נתניהו לבני
נתניהו לבניצילום: פלאש 90

"מתנהלת מלחמת עולם בין נתניהו לבית הלבן", קובע פרופ' איתן גלבוע, מומחה ליחסי ישראל ארה"ב. "ארטילריה כבדה נורית מאובמה לעבר נתניהו וזה רק מחזק את תשומת הלב לנאום של נתניהו", הוא מוסיף אומר.

לטעמו של פרופ' גלבוע המהלך בו נוקט נתניהו כאשר הוא פונה אל הקונגרס הוא מהלך שגוי שיביא לתוצאה הפוכה מזו שלה מקווה נתניהו. לדבריו דווקא ההליכה ראש בראש מול הנשיא האמריקאי גורמת לכך שאם היו דמוקרטים שבעבר צידדו או שקלו לצדד בנתניהו ועמדותיו ולחבור לרפובליקנים, הרי שברגע שהדבר הפך למאבק אישי של נתניהו מול אובמה הם מוצאים את עצמם מחוייבים לנשיא ומיישרים את עמדותיהם לעמדתו שלו.

לדבריו הדמוקרטים "מפרשים את זה כתרגיל של הרפובליקנים לפגוע במעמדו של אובמה" ומשום כך הם מתגייסים לעזרתו. "במקום שיהיה לחץ על הנשיא נוצר מצב הפוך שכעת יש לו יותר חופש פעולה", אומר גלבוע.

לטעמו של פרופ' גלבוע היו לנתניהו מספר חלופות שיכול היה לנהוג בהן ובכך למנוע את ההתנגחות וההתנגשות הזו.

בראש ובראשונה הוא מזכיר ומציין את האפשרות להגיע לארה"ב לאחר הבחירות ולא לפניהן, כיוון "כך זה נראה כמו תרגיל בחירות". אפשרות נוספת שמציג גלבוע היא ש"הוא היה יכול לומר שהנושא קריטי כל כך ולכן יזמין את הרצוג למסע. השר כץ אמנם עשה את זה בשבוע שעבר אבל זה היה מאוחר מדי ומגושם מדי, ולא מכיוונו של נתניהו עצמו".

"הנושא חשוב אבל הדרך להשגת התוצאה הייתה הפוכה", אומר גלבוע ומעיר כי לטעמו לא מדובר בנזק בלתי הפיך. זאת לנוכח האינטרסים הדדיים וההערכה ההדדית הקיימת בין שתי המדינות. הוא מזכיר כי סקר שבוצע לאחרונה מלמד על תמיכה של שני שליש מהאמריקאים בנתניהו, שני שלישים מבקרים את אובמה על מדיניותו כלפי ישראל ותומכים בישראל.

״מי שמייצג את דעת הקהל זה הקונגרס", הוא אומר, אך מוסיף כי "אם נקלענו למצב שבו האנשים, אובמה ונתניהו, הגיעו ליריבות אישית, יהיה קשה לתקן אותה בתקופה שעוד נותרה על לתום כהונת אובמה".

לזאת מוסיף גלבוע ומעיר כי "אם נתניהו ייבחר ויקים ממשלה עם הימין והחרדים הוא עלול להפוך לאישיות בלתי רצויה בבית הלבן". לעומת זאת הוא מעריך כי "אם יקים נתניהו ממשלת אחדות לאומית עם הרצוג אז ניתן יהיה לשפר ולתקן כמה מהנזקים שנגרמו".

פרופ' גלבוע מטיל אשם לא מבוטל לדרדור היחסים גם על הבית הלבן, ומציין כי כאשר ג'ון קרי מטיל ספק ביכולת השיפוט של נתניהו בסוגייה העיראקית, הדבר מגוחך שהרי כולם תמכו במלחמה בעיראק. זאת לבד משורת הכישלונות המזרח תיכוניים שממשל אובמה זכה בהם בשנים האחרונות "ולכן זה מוגזם ומחזק את נתניהו שנאומו הופך למרכז העניינים. ה-CNN מקימים כאן אולפן והופכים את הסיפור לסיפור בקנה מידה אטומי".

על מניעי אובמה להוביל להסכם עם איראן אומר גלבוע כי "אובמה חושב שהסכם לדחיית גירעונה של איראן יהיה הישג גדול למדיניות החוץ שלא הניבה תוצאה כלשהי עד כה. הוא חושב שאי אפשר למנוע את הגירעון של איראן ולכן צריך לדחות את הגירעון הזה עד שיהיה משטר דמוקרטי יותר וליבראלי יותר – אלו הנחות מופרכות", הוא קובע ומציין כי ארה"ב רואה כעת באיראן שותף לאסטרטגיה המזרח תיכונית מול איומים כמו זה של דאע"ש. לטעמו השאיפה לגרום למהפך ביחסי ארה"ב איראן, להביא לכך שאיראן תהיה שותפה למאבקים, תנתק יחסים עם חיזבאללה וחמאס ותימנע מגרעין הדבר "נראה קצת בעייתי כי זה בונה על הרצון הטוב של איראן ופחות על הרקורד האיראני".

"אובמה חושש שנתניהו יצליח לשכנע גורמים בארה"ב להיאבק בתפיסתו. לכן הוא שלח את סוזן רייס לומר שהדבר הורס את היחסים ושנתניהו לא יראה עוד את הבית הלבן. יש כאן התערבות בפוליטיקה הישראלית אבל הואיל ונראה להם שנתניהו מתערב בפוליטיקה האמריקאית אז הדבר נראה להם כלגיטימי".

מוסיף גלבוע ואומר כי על נתניהו להיזהר בנאומו מלהשמיע ביקורת ישירה על הנשיא האמריקאי ולהתמקד בכך שמטרת נאומו היא השמעת הסתייגויות ונתונים ולא מעבר לכך. "בעבר טעינו כשהפכנו את הויכוח לאישי. לא נכון היה להגדיר את ג'ון קרי כמשיחי ואובססיבי, גם אם זה נכון".

פרופ' גלבוע מחריף את דבריו ואומר כי לנוכח התחושה שנתניהו מומחה בנושא ארה"ב וההבנה שהנאום יגרור קרע עם האמריקאים מתחזקת התחושה שנתניהו הולך ביודעין אל העימות מטעמים פוליטיים ושיקולי בחירות. הוא אף מזכיר את התיאוריה לפיה כל הקדמת הבחירות לא נועדה אלא להביא לעימות הזה, מאחר ונתניהו ידע היטב שמרץ הוא התאריך הגורלי בסוגיית הגרעין האיראני ולכן בחר במועד זה למועד הבחירות.