הרב רפי פוירשטיין, יו"ר (עמית) של ארגון רבני צוהר, מספר ביומן ערוץ 7 על המיזם ההלכתי משפטי שהושק בשבוע שעבר לבלימת תופעת סרבנות הגט תחת הכותרת 'הסכם מאהבה'.
בין השאר התייחס הרב פויירשטיין גם לשאלת שיווקו של הסכם העוסק בפרידת בני הזוג בימים שקודם נישואיהם, ימים בהם החתן והכלה מתקשים לשער שמערכת היחסים תעלה בעתיד על שרטון.
בראשית הדברים הסביר הרב פויירשטיין את עיקרי ההסכם המדובר, הסכם שאינו אלא "התחייבות הדדית של הבעל והאישה שכל אחד תורם את חלקו למזונות הצד השני".
בימי ההתנהלות הרגילה, כל עוד אין שיבושים במערכת הזוגית, הרי שאין בני הזוג מתחשבנים זה עם זה, אך "אם נכנסים למציאות של סרבנות גט, כשאחד מבני הזוג מעכב היפרדות" אז מתחילה הבעייתיות שמחייבת את הפתרון המוצע.
הרב פויירשטיין מסביר כי כאשר מתברר על ידי בורר מוסכם שדרישתו של אחד הצדדים הגיונית בעוד בן הזוג מנסה לסחוט ולנצל את מצוקת השני תמורת סכומים גבוהים וכיוצא באלה הרי שאז "ההסכם נכנס לתוקף ובן הזוג המעכב מחויב במזונות מאוד גבוהים לבן הזוג", אומר הרב פויירשטיין ומציין סכום של 6000 ₪ בחודש או עלות של חצי משכורת. כאשר זהו המחיר אותו נאלץ לשלם אחד מבני הזוג מדי חודש תמורת העיכוב במתן הגט הרי שהוא מבין ש"לא כדאי לו להמשיך במצב הזה ולכן יעשה בחוכמה אם ייתן את הגט".
זהותו של הבורר הקובע אם אכן מדובר בסרבנות בלתי מוצדקת נקבעת במנגנון מוסכם והשאיפה היא שבמקרה ובני זוג מגיעים אל בית הדין לצורכי גירושין יגיעו ללא המריבות המתלוות לא פעם להסכמי הפרידה. לשם כך מגיעה הכרעת הבורר שעליה חותמים בני הזוג למפרע.
בדבריו מציין הרב פויירשטיין כי העבודה על ניסוחו של ההסכם ארכה כשבע שנים בהם עמלו הרב אלישע אבינר ופרופ' הרב עו"ד דב פרימר, מומחה לתחומי משפחה, על הניסוח שבסופו התקבל גם על ידי לשכת עורכי הדין, עובדה שתסייע להביא את המודעות לחשיבות המסמך גם לזוגות שאינם שומרי מצוות.
הרב פויירשטיין מסביר את הצורך במלאכה ארוכה כל כך בעובדה ההלכתית לפיה גט מעושה, כלומר גט כפוי, הוא גט פסול. משום כך היה צורך לאתר את הסנקציה שתישאר אפקטיבית ועם זאת לא תיחשב כפייה עבור הצד המעכב גט. משום כך חשוב היה לנסח את המסמך במדויק עד שהגיעו מנסחיו למוצר המוגמר שלדברי הרב פויירשטיין זוכה לתמיכתם וברכתם של רבנים חשובים ומובילים, גם אם חלקם עדיין מעדיף שלא להיחשף בפני הציבור.
כאמור, הרב פויירשטיין התייחס בדבריו גם לקושי לכאורה לשווק את המסמך העוסק בגירושים בימים שלפני החתונה. הוא מזכיר בדבריו כי למעשה מדובר בהשבת עטרה ליושנה, דהיינו חזרה למתווה ההלכתי הקיים זה מכבר, אלא שבגלל נוסחה הארמי של הכתובה אנשים אינם מודעים לכך שגם נוסחה של הכתובה עוסק ביום שבו יגיעו הנישואין למשבר וגם שטר זה נחתם כשהזוג לבוש במיטב המחלצות וכולו נרגש באהבתו. "היהדות אומרת שהכול נחמד עם האהבה אבל צריך להיות הגונים ולהיערך למצב של משבר ולכן הכתובה לא רק קיימת אלא גם מכריזים על כך דווקא במעמד החופה עצמו. זוגות יודעים שיש גירושין ויש תלאות מסביב לכך. ההחלטה להתחתן היא החלטה בוגרת ואחראית".
לזאת מוסיף הרב פויירשטיין ומציין כי ביום שבו ההסכם יהיה נורמה "אנשים כבר לא ישאלו שאלות". במציאות הנוכחית אדם תוהה מדוע לו לחתום על הסכם שחברו לא חתם עליו וכיוצא באלה.
באשר להיענות למהלך מציין הרב פוייקשטיין כי עד רגע ההשקה חברו למהלך 190 עורכי דין שרובם אינם שומרי מצוות. לגבי המועמדים לנישואין עצמם הוא אומר כי נראה שהמהלך נוחל הצלחה, מתקבל ומתקבע בתודעה.
לדבריו בכוחו של ההסכם להוביל למה שהוא מגדיר כמהפכה לא רק ביחסי המשפחה עצמה אלא גם בסוגיית היחס הכללי לענייני דת ומדינה. "תהליכי הגירושין מביאים לחלק גדול מהתרעומת שנובעת מהתהליך המסובך ולא בגלל שהדיינים לא בסדר. ההסכם הזה ימנע את התסבוכת או לפחות יצמצם אותה ויביא לכך שתהליך ההיפרדות שאנחנו מקווים שלא יקרה יהיה ידידותי יותר אם הוא כבר קורה. נדמה לי שתהיה כאן מהפכה לא רק בנושא מצב המשפחה אלא גם בנושא של יחסי דת ומדינה ויבוא שקט לגזרה מאוד סוערת ומדממת".