כיפה סרוגה
כיפה סרוגהצילום: פלאש 90

הופתעתי מעט מרשימת הממליצים המופיעה בתחילת הספר "סוד הקיום היהודי" - ד"ר יוסי ביילין, ח''כ רות קלדרון, אלוף גרשון הכהן, דניס רוס ואחרים.

עיון בספר עצמו מעלה כמה מחשבות מעניינות דווקא על המנהיגות ההודית - כאלו שלא כדאי לבטלן במחי יד.

הכותב, גידי גרינשטיין, פורש בו את משנתו אודות "גמיקשות" – מונח המבטא גמישות ונוקשות יחדיו, כהתנהלות המשמרת את הקיום היהודי ואת שגשוגו לאורך השנים.

לצורך הדגמת ואשרור הרעיון, הוא משתמש בדוגמאות מהתנהלותו של רבן יוחנן בן זכאי לצד התבוננות בשימוש ביידיש.

המונח "גמיקשות" עצמו בא לבטא את השילוב הקבוע ביהדות בין חדש וישן, גמישות ונוקשות.

הספר בנוי בצורה כזו בה כל אחד יכול לנווט בתוכו לחלקים שמעניינים אותו יותר.

אמת, לא נוח לקרוא אותו כיחידה אחת שלמה שכן הוא מתייחס למושג הזה בהקשרים רבים: גולה וארץ ישראל, ממלכתיות וריבונות, חולשת הממשל הישראלי ועוד.

נראה כי גרינשטיין הצליח לאבחן ולהגדיר נקודת התייחסות לכל ההתנהלות לאורך השנים בקהילה היהודית. על מסקנות רבות שלו ניתן לחלוק, אולי אפילו על רובן, אך אין ספק שהוא מציע זווית מעניינת להתבוננות במציאות – ריאליזם ואידיאליזם, כהגדרתו.