מניעיו של הפוליטיקאי הכי חידתי בישראל. כך או כך, מערכת הבחירות היקרה והמיותרת הזאת יכולה בהחלט להירשם על שמו.

לתגובות: [email protected]