שופטי בג"ץ צפויים לדון בשבוע הבא בשאלה האם יש להטיל איסור על רבנים להוציא כתבי סירוב נגד בעלי דין הדורשים להתדיין בבתי המשפט במקום על פי דין תורה.
הדיון התעורר לפני כשנתיים, כאשר בית דין באלעד הוציא כתב סירוב נגד אשה תושבת העיר שסירבה להופיע בבית הדין בענין סכסוך שכנים.
בתגובה פנתה האשה לעמותת חדו"ש ואלו פנו ליועץ המשפטי לממשלה ויינשטיין בתלונה שעצם הזמנה של בעל דין לדין תורה או צו מניעה שבית דין מוציא לאדם שכבר פנה לערכאות, נוגדת את מהות הדמוקרטיה. לטענתם, יש לאסור זאת, לראות בכך עבירה פלילית ואף לשקול העמדה לדין.
כעבור ימים ספורים נענה היועץ המשפטי לממשלה ופרסם הנחיות הקובעות כי "פרסום כתב סרוב במטרה לגרום לבעל דין לבטל תביעה אזרחית עולה לכאורה לכדי עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט".
עוד הבהיר היועץ כי במקרים חמורים תישקל האפשרות לראות בהוצאת כתב הסירוב "עבירה של איומים או סחיטה באיומים".
למרות זאת, בית הדין סירב לבטל את 'כתב הסירוב'. בחדו"ש הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את כתב הסירוב. בנוסף ביקשו העותרים מבג"ץ פסיקה עקרונית כנגד כתבי הסירוב, בטענה כי הם "פוגעים פגיעה קשה בשלטון החוק ויוצרים מציאות של 'מדינה בתוך מדינה'".
שופטי בג"ץ נענו לפניה והחליטו להוציא 'צו על תנאי' נגד בית הדין שהוצרך לנמק מדוע לא יבוטל כתב הסירוב שהוציאו למי שסירב לבוא להתדיין בבית הדין והלך לערכאות.
בימים האחרונים נערכו התייעצויות בבתי רבנים מובילים בציבור החרדי כדי להבין האם אנו עומדים לפני ההתנגשות הבאה בסוגיית דת ומדינה.
במקביל, בכנס 'הליכות עם ישראל' שנערך בסוף השבוע האחרון בהשתתפות מאות דיינים ורבני ערים בישראל יצאה קריאה מיוחדת לרבנים הראשיים לישראל להצטרף לעתירה ולהביע עמדה ברורה התומכת ביכולתם של בתי הדין בישראל לפרסם כתבי סירוב.
בכנס הדיינים, קרא הרב יוסף שלוש יו"ר ועד רבני ההתיישבויות, למועצת הרבנות הראשית לישראל להצטרף לעתירה נגד בג"ץ ולצאת בכל הכוח נגד מגמה מסוכנת זו שתפגע בכלל עבודת הדיינים.