טוביה טננבאום
טוביה טננבאום ערוץ הכנסת

פרקליטות המדינה השיבה היום לדרישתה של תנועת 'סטודנטים למען ישראל' להעמיד לדין את אלונה קמחי בגין קריאה לאלימות שפרסמה בפייסבוק נגד הסופר טוביה טננבאום מחבר הספר "תפוס ת'יהודי".

בפרקליטות טענו כי הדברים שכתבה קמחי אמנם מעוררים שאט נפש אך אינם מצדיקים פתיחת חקירה פלילית. נזכיר כי קמחי כתבה כי "את הטננבאום הזה הגיע הזמן להעלות על המוקד. יש לי כמה ידידים בלוד שישמחו לעשות את העבודה השחורה וסלאמאת בחולות של ראשון".

תנועת 'סטודנטים למען ישראל' דרשה להעמיד את קמחי לדין על הסתה לאלימות עד כדי הסתה לרצח, אך כאמור בקשה זו נדחתה תוך שנציג הפרקליטות, עורך הדין שלומי אברמזון מציין במכתב התשובה לתנועה כי על מנת להעמיד לדין בעבירה זו הרי שצריכים להתקיים מספר תנאים, ביניהם קריאה מפורשת או משתמעת לאלימות או טרור וכן התקיימותו של מבחן הסתברותי של "אפשרות ממשית" כי הפרסום המסית יביא לעשיית מעשה אלימות או טרור. קיומו או היעדרו של מבחן זה נלמד מתוכן הפרסום המסית ומהנסיבות בה פורסם".

עו"ד אברמזון מוסיף וכותב כי בדיקה שנערכה בפרקליטות העלתה כי קמחי כתבה את דבריה בתגובה לסטטוס שכתב דובר עמותת 'רבנים למען זכויות אדם' "ולא כפוסט עצמאי", כהגדרתו.

אברמזון הוסיף וציטט גם את הודעת ההתנצלות של קמחי שהתייחסה לביקורת החריפה שנשמעה על דבריה וכתבה: "מתנצלת בפני כל מי שההערה שלי על טננבום נראתה לו אגרסיבית. התבדחתי".

אברמזו מציין כי דבריה של קמחי הם בגדר "פרסום מכוער שיש בו קריאה למעשה לאלימות" אך עם זאת הוא מוסיף וקובע כי "קיים קושי בהוכחת מבחן ה"אפשרות הממשית" הנדרש". עוד כתב כי "בנסיבות אלו לא סברנו כי יש אפשרות ממשית שמישהו יראה את הדברים כפשוטם ויעשה מעשה".

בתנועת 'סטודנטים למען ישראל' דוחים את התשובה ומציינים כי הם "רואים בה המשך ישיר של מדיניות האפליה והאכיפה הסלקטיבית שמנהיג פרקליט המדינה שי ניצן".

אליהו ניסים, יו"ר התנועה מציין כי בימים בהם הוגשה התלונה נגד קמחי קבעה השופטת בכור כי התנהלותו של שי ניצן בתיקים דומים התנהלו באופן "שערורייתי". הוא מזכיר בדבריו ציטטות מדבריה של השופטת שכתבה כי "מקבץ ראיות ההגנה על ציר הזמן שבין אוקטובר 2008 לבין אוגוסט 2010 משקף התייחסות תמוהה של רשות האכיפה הרלוונטית כלפי גילויי פרסום אלימות קיצונים, מסוכנים ומסיתים, לאלימות/טרור/ גזענות, כלפי חיילים, יהודים, ואף שר בממשלת ישראל".

עוד כתבה השופטת בכור כי "ברי כי יש בראיות ההגנה כדי להצביע על התייחסות תורתית, כללית וכמעט נגועה באוטומאטיזם בכל הנוגע לשלילת התקיימות רכיב האפשרות הממשית בעבירת ההסתה. כך כיצד קריאות המוניות ל'מוות ליהודים', 'סירוס המתנחלים' ו'הרג חיילים', אינם יכולים להביא למעשי אלימות כלפי כל אחד מהקהלים הנ"ל?!", תמהה השופטת, והוסיפה, "האם כל אלה לא נפגעים כתוצאה ממעשי אלימות או טרור כמעשה שביום יום כמעט?".

ניסים מציין בהתייחסותו להודעת הפרקליטות כי "השופטת בכור אף ביקרה בחריפות את חוסר הטיפול בתלונות בגין התבטאויות של אנשי שמאל וערבים וקבעה כי הדבר גורם לתחושת אפליה בקרב אנשי הימין. השופטת קבעה כי חוסר הטיפול בתלונות, "הוא שיוצר מדרון חלקלק של הסתה מסלימה ומתגברת שלא נעצרת או מועטת בחקירה או העמדה לדין של העבריין, ובצד זאת מתעצמת גם תחושות שמנגד על הפליה פסולה כנגד המחזיקים בדעה מנוגדת, וזאת כתוצאה מהתנהגות שערורייתית של הרשות, הפוגעת בעקרונות של צדק והגינות משפטית". בנוסף ביקרה השופטת את התמהמהותו של ניצן במתן תשובות בגין תלונות על הסתה משמאל. "לא ניתן להתעלם מהעובדה כי תשובה ומענה למגישי התלונות אליו, ע"י שי ניצן, ניתנה בדרך כלל כעבור חודשים, ובדרך כלל תוך קביעה כללית בדבר אי התקיימות "אפשרות ממשית" לאלימות- ותו לא, ופעמים תוך אי פתיחתה של חקירה פלילית כלל ועיקר" ", מצטט ניסים מדברי השופטת.

את תגובתו להחלטת הפרקליטות חותם ניסים ואומר כי "לטעמנו תשובת הפרקליטות בנוגע לאלונה קמחי היא מביכה ומבישה ותואמת לחלוטין את הביקורת החריפה וחסרת התקדים כלפיו מצד השופטת בכור. גם במקרה זה נקבע לצערנו כי "התנצלותה" בדיעבד עומדת לזכותה וכי "על אף שמדובר בפרסום מכוער שיש בו קריאה למעשה אלימות, קיים קושי בהוכחת מבחן "האפשרות הממשית" הנדרש" ".

הפוסט המקומם: