מילים ולחן, אלעד שער
ביקורת מוזיקה עוסקת בדרך כלל במוזיקה, לא באנשים שמאחוריה. היא כמובן מדברת על זמרים ויוצרים, אך לא האישיות שלהם מעניינת אותה, אלא הצד האמנותי שלהם – הכישרון, הסגנון, הקו המוזיקלי וכיוצא באלו.
יש הרבה יתרונות במסך שחוצץ בין המאזינים ובין דמותו של המוזיקאי, אבל לפעמים דווקא ההיכרות עם הדמות עוזרת לאפיין את היצירה ולבקר אותה.
לשם מה כל ההקדמה הזאת? לא בגלל ההיכרות האישית של עבדכם עם אלעד שער, היכרות שכרגע לא כל כך קיימת, אלא מפני ששער עצמו מספק הצצה למה שעומד מאחורי האלבום. הוא נפתח בשיר יוצא דופן שנקרא "תפילת הזמר", וכפי שאפשר לנחש מדובר בנוסח תפילה אישי: "ממך רציתי לבקש שאוכל לרגש... זכור דוד אשר ניגן עלי כינור עלי נבל / בתפילתו וברוב שיריו יבואו כל באי תבל...".
אף שהנמען העיקרי של הפנייה הזאת הוא לכאורה ריבונו של עולם, אפשר ללמוד ממנו על כוונותיו ומטרותיו של שער: "ופי תפתח, אגיד בבוקר חסדך / ובכל ליל תן לי את הכוח לשמח את בניך". תמיד אפשר לומר שמדובר בגימיק, אבל לי זה נשמע יותר כמו מילים שיוצאות מהלב ומשקפות כוונה אמיתית לעשות טוב. ואם אכן זו הכוונה שמאחורי האלבום כולו, גם השירים האחרים שבדיסק מוארים באור אחר.
'מילים ולחן' הוא אלבום של מוזיקה חסידית-מזרחית פשוטה ונעימה, שתמצא חן בעיני ובאוזני חובבי הז'אנר הים-תיכוני. מלבד תפילת הזמר תוכלו למצוא שם גם תפילה של אם על ילדיה, מחווה לרבי נחמן מברסלב (שמזכירה קצת את "שירת הסטיקר" של הדג נחש, אך למעשה זהו לקט מאמרותיו המרכזיות של רבי נחמן) ועוד.
ומה לא תמצאו שם? את הרשימה האינסופית של הקרדיטים שממלאת את כל עטיפות האלבומים. על פי הנורמה המקובלת היום, הרשימות הללו כוללות לא רק את כל מי שהביע דעה על אחד השירים בדיסק, אלא את כלל השדרנים והכותבים בכלי התקשורת הדתית-חרדית (אפילו עבדכם כבר מצא את עצמו ברשימה של דיסק חסידי אחד, מבלי שהיה לו קשר כלשהו להפקתו). בצעד חריג, שער בוחר שוב לפנות לבורא עולם: "תודה רבה לבורא עולם ולכל שלוחיו", וזהו. על כך בהחלט מגיעה לשער תודה רבה.