מנהיג פוליטי אסרטיבי וממולח. השר נפתלי בנט
מנהיג פוליטי אסרטיבי וממולח. השר נפתלי בנטניסים לב

1

כמו רבים אחרים, גם אני לא אהבתי את 'ברית האחים' הזמנית שנכרתה בין בנט ללפיד, ערב כינונה של הקואליציה היוצאת. החששות הוכחו כמוצדקים תוך זמן קצר, והפער בין שתי המפלגות גם בתחום המדיני וגם בנושאי דת ומדינה הביא די מהר לסיומה של הברית הלא טבעית הזאת.

אבל דבר אחד כן אהבתי במהלך הפוליטי הזה: את האומץ והתושייה של בנט לכופף את נתניהו ולהכריח אותו לצרף את הבית היהודי כשותף קואליציוני מרכזי בממשלה. אולי לראשונה בתולדות הציונות הדתית, קם לה מנהיג פוליטי אסרטיבי וממולח שיודע לתחבל תחבולות מנצחות לא רק נגד יריביו בתוך המפלגה. בנט הוכיח יותר מפעם אחת שהוא יודע לעמוד בלי למצמץ מול ראש הממשלה. ואולי זו אחת הסיבות שבגללן נתניהו לא רצה אותו שם מלכתחילה.

2

כבר דובר רבות על נטייתו של נתניהו להקיף את עצמו באנשים דתיים – מנהלי לשכה, יועצים, אפילו מאבטחים. מדוע האיש הלא ממש דתי הזה מרגיש נוח יותר בסביבה דתית? מה יש בדתיים האלה שנותן לו הרגשה טובה?

יש בהם כל מיני תכונות טובות אופייניות של יושרה, מסירות ונאמנות. אבל המעלה הייחודית שלהם היא השאפתנות המרוסנת - תוצאה של רגשי נחיתות אופייניים למגזר שהוא מיעוט. פוליטיקאים חילונים צעירים שצומחים בסביבתו של נתניהו עלולים יום אחד לראות את עצמם מועמדים להחליף אותו, כמו למשל גדעון סער, או סתם להעביר את נאמנותם למקום אחר שאליו יובילו האמביציות הפוליטיות. אנשים דתיים, מתוך תודעת המיעוט המוטמעת עמוק מתחת לכיפה, לא ישאפו לרשת את ראש הממשלה. רובם גם יישארו נאמנים לו לאורך שנים. הם יראו בו את שליח ההשגחה העליונה, יודו על האפשרות שניתנה להם לסייע לו, ויישארו נאמנים לו לאורך זמן תוך התפעמות מעצם הזכות שניתנה להם לשהות במחיצתו של ראש ממשלת ישראל.

3

בכל הנוגע לפקידים, יועצים, ראשי לשכה, כותבי נאומים וכדומה, נתניהו יודע כבר מזמן שהדתיים הם שימושיים. במערכת הבחירות הקודמת, וביתר שאת בזו הנוכחית, הוא רוצה להשתמש בהם גם כמצביעים. במטה הבחירות של הליכוד משקיעים הפעם יותר מבעבר בחיזור אחר הקול הדתי-לאומי.

מטה מיוחד בניהולה של אחת משלנו, ציפי חוטובלי, הוקם ופועל במרץ. נשכר משרד פרסום בבעלותו של אחד משלנו, בעלה של עובדת דתייה בכירה במשרד ראש הממשלה. המערכת הנמרצת הזאת לוקחת את נתניהו לביקור ביישובים בעומק שטחי יו"ש שרגלו אינה דורכת בהם בימי שגרה, כמו עלי שבבנימין או קריית ארבע-חברון.

במסגרת המאמץ הזה כינס נתניהו השבוע בביתו את נציגי כלי התקשורת המגזריים – עיתונות מודפסת, רדיו, אתרי חדשות ועלוני בתי כנסת. ראש הממשלה פינה להם שעה מזמנו ביום הלחוץ שבו היה עליו להתמודד מול דו"ח מבקר המדינה, שהותר לפרסום בתקשורת באותן שעות. הליכוד לא מסתפק בכך שתמיכתן של מפלגות הציבור הדתי-לאומי בקואליציה בראשותו כבר נמצאת בכיסו. הוא יודע שנציגיהן ימליצו עליו לנשיא, אבל הוא רוצה גם את האלקטורט שלהן.

4

במסגרת כללי המשחק הפוליטיים, אי אפשר לשלול את הלגיטימיות של הניסיון הזה. הבעיה היא שנתניהו לא מבטיח לציבור הדתי-לאומי כלום. הוא בא בידיים ריקות, וסבור שדי בעצם נכונותו להתייחס לציבור הזה כדי להעניק לו את קולותיו.

הוא לא מבטיח לשים קץ להקפאת התכנון ביו"ש. הוא לא מבטיח ליישם סוף סוף את דו"ח השופט אדמונד לוי, לשנות את המצב המשפטי המעוות בהתיישבות ולשים קץ למצב המתמשך שבו מערכת המשפט, צה"ל והמשטרה עובדים בשירותם של אנשי 'שלום עכשיו' ו'יש דין'. הוא לא מבטיח אפילו לאיש מפלגתו יהודה גליק חופש גישה להר הבית, גם לאחר שגליק נורה וכמעט נרצח בידי מתנקש שליח האסלאם הקיצוני. הוא לא חוזר בו מנאום בר-אילן, שבו הפך את הקמתה של מדינה פלשתינית למדיניותה המוצהרת של ממשלת ישראל בראשות הליכוד. כל מה שיש לו למכור זה האיום שאם לא ניתן לו את קולותינו יעלו לשלטון בוז'י וציפי.

וגם אם היה מבטיח, אפשר לסמוך עליו שיקיים? יש דבר אחד שנתניהו כן מבטיח: שהבית היהודי יהיה בקואליציה הבאה. נראה אותו.

5

להגנתו של נתניהו ייאמר שהוא מתמודד מול לחצים עצומים, גם מבפנים וגם מבחוץ. הלחצים הללו הם שגרמו לו להקפיא את ההתיישבות, לשחרר אלף מחבלים תמורת גלעד שליט, לסיים ללא הכרעה ברורה את מבצע 'צוק איתן', ולהבליג מול חוצפה אחר חוצפה של אבו-מאזן. זו בדיוק הסיבה שבגללה הוא זקוק ללחץ נגדי, לחץ מימין, שיאזן במקצת את הלחצים הללו. המפלגות שמימין לנתניהו, במיוחד בנט ומפלגתו שכבר הוכיחו את עצמם במצבים כאלה, הן הערובה לכך שנתניהו לא ייסחף שמאלה. בלי האיזון הזה מימין, לא בטוח ששלטונו עדיף מזה של בוז'י וציפי.

אני מאמין שנתניהו ואנשיו טועים כשהם מתייחסים אל הציבור הדתי כאל פראיירים שימושיים. הציבור הדתי מרגיש את עצמו היום בשל להנהגה, והוא מעוניין בכוח פוליטי חזק משלו שיזכה אותו בעמדות השפעה. לאחר שבקדנציה המסתיימת הליכוד הוכיח תפקוד לקוי בתחום הביטחוני ובתחום מערכת המשפט, הציבור הדתי-לאומי צריך לשאוף למפלגה גדולה משלו שתוכל לדרוש תיקים רבי השפעה כמו ביטחון ומשפטים.

מבט חטוף במנדטים המתנדנדים של שתי המפלגות מגלה שבבית היהודי מציעים לנו להכניס לכנסת שמות מוכרים ונאמנים כמו הרב רונצקי, אורית סטרוק, ענת רוט, רונן שובל ואביחי בוארון. בליכוד מציעים לנו להצביע מחל כדי להכניס את מועמדיהם הלא מוכרים מהמחוזות ואת אבי דיכטר. בעיניי הבחירה ברורה.

6

הסתלקותו ללא עת של השר אורי אורבך היא אבדה גדולה לציונות הדתית, לחברה הישראלית בכללותה, לפוליטיקה ולתקשורת, לציבור הקשישים, ליחסי דתיים-חילונים, וכמובן לבני משפחתו ולחבריו ואוהביו הרבים.

מרשים ביותר לראות כיצד חברים ומכרים חילונים מדברים עליו כעל צדיק אמיתי, כשהם מונים את מידותיו הטובות והכה-נדירות בזירה התקשורתית והפוליטית שבהן פעל.

חסרונו מורגש עוד יותר בימים אלו של ערב בחירות, כשמטה הבחירות של מפלגתו חסר את ראייתו התקשורתית הרחבה ועצתו הטובה.

מותו של אורי אורבך הוא גם אבדה גדולה למגמת האחדות בתוך הציונות הדתית. למרות פתיחותו ההשקפתית והחברתית ולמרות היותו סמן ליברלי במפלגה, אורבך נותר בן המגזר. הוא לא התפתה למגמות בדלניות השוררות בקרב חלק משותפיו לדעה, אלה שמחפשים את העתיד הפוליטי שלהם אצל יאיר לפיד או בליכוד.

למרות שהרבה להתפלמס עם מי שנראו בעיניו קיצוניים מבחינה דתית או מדינית, אורבך המשיך לראות את עצמו ואותם כצדדים שונים של ציבור אחד שצריך להתכנס לתוך מפלגה אחת, גדולה ומובילה. הוא ידע לנהל מחלוקת תוך שמירה על גבולות, מחלוקת שלא גולשת להתלהטות יצרים ויורדת לפסים אישיים, מחלוקת לשם שמיים. לא במקרה את המאמר האחרון בחייו, ממיטת חוליו, כתב אורבך דווקא ל'בשבע'.

מעברו השני של המתרס פגש אורבך את כצל'ה (ייבדל לחיים ארוכים), נציג הציבור התורני, כשותף נאמן למגמת האחדות הזאת. בסבלנות עיקשת הם טיפסו מעל הרבה משוכות בדרך לכינון מפלגה משותפת של הבית היהודי והאיחוד הלאומי.

משהו מחדוות האחדות נפגם בזמן האחרון. בשני קצות המחנה, הליברלי והתורני, יש מי שמעדיפים להדגיש את הנקודה המיוחדת שלהם ולוותר על הכוח המשותף של מפלגה דתית-לאומית גדולה ומאוחדת. כצל'ה כבר מזמן לא חייב כלום למפלגה, אבל בשבוע שעבר הוא הוכיח את המשך מחויבותו לפרויקט האחדות וקרא להצביע לבית היהודי. אורי אורבך כבר לא יכול להפנות קריאה דומה לאגף שלו, אבל אם הוא היה איתנו - אין ספק שזה מה שהוא היה עושה.

לתגובות: [email protected]