אין הפתעות מרעישות בתוצאות הבחירות לרשימת הבית היהודי. רק שנתיים חלפו מאז הפריימריז הקודמים, ולמרות הצטרפותם של למעלה מעשרים אלף מתפקדים חדשים, ביסודו של דבר הגוף הבוחר הוא אותו גוף בוחר. מסתבר שהח"כים המכהנים לא אכזבו את מי שבחרו בהם בפעם הקודמת.
הבוחרים גם הוכיחו שאינם מעוניינים לעבות באופן דרמטי את הייצוג החילוני ברשימה, או לשבור אל הכיוון הדתי-ליברלי. מועמדים המזוהים עם עמדות ליברליות כמו פרופ' אשר כהן, מזכ"ל הקיבוץ הדתי נחמיה רפל והעיתונאית סופיה רון-מוריה לא הצליחו להתברג במקומות ריאליים. הדובר הבולט של המחנה הזה, השר אורי אורבך, נדחק מעט אחורה למקום שאינו מבטיח את המשך כהונתו כשר, אם כי אפשר להניח שהיו"ר נפתלי בנט ימשיך לרצות אותו לצדו בממשלה. המצביעים לא נתנו גיבוי לטענותיה של מקהלת דוברים ליברלים בולטים ואנשי תקשורת דתיים, שלשיטתם עמדת הציונות הדתית בנושאי דת ומדינה צריכה להיות זו שביטאו בקדנציה הקודמת אלעזר שטרן, עליזה לביא ודודו רותם.
לאחר שבקדנציה הקודמת הייתה איילת שקד נציגה בודדה שאינה דתית, יצטרפו אליה הפעם רונן שובל שהצליח להשתלב בתחתית המקומות הריאליים ברשימה, וינון מגל שישוריין באחד המקומות השמורים למוצנחי היו"ר. שני האחרונים מקיימים אורח חיים דתי-למחצה. אם הייתה למישהו מגמה לשלב ברשימה חילונים מובהקים באחוזים ניכרים ולהחליש את זיקתה של המפלגה אל הציונות הדתית ואל ערכיה, זה כנראה לא יקרה בקדנציה הזאת.
את הדרך הנכונה להשתלבותם של חילונים במפלגה ממשיכה להראות איילת שקד, המנצחת הגדולה של הפריימריז. שקד - ח"כית נבונה וחרוצה, רהוטה ומתוקשרת - הוכיחה שלמרות שלא למדה בחמ"ד ולא לבשה תלבושת בני עקיבא, היא מסוגלת גם לייצג את הבוחרים התל-אביבים החדשים וגם להבין את צרכיהם של החוגים השונים בציונות הדתית. גם הרבנים וראשי הישיבות למדו שיש על מי לסמוך כאשר נושאים הנוגעים אליהם נמסרים לטיפולה.
בקדנציה הבאה, בהנחה ובתקווה שתוקם קואליציית ימין-דתיים, איילת שקד תהיה כנראה שרה. שלוחה מכאן המלצה שהתיק שיימסר לאחריותה יהיה תיק המשפטים. שקד מבינה היטב את הצורך הקריטי לאזן מחדש את יחסי הכוחות בין הרשויות השונות בישראל. היא יודעת כמה חשוב לרסן את האקטיביזם המשפטי שמשליט את עצמו על הכנסת, הממשלה וכל זרועות המדינה השונות. נמרצותה, חריצותה, וכן – גם העובדה שאיננה דתית, יסייעו לה לעשות במשרד המשפטים שינויים שנציגים אחרים של המפלגה יתקשו להעביר אותם. העבר הנקי שלה לא יאפשר לפקידי משרד המשפטים לתפור לה תיקים פליליים, כפי שהם נוהגים לעיתים לעשות כשאינם שבעי רצון ממדיניות הדרג הפוליטי הממונה עליהם.
שקד כבר סימנה את איזון מערכת המשפט כיעד מרכזי בקדנציה הבאה. בעניין הזה היא תוכל להסתייע בשני הח"כים המיועדים מטעם האיחוד הלאומי – אורית סטרוק ועו"ד בצלאל סמוטריץ'. לכל אחד מהשניים ידע רב על זרועותיה השונות של מערכת המשפט וניסיון רב בעבודה מולה. ביחד עם חברי הכנסת לוין ואלקין מהליכוד, יכול לקום כאן צוות חשיבה ופעולה שישנה את דמותה של מערכת המשפט ושל המערכת הציבורית כולה.
גול עצמי מהקרן
שעות ספורות לפני פתיחת הקלפיות בבית היהודי הודיעה המתמודדת בתיה כהנא-דרור על פרישתה מהמרוץ. כהנא-דרור לא הייתה הפורשת היחידה מבין עשרות המתמודדים שהתחרו על מספר מצומצם של מקומות ריאליים. היו מי שפרשו באלגנטיות והודיעו על תמיכה במועמדים אחרים. אחרים פרשו בשתיקה. רק בתיה כהנא-דרור פרשה בטריקת דלת מהדהדת.
בתקשורת צוטטו בהרחבה דבריה של המועמדת חסרת הסיכויים, שנימקה את פרישתה בכך שהבית היהודי היא מפלגה קיצונית ומשיחית, שאנשיה לא מבינים מהי דמוקרטיה. האם כהנא-דרור למדה לפתע משהו חדש על ההשקפה המדינית הימנית של המפלגה שבה ניסתה להתמודד? האם לא ידעה ששלילת חזון שתי המדינות היא אחד הדגלים העיקריים של המפלגה? לא ברור. מה שדי ברור הוא שעם פרישתה היא ניסתה לגרום כמה שיותר נזק למפלגה ולהשחיר את פניה.
מדוע נהגה כך? האם רק מתוך כעס ונקמנות על כך שלתחושתה נהגו בה שלא כהוגן, לאחר שביטאה את דעותיה המדיניות הפשרניות? לפי דבריה, כהנא-דרור איננה שמאלנית, אלא ימנית פרגמטית. בין עשרות המתמודדים בבית היהודי יש כנראה עוד כמה שמחזיקים בדעות מדיניות דומות. אבל הם מודעים לקו המדיני של המפלגה ומצביעיה, ואינם מנופפים בדעותיהם השונות ממנו. האם כהנא-דרור, שהדגל העיקרי שלה הוא חברתי, לא הבינה שאם רצונה להיבחר כדאי שלא תבליט את דעותיה המדיניות?
התנהלותה של כהנא-דרור יוצרת רושם שהיא לא באמת ניסתה להיבחר לרשימת הבית היהודי. אין לשלול אפשרות שכל מטרת הצטרפותה למרוץ לא הייתה אלא כדי לפרוש בסערה ולשחרר התבטאויות שיצוטטו בתקשורת ויפגעו במפלגה.
עורכת הדין בתיה כהנא-דרור עומדת בראש ארגון 'מבוי סתום', הפועל למען עגונות ומסורבות גט וכלול ברשימת הארגונים הנתמכים על ידי הקרן לישראל חדשה. המטרה היא ראויה ביותר, אבל דרכי הפעולה לא תמיד. מבין העמותות והארגונים השונים הפועלים בנושא, 'מבוי סתום' בולט כארגון מיליטנטי שמרבה לנגח את מערכת בתי הדין הרבניים ושואף לכרסם כמה שיותר בסמכויותיה. כהנא-דרור עצמה היא פעילה חברתית הבולטת בסגנונה הפרובוקטיבי. פעם, כשהרשויות הלינו את שכר הבלניות במקוואות, היא כתבה מאמר בו הציעה שהנשים הדתיות יימנעו מלטבול עד שהעוול יתוקן. פעם אחרת, במסגרת מלחמתה למען המסורבות, היא יצאה בקריאה לציבור לא להינשא ברבנות.
קברניטי הקרן החדשה תומכים בהפרדת הדת מהמדינה ובהנהגת נישואים אזרחיים. המאבקים של כהנא-דרור מסייעים להם בכך שהם משחירים את פניה של המערכת הדתית, ומשמשים צידוק לקיצוץ עד ביטול מוחלט של סמכויותיה. מבחינת הספונסרים של כהנא-דרור, המטרה איננה לתקן עיוותים במערכת הדתית, אלא לחשוף ולהעצים אותם כצידוק לביטולה המוחלט של מערכת זו. ייתכן שכהנא-דרור לא מודעת לכך ופועלת בתום לב למען אותן נשים אומללות. בכל מקרה, השיטות שלה הן קיצוניות וחסרות איזון, כאלו ששופכות את התינוק ביחד עם מי האמבטיה המלוכלכים.
הסיבוב שעשתה המועמדת בתיה כהנא-דרור על הגב של הבית היהודי לא משרת את מטרות פעילותה החברתית. ביציאתה הקולנית נגד מפלגת הבית של הציונות הדתית, בתיה כהנא-דרור גרמה נזק למאבקה למען מסורבות הגט. אם עד כה היא קיבלה תמיכה חזקה מהאגף הליברלי בציונות הדתית וזכתה להקשבה מסוימת גם אצל מי שהתנגדו לדעותיה, כעת לה ולארגונה יהיה קשה הרבה יותר לקבל סיוע. אבל מנקודת מבטם של פטרוניה, אנשי השמאל הקיצוני מהקרן החדשה לישראל, ייתכן שכדאי לשלם את המחיר הזה כדי לנסות להרחיק מצביעים חילונים השוקלים להצביע לבית היהודי.
לתגובות: [email protected]