האם סערת הבחירות מסיטה את תשומת הלב הישראלית מהתלקחות ביטחונית שעומדת מעבר לפינה בצפון?
ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי מנתח את הנתונים מהזירה הצפונית ואת התבטאויות הבכירים הישראלים ולדבריו גובר החשש למלחמה, לא פחות, שתיפתח במהלך החורף הנוכחי.
בראיון ליומן ערוץ שבע מגולל יצחקי את פרטי החשש שלו ומציין כי במרוצת 93 השנים האחרונות היו אחד-עשר עימותים צבאיים גדולים בין הכוחות הצבאיים של התנועה הציונית לבין הכוחות הצבאיים של התנועה הערבית הלאומית, כהגדרתו. שבעה מהם היו מלחמות של ממש, וארבעה "מיני מלחמות" (מבצעים מורחבים). בנוסף למלחמות היו גם תקופות של אירועים ביטחוניים מורחבים שאינם נכללים בהגדרה של מלחמות ("פעולות תגמול", "אינתיפאדות" וכו').
יצחקי מציין כי כל מלחמות ישראל בעת החדשה פרצו בקיץ או בסתיו המוקדם. המלחמה היחידה שהחלה והתנהלה בשלב הראשון שלה, בסוף הסתיו ובעיצומו של החורף הייתה מלחמת העצמאות; הקשה והארוכה שבכל מלחמותינו.
"מלחמת החורף הראשונה" החלה ב- 30 בנובמבר 1947. בשלב הראשון שלה היא הייתה סוג של "אינתיפאדה מוגברת", שגלשה למלחמה של ממש. כוחות הביטחון היהודיים היו חסרי יוזמה ועסקו בעיקר במגננה, פעולות קטנות נגד האויב הערבי. זה הביא לרצף הצלחות של האויב הערבי המקומי. המפנה הגיע באפריל 1948 כאשר היוזמה האסטרטגית והמבצעית עברה לידינו, ועברנו למתקפה בכל רחבי הארץ, תוך כיבוש והריסת מעוזי האויב וגירוש והברחת האוכלוסייה הערבית. שלב זה נגמר בעיצומו של האביב בניצחון מוחץ ששיאו היה הקמת מדינת ישראל החדשה ב- ה' באייר תש"ח (14.5.48). אז החלה פלישת צבאות ערב; והמלחמה הפכה למלחמה של ממש עם חיילות אויר, שריון ותותחנים. מלחמה קשה ועקובה מדם שהסתיימה לאחר כשנה בניצחון ישראלי מוחץ. לערבים זאת הייתה מלחמת האסון – "אל- נכבה".
יצחקי רואה את המציאות הביטחונית הנוכחית ככזו המזכירה את ימי הבחירות שלפני מלחמת יום כיפור ב-73. הבחירות אז אמורות היו להתקיים בסתיו וכולם היו עסוקים בבחירות והמערך פרסמה מודעות על כך שמעולם לא היה מצבנו טוב יותר ואז פרצה המלחמה. "העם לא רואה את האותות ואני חושש שאנחנו לפני מערכה".
לדבריו ניתן להבחין בכמה סימנים מדאיגים מאוד: בהקשר זה הוא מזכיר את מה שמוגדר כאינתיפאדה עממית שהגיעה לשיא חדש עם מותו של השר הפלשתיני בסוף השבוע שעבר. "השטח מבעבע בלבה רותחת של שנאה ואיבה כלפי היהודים וישראל, וכל ניצוץ יכול להביא להתפרצות גדולה פי כמה".
יצחקי מביע דאגה דווקא מהביטחון שאותו ביקש להקרין האלוף במיל' עמוס גלעד שלדברי יצחקי רבות מתחזיותיו המודיעיניות התבדו בעבר וכעת כשנשאל על ההתחממות בצפון השיב ואמר שההרתעה הישראלית פועלת, הגזרה פורחת ואין עימות בצפון. דברים דומים להתבטאויות נשמעו לפני מלחמת יום כיפור.
יצחקי מזכיר בדבריו כי "חיזבאללה מצהיר שהוא מתכונן לפעולה נגד ישראל והציג תכנית לכיבוש הגליל עם מנהרות, פגיעה באזרחים והריגת מאות. הם מתכוננים לזה ומדברים על מגה פיגוע. יש להם ראש יצירתי והם יעשו את זה בחורף ודווקא בשבוע גשום במיוחד כדי לנטרל ככל הניתן את תגובת חיל האוויר המוגבל בפעילותו כשיש עננות גבוהה".
עדות להתלקחות הצפויה מוצא יצחקי גם בתקיפה לפני מספר ימים בסוריה. יצחקי משוכנע שמדובר בתקיפה ישראלית על אף הסירוב הישראלי העיקש להתייחס לאירוע באופן רשמי. הוא מציין כי עד לתקיפה זו בוצעו 6 תקיפות, אך אלה התבצעו בלילה ואילו הפעם מדובר בתקיפה ביום. "זה מעיד על משהו חשוב מאוד". עוד הוא מזכיר כי לחבורת המגנים את ישרא על התקיפה מצטרפים גם הרוסים ודורשים הסברים "כי שם היה נשק שובר שוויון. משהו רוחש בשטח ואין ספק בכך".
בנוסף מזכיר יצחקי את דבריו של בכיר מאוד בפיקוד הצפון בראיון ל'ידיעות אחרונות', דברים בהם צפה כי יתכן והפיגוע שיתחיל את המערכה יהיה פיגוע גדול שלפי שעה המערכת לא יודעת מתי והיכן יתרחש אך הצבא ערוך לעימות.
בשוי הדברים מזכיר יצחקי את ההתרעות שהעלה בעבר טרם מלחמת יום כיפור על המלחמה הצפויה בעוד גורמי ביטחון בכירים כראש אמ"ן בשעתו, האלוף יריב, הגדירו אותו כהזוי וכנביא זעם חסר ביסוס. "האנשים התחלפו אבל היהירות נשארה" מזהיר יצחקי ומתריע: "זה עולה בדם ובנפשנו הדבר. חיזבאללה עלו התחיל במלחמה עם מערכות הטילים המשוכללות שלו ועשרות אלפי טילים המגיעים לכל מקום ברחבי המדינה" כל זאת בשעה שבה מתנהל "כל הסחר בחש של הבחירות שמסיחות את הדעת", הוא שב ומדגיש.