
היועץ המשפטי לממשלה החליט כי אין מקום לשנות את החלטותיהם של שני היועצים המשפטיים לממשלה לפיהן אין מקום להורות על פתיחה בחקירה נגד יוצר הסרט "ג'נין ג'נין" מחמד בכרי, בגין לשון הרע.
נזכיר כי בעקבות הקרנת הסרט בסינמטקים של ירושלים ותל אביב הגישו חמישה חיילי מילואים שהשתתפו בלחימה בג'נין תביעת דיבה נגד יוצר הסרט, מוחמד בכרי, מאחר ובסרט הוצגו לוחמי צה"ל כפושעי מלחמה.
בפסק-דינו של בית המשפט העליון הביעו השופטים מרים נאור, יורם דנציגר ויצחק עמית מורת-רוח רבה מן הסרט ואף אימצו את קביעת בית המשפט המחוזי, שלפיה בכרי יצר את הסרט בחוסר תום-לב. עם זאת הם ראו עצמם מנועים מלקבל את הערעור.
לאחר הפרשה ובשל הסערה הציבורית, נפגש היועץ המשפטי לממשלה עם מייצגי הלוחמים, ואף עם לוחמים אשר השתתפו בקרב בג'נין, עם נציגי משפחות שכולות ונציגים של צה"ל כדי להבין טוב יותר את הפרשה.
"דומה בעיני כי ברור הוא לכל בר בי רב כי הסרט "ג'נין ג'נין" מתיימר להיות סרט דוקומנטרי, אך הינו יצירה שכלולים בה שקרים גסים ורבים - החל מסיפור המסגרת בהקשר בו מובאים הדברים, דרך העדויות הפרטניות הנחזות להיות אותנטיות, וכלה בעריכה המגמתית היוצרת דימויים חזותיים המשקפים לכאורה מראות קשים - שכלל לא התקיימו במציאות".
"הסרט מהווה אפוא, עלילת שקר שהופקה בכוונת מכוון. כך עולה מתחקירי צה"ל, כך עולה מקביעות בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון. הצבא המתואר בסרט אינו צה"ל. זהו צבא אחר פרי דמיונו של יוצר הסרט", כתב ויינשטיין.
ויינשטיין מציין כי בשל החלטות שקיבלו שני היועצים הקודמים לפיהן אין לפתוח בחקירה פלילית, אין הוא מוצא מקום להפוך את ההחלטה, "באין נסיבות שונות וחריגות מאלה שעמדו בפני קודמיי, בחלוף למעלה משניים עשר שנים לאחר שהסרט בא לעולם, לאחר שהערכאות השיפוטיות בפניהן נדון העניין עמדו על הכזבים שבו, ולנוכח מדיניות התביעה העקבית ורבת השנים, מצאתי שאין מקום לשנות מהחלטות קודמיי ולהורות על פתיחה בחקירה".
"המדינה שלחה את חייליה - טובי בנינו - ללחום בג'נין. הם עשו זאת בגבורה. הם עשו זאת תוך שמירה על טוהר הנשק. על אף זאת, הוציא מוחמד בכרי את דיבתם רעה. בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון קבעו כי ביסוד התנהגותו זו עומדים 'חוסר תום לב ומגמה מכוונת לעיוות של הדברים'. כך הם הדברים. הציבור ישפוט את בכרי על פי קביעות אלה. אך אין בכך כדי להביא לשינוי החלטות שני קודמיי, כאמור".